תשעה שחקנים זרים שיתפה הפועל כפר־סבא העונה ולמעט לוואגה קיזיטו, עד שנכנס לתרדמת החורף שלו – קשה להגיד שמישהו מהם הותיר את חותמו, עשה את ההבדל או שידרג את הקבוצה. סודיק אטנדה היה טוב בעונה שעברה, אבל השנה הוא יצרן חורים מצטיין בהגנה. אמאדו סוקונה הוא צל של עצמו, וג'ורג' פוצ'יבה הבקיע את השער היחיד שלו העונה רק אחרי שעבר לבני־יהודה. מייקל אומו וקרפאלה סיסוקו באו והלכו בלי להשפיע על כלום, וגם שלושת הזרים שהגיעו בינואר לא מתגלים בינתיים כשוברי שוויון. פה ושם ניצוצות ועשן, אבל בלי אש.
היבול הדל הזה מעלה זיכרונות לזרים הגדולים ששיחקו פה, כאלה שהביאו איתם ערך מוסף, אותו היה אפשר לראות מהרגע הראשון. 1989/90 הייתה העונה שבה נכנסו לכדורגל הישראלי שחקנים זרים, וזו גם העונה שבה החתימה כפר־סבא מאמן זר, ויטק לזארק. אני זוכר את היום בו נחת בארץ מאמן נבחרת פולין לשעבר, שהביא איתו כנדוניה שני שחקנים ממולדתו: המגן השמאלי יז'י קפיאס והקשר האחורי יז'י ויאס. השלושה לא הספיקו לנוח מהטיסה והובאו ישירות למגרש האימונים התחתון שליד אצטדיון לויטה. למרות העייפות, לזארק העביר את האימון שבו השתתפו גם שני שחקני הרכש החדשים. הזרים הראשונים בתולדות הפועל כפר־סבא משכו לאימון עשרות אוהדים סקרנים ואנשי תקשורת, שבאו לחזות בפלא – ואכן היה מה לראות. במהלך משחק אימון פנימי, קפיאס קיבל את הכדור מהשוער באגף שמאל ושלח מסירת עומק על 50 מטר, שהשאירה את מאיר נזהר לבד מול השוער בצד השני. איך נהוג לומר בימים אלה: לא היה כדבר הזה. המסירה הזאת, שאחריה באו עוד הרבה כאלה, הראתה את האיכות של קפיאס, שהגיע ממדינה של תרבות כדורגל גם על המגרש וגם מחוצה לו. העונה הזו הסתיימה עם שני תארים: כפר־סבא זכתה בגביע המדינה השלישי (והאחרון בשלב זה) שלה, וקפיאס הוכתר כשחקן הזר המצטיין הראשון של הליגה. באותה עונה הוא שותף ב־30 מתוך 32 משחקי הליגה של הקבוצה ותרם גם שלושה שערים. הוא שיחק אחר כך עוד עונה בכפר־סבא לפני שחזר לפולין.
המחליף של קפיאס בעמדת הזר המשפיע היה החלוץ האוקראיני ואלרי קורלנצ'וק, ששיחק בכפר־סבא שלוש עונות וכבש 40 שערים, מה שמציב אותו בראש טבלת המבקיעים הזרים ובמקום ה־12 ברשימת הכובשים בכל הזמנים במועדון. בשלוש העונות האלה הקבוצה שיחקה בליגה השנייה, וקורלנצ'וק היה שותף לשתי עליות לליגה הבכירה. הסגן שלו בטבלת המבקיעים הזרים הוא הגנאי סמואל יבואה, שכבש 33 שערים בשלוש עונות במועדון. הוא היה שותף לעונת ההינצלות ההירואית עם אלי אוחנה, שהחליף במהלכה את אלישע לוי, אבל גם לעונת הירידה הביזיונית עם אותו אוחנה. 15 השערים של יבואה באותה עונת ירידה, 2007/8, לא עזרו לכפר־סבא לשרוד אבל הכתירו אותו כמלך השערים של ליגת העל – עד שאלי טביב לקח אותו איתו להפועל ת"א, אבל זה כבר סיפור אחר. שלישי בטבלת הזרים מדורג גיורגי דרסליה (25) ואחריו צועדים וויליאם אזאו (17), פטריק דופלה (17) ובנג'מין קוקו (15).
ברשימת הזרים הלא משפיעים שעברו בכפר־סבא נמצאים דווקא שניים מהשמות הכי גדולים שהיו כאן. כולם מכירים את הסיפור של יעקובו איגביני, שבגיל 17 הושאל ממכבי חיפה לעונת התחשלות ואחר־כך הפך לכוכב הירוקים ועשה גם קריירה מפוארת בפרמייר ליג. חלק זוכרים גם שהוא הבקיע שישה שערים באותה עונה, אבל רבים שוכחים שהיא הסתיימה בירידת ליגה דרמטית (מילות המפתח: אלון יפת, אלון מזרחי, פנדל מפוקפק). השם השני גדול אפילו יותר במובן הזה שהוא נחת בכפר־סבא שלוש שנים אחרי שזכה עם נבחרת ארגנטינה של דייגו מראדונה באליפות העולם. מדובר כמובן באוסקר גארה, שרשם בקבוצה שש הופעות עד שהמאמן החליט לשחרר אותו. ומי היה אותו מאמן, אתם שואלים? ויטק לזארק, שלא אהב מראש את ההחתמה שהונחתה עליו. המעגל נסגר.
בעיטת וולה בדלי
בדרך כלל כשאין ציפיות אין גם ממה להתאכזב. ובכל זאת, המשחק בטדי ביום ראשון הסתיים באכזבה גדולה למרות שלא היו יותר מדי ציפיות מוקדמות, לפחות לא לי. נתוני הפתיחה היו ברורים. שבעה הפסדי חוץ ברציפות נגד בית"ר ירושלים, שהגיעה למשחק עם הגב לקיר והמאמנים שלה כבר התחילו לארוז מזוודות. מקרה קלאסי של עזרה סוציאלית לקבוצה במצוקה, ומי אם לא כפר־סבא מומחית במצבים כאלה. לחלק נקודות לקבוצה שצריכה אותן (ולא שלכפר־סבא אין שימוש בהן), להוציא שחקנים ממשבר ולהעניק רגעי תהילה לחבר'ה חדשים שרק עלו מהנוער.
ולמרות זאת, שחקני כפר־סבא הצליחו להתחיל למלא את הדלי עם שער מוקדם ופתיחה מוצלחת של המשחק, אבל אז שלחו בעיטת וולה והדלי עף לכל הרוחות. זה התחיל עם השטות של מתן זלמנוביץ', שמילא בהצלחה את מקומו של איתמר ישראלי בפעם הקודמת שנעדר, אבל הפעם הוא הגיע עם עודף מוטיבציה ונכנס בפראות בסנטיאגו אוקמפוס. אבל שיא השיאים היה שש דקות לסיום עם טעות רב מערכתית ומרובת שחקנים, שסידרה לדוד דגו את 15 דקות התהילה שלו ושלחה את דראפיץ' וברדה למשרדים של משה חוגג כדי לחתום על חוזה לעונה נוספת. על מהלך משולב כזה של כל שחקני ההגנה בטח עובדים באימונים.
האם הכל אבוד? לא. האם אפשר עוד להישאר בליגה? כן. אבל כדי שזה יקרה צריך לנער את השורות. ככה זה לא יכול להימשך.
