"בצעירותי, לפני עידן הטלפונים הניידים, מישהו עקב אחריי בעת שהלכתי לבדי בשעת ערב מאוחרת, ברחוב חשוך. כל שיכולתי לעשות היה לרוץ מהר הביתה. לשמחתי, שכנה שלי - שהבחינה במי שעקב אחריי והבינה את הסיטואציה - צרחה עליו וגירשה אותו". כך מספרת קרן ענבי (44) מהרצליה, אם יחידנית לילדה בת תשע, מנהלת בתחום ההייטק ומאמנת אישית למבוגרים, לילדים ולבני נוער. "חוויתי תחושות של חשש בעת הליכה לבד ברחוב חשוך גם כשהייתי בת עשרה, ואני חשה זאת לעיתים אפילו כיום.
קראו גם >>
"למי מאיתנו זה לא קרה, שהלכנו לבדנו ברחוב - בערב, בשעות מאוחרות בלילה, או בחורף מוקדם בבוקר, לפני שהיום מאיר - ורצינו לדבר עם מישהו בטלפון. בן משפחה, חבר, מישהו שילווה אותנו בדרך, שאם חס וחלילה יקרה משהו יוכל להזעיק את המשטרה. עצם הליווי הטלפוני יקטין את הסיכוי שיקרה לנו משהו, יגביר את תחושת הביטחון האישי, את התחושה שאנו לא לבד, שיש מי ששומר עלינו".
השבוע יזמה ענבי והקימה את המיזם "מי ערה", שנועד לתת מענה לכל מי שנקלע לסיטואציה דומה. תוך ימים ספורים היא הצליחה לרתום מאות מתנדבים שהתגייסו להעניק ליווי טלפוני לכל מי שנזקק לכך. "הרעיון לא היה שלי", היא מודה, "נחשפתי למיזם דומה שנפתח בגבעת שמואל. הרעיון נראה לי כל כך פשוט וגאוני, שאמרתי לעצמי, למה לא להעתיק אותו להרצליה".
במוצאי השבת האחרונה היא פתחה קבוצת ווטסאפ, ובתוך שלוש-ארבע שעות הצטרפו 250 מתנדבות ומתנדבים, הקיבולת המרבית של קבוצת ווטסאפ. ביום ראשון בבוקר פתחה קבוצה בטלגרם (שמספר חבריה מגיע ל־20 אלף) וההצטרפות נמשכה בקצב מהיר. רוב המתנדבים הורים לילדים בכל הגילים, בעיקר נשים או אימהות שמטופלות בתינוקות ומרבות להישאר ערות בלילה, וגם כמה נערות.
כל מי שיזדקק לעזרה יוכל להיכנס לקבוצה, לכתוב "מי ערה?" או "מי ער?", וחבר הקבוצה הראשון שיבחין בהודעה אמור להגיב טלפונית. "אף אחד לא ישאל אותך מה את עושה בשעה כזו לבד ברחוב", מדגישה ענבי, "אף אחד לא ישפוט אותך, רק ילוו אותך עד שיוכלו להיפרד ממך בלילה טוב". ענבי מדגישה שהמיזם הזה מיועד לשני המינים. "לעיתים גם נערים שנמצאים ברחוב נזקקים לליווי".
הקישור לקבוצה מפורסם בקבוצת "אמהות הרצלייניות" ובקבוצות של הורים ובני נוער בהרצליה.
בעקבות פרסום המיזם בהרצליה כבר פנו לענבי נשים מערים שונות שפתחו קבוצות דומות - בכפר סבא, בחולון וברמת גן.