בלב רחוב ויצמן בכפר סבא, בחנות מסגרות קטנה — יושב האדם היחיד שעבר את גיל ה-80 ואינו חושש מהקורונה. ג'ורג' זהבי, או בשמו השני, "סבא". זה 15 שנים, רוקח ג'ורג' סבון בעל סגולות טיפוליות: "הסבון של סבא מכפר סבא". כעת, ברקע משבר הקורונה, הוא זוכה לזינוק במספר המבקרים. הדלת בחנות הקטנה נפתחת בלי הרף, ואנשים מושיטים ידיהם אל מדפי הסבון המוארים שבפינה, בין שלל המסגרות והתמונות. "זה כדור שלג. פעם הייתי מוכר אחד-שניים ביום, והיום כל יום אני מוכר בסביבות ה-20", הוא אומר השבוע.
ג'ורג' זהבי. "לא מפחד מהנגיף"ג'ורג' זהבי. "לא מפחד מהנגיף"
ג'ורג' זהבי. "לא מפחד מהנגיף"
(צילום: אסף פרידמן)
"כבר שנים שלא היה לי שפעת, ואני לא מפחד מהמחלה הזאת שכולם אומרים שהיא קשה", אומר ג'ורג', ומבקש להדגיש, כי זאת היא עמדתו האישית בלבד. מה שבטוח — עם העובדה, שהוא נראה צעיר בעשר שנים לפחות מגילו האמיתי, אי אפשר להתווכח. "אם למשל כבר נדבקתי ממישהו, התחלתי תסמינים, אני לוקח את הסבון בתוך האף, מקציף ושוטף. זהו, פיניטו. אין לי שום נזילות, שום שפעת, שום דבר". 
כדי להבין כיצד הפך בעל המלאכה המקסים לאיש קוסמטיקה ידוע בקרב יודעי דבר, צריך לחזור לסיפור חייו המרתק. ג'ורג עלה לארץ בשנות ה-90 מטשקנט, בירת אוזבקיסטאן. בפיו לא הייתה השפה העברית, וההיטמעות בארץ הייתה קשה ומורכבת. בטשקנט, עשה כבן למשפחה ענייה הון רב בכוחות עצמו, וסיים שלושה תארים. אך עם הכסף באות הבעיות, ויום אחד, קיבל התרעה כי המאפיה מתכננת לחטוף את בתו. תוך שעות ספורות נמלטה המשפחה מהארמון המפואר שבו גרה, ועלתה בחופזה ארצה, כשכל הונה נותר מאחור: "העלייה הייתה קשה מאוד. הייתי בן 50, בלי שפה. בשנים ראשונות חיפשתי מוות. שם היה לי הכול, הייתי בן-אדם מכובד עם כסף ובית, וכאן נשארתי כמו כלב בחוץ". 
יד הגורל וטוב ליבם של אנשים הביאו אותו לחנות המסגרות שבה הוא עובד עד היום. במהלך עבודתו, שם לב בעיניו הרגישות לחיילים החוזרים מדי שבוע לביתם. "הם היו מגיעים הביתה עם פטריות ומחלות עור. הבנתי שאני צריך לעזור להם, ולתת להם משהו קטן שיהיה שימושי, ובתוכו התכונות של כל בית המרקחת. בדרישה הזאת עומד רק צמח אחד, שגדל באירופה ובמקום שבו נולדתי — הקלידיניום". לאחר שנים ארוכות של ניסויים ורוקחות, הצליח ג'ורג' לייצר את המוצר המצופה. את המתכון הוא שומר לעצמו. עד היום, ג'ורג' מוכר את הסבון בהנחה ניכרת לחיילים. במהלך שיחתנו, חייל צעיר, שנכנס ורוכש שני בקבוקים, מספר כיצד ניצל בזכותם מבעיות אקנה קשות. "עשיתי בדיקות מיקרוביולוגיות", מספר ג'ורג' בגאווה ומראה לי תרשימים רפואיים. "יש חמש בקטריות הכי גרועות בעולם. הכניסו אותן לבקבוק של הסבון שלי — ואחרי שש שעות — אפס. אני מפחד להיות חוצפן ולא מקצועי, אבל אני באופן אישי לא מפחד מהקורונה. בשנים האחרונות אין לי שפעת בכלל".
ג'ורג' גאה במה שיצר. "אני חושב שמה שעשיתי זאת עבודה של חברה גדולה, עשיתי את זה לגמרי לבד בסביבות גיל 55. זה חדש בביוטכנולוגיה. 15 שנה הייתי עומד ומכין את הסבונים במטבח הביתי, אשתי הכי סבלה. מטבח, ריחות, לכלוך".