סיפורו המרגש ויוצא הדופן של אבי אביטל, בן 51, נשוי פלוס שלושה, שמשמש בחמש השנים האחרונות עובד סוציאלי לצעירות וצעירים (18-26) ושל הקהילה הלה"טבית באזור.
2 צפייה בגלריה
אבי אביטל. אז והיום
אבי אביטל. אז והיום
אבי אביטל. אז והיום
(צילומים: פרטי)
את הדרך לעבודה הסוציאלית הוא החל לאחר אירוע טראומטי, ששינה את חייו. "עד שנת 2013 היה לי עסק לנוי וגינון. ב-22.9.2013 יצאתי לעבוד בגינה ברמת השרון. עליתי על סולם עם מסור בידי, מתחת לקו מתח גבוה. התחשמלתי בעוצמה של 27 אלף וולט. עפתי למטה והתעלפתי.
"כשהתעוררתי, המוח עבד אבל השרירים לא. הרחתי בגדים נשרפים אבל לא הצלחתי לזוז. כשהבנתי שהגוף שלי עולה באש, חלק קטן ממני אמר לי לא להתאמץ. לוותר. אבל היצר הטוב שכנע אותי להיזכר בילדים שלי ובאשתי, להחזיק מעמד. ניסיתי לקרוא ללקוחה, אמנם לא יצאו לי צעקות אבל היא אכן הצליחה לשמוע אותי. היא מיד הזעיקה אמבולנס שפינה אותי לבית החולים. בכל אותו הזמן נשארתי ער. לא הרשיתי לעצמי להרפות. בבית החולים עברתי טיפולים קשים וכואבים מאוד, ללא הרדמה.

2 צפייה בגלריה
אבי אביטל
אבי אביטל
אבי אביטל
(צילום: פרטי)

"הפציעה גרמה לנזק נוירולוגי, אני משותק בקרסוליים ובכפות הרגליים, הייתי צריך ללמוד ללכת מחדש. הגעתי ללוינשטיין, שם הייתי מאושפז קרוב לשנה. התחלתי בטיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. אני לא אשכח שהפיזיותרפיסט המלך שלי, זהר דורי, אמר לי כשהיה לי קשה "אנחנו פה מגשימים חלומות, אל תוותר, אתה תחזור לרוץ!" והיום – אני רץ!
"כשהבנתי שאני צריך לדאוג לגוף אבל גם לנפש, לקחתי את עצמי בידיים והתחלתי בגינון טיפולי וטיפול במוסיקה. השתדלתי למלא את יומי בכל מה שהוצע לי.
"כשהשתחררתי מלוינשטיין, הבנתי שלא אוכל לחזור להיות גנן, אז חיפשתי מקצוע חדש. העובדים הסוציאליים שטיפלו בי בלוינשטיין הראו לי שזו לא רק עבודה מול אנשים עם קשיים כלכליים, זה הרבה מעבר. הם פתחו לי צוהר שיש אופטימיות ועתיד, זה מה שנתן לי תקווה, שיגיע יום ואוכל לרכוש מקצוע. הם אלו שנתנו לי את המקפצה האדירה שעשיתי.
קראו גם:
"היום אני עובד סוציאלי יתד, שעוסק בליווי של צעירות וצעירים שנתקלים בקשיים שונים לקראת הגיוס לצה"ל והשירות הלאומי, שנת שירות, תעסוקה, בעיות ומשברים נפשיים ורגשיים. בנוסף, אני מלווה פרטנית משפחות מקהילת הלהט"ב שחווים קשיים בכל הקשור למגדר והזהות המינית שלהם, יציאה מהארון ועוד.
אני מאוד אוהב את העבודה שלי. אני מגיע כל בוקר עם חיוך ואהבה למחלקה של עובדות ועובדים סוציאליים מדהימים, שמנסים לעזור ולגרום לשינוי בעזרה למגבלות וקשיים בהם נתונים תושבים ותושבות".