עד לפני עשור, צוריאל גביזון (37) היה עוף מוזר במגזר הדתי לאומי. בזמן שכולם סביבו נישאו והביאו ילדים לעולם הוא היה רווק, עוסק במקצועות מגוונים ומתקשה להבין מדוע אחרי 252 דייטים עדיין לא מצא את האחת.
היום הוא נשוי למוריה ואב לארבעה, אבל לא שוכח את השנים בהן דילג מדייט לדייט וממנף את ניסיונו העשיר כרווק דתי לזווג זיווגים. בשבוע הבא הוא יקיים בפעם הרביעית את כנס הרווקים הגדול בבנייני האומה, שאליו יגיעו אלפי רווקים ורווקות שצריכים קצת עזרה כדי למצוא את שאהבה נפשם.
"הייתי אאוט סיידר, לא דתי קלאסי"
גביזון עבר את המסלול הקבוע, ישיבה, מכינה, צבא ולימודים אקדמאיים, אבל דווקא כשכולם סביבו יצאו לשידוכים הוא לא הצליח להתקדם. "מגיל 21 כשהשתחררתי מהצבא היעד שלי בחיים היה להתחתן ולהקים משפחה", מספר גביזון, "אולי היום זה נשמע אחרת, אבל לפני עשור, להיות רווק בגיל 27 ביישוב דתי בסביבה שלי גרם לי להיות חריג. סביבי כולם התחתנו בגיל 22-24 אז אנשים כבר התחילו לשאול שאלות, מה קורה איתך? אתה יוצא לדייטים? יש לך קושי? האמת שהיו המון הצעות, וגם אני עשיתי את כל ההשתדלות והנחתי שזה עניין של זמן עד שאמצא הנכונה.
"לקחתי בחשבון שאני מורכב, אני לא בחור דתי קלאסי, אלא עושה דברים אחרת, קצת אאוטסיידר ולכן אפשר לטעות בי. למדתי רבנות אבל גם משחק, עיצוב גרפי, עריכת סרטים ושיווק, במגזר הדתי כשאתה לא שגרתי קשה לחבר בין המכסה לסיר".
עבור גביזון, החיפוש אחר רעיה הפך למשרה מלאה. "כולם הכירו לי, משפחה, חברים, שדכנים, אפילו בחורות שיצאתי איתן וזה לא הסתדר היו מכירות לי חברות שלהן. זה הגיע מכל מעגל אפשרי, בני עקיבא, צבא, עבודה, לימודים, בכל מקום היה מישהו שרצה להכיר לי בחורה. הייתי יוצא להמון דייטים, לפחות דייט אחד בשבוע. גם תמיד היו לי רשימות, הייתי יוצא לדייט כשבצד יש לי רשימה של עוד כלות פוטנציאליות. זה קצת מזכיר את כל אתרי הדייטים, תמיד יש עוד אופציות. ביום שהתארסתי עוד היו לי 60 בנות ברשימה. בהתחלה זה כיף, התרגשות לקראת עוד דייט, נפגשים בבית קפה, נהנים, הייתי ממש משתעשע מזה. אבל לאט לאט אתה מבין שכולם מסביבך מתקדמים, מתחתנים ומביאים ילדים ורק אתה נשאר מאחור".
בין דייט לדייט היו גם הרבה תקוות שהתנפצו. "הייתה בחורה שהייתי מעוניין בה וחתכה באמצע, אחרת שיצאנו לכמה דייטים וזה לא הסתדר, הייתה גם אחת שכבר הבאתי לפגוש את ההורים, אבל זה לא הבשיל. סך הכל יצאתי ל-252 דייטים עד שהכרתי את מוריה אשתי".
ספרת את הנשים?
"לא ניהלתי רשימה, אבל כל מי שנפגשתי איתה שמרתי את המספר שלה ולא מחקתי, כי אולי היא תתאים לחבר, העולם קטן. עם הזמן באמת ניסיתי להכיר בחורים לבנות שיצאתי איתן, הייתה בחורה אחת מצוינת עם מנטאליות שפחות התאימה לי אבל מיד קלטתי שהיא מאוד איכותית, אחרי הדייט חזרתי לחדר שלי בישיבה ואמרתי לשותף שלי שהוא צריך להכיר אותה. היום הם כבר נשואים עם משפחה".
"עד הרגע האחרון עוד פקפקתי"
"את מוריה הכרתי בדרך הכי לא קלאסית, אתה תמיד חושב שהכי טוב להכיר דרך אנשים שמכירים אותך, אבל את מוריה פגשתי דווקא דרך בחורה שבעבר הייתה שכנה שלי. היא לא ממש הכירה את מוריה, היא הייתה הבת של המנהל שלה ומבחינתה כל השידוך התבסס על הכרות עם המשפחות שלנו".
זה אולי נשמע מיושן, אך דווקא ההכרות האקראית הזאת הבשילה לחיי נישואים מאושרים, אך גם הדרך לשם לא היתה קלה. "אחותי הגדולה תמיד אמרה לי ללכת לפסיכולוג או אימון, היא חשבה שיש לי חסם, אבל אני התעקשתי שאני נורמטיבי לחלוטין. לפני שפגשתי את מוריה אכן הלכתי למטפל שהצליח לשלוף תמונה מאוד משמעותית מילדותי, משהו שגרם לי לחוסר אמון באנשים. באותו מפגש מחלתי לתמונה הזאת ולמי שמופיע בה, יצאתי משם כולי בדמעות אבל משהו השתחרר לי בלב.
"כשפגשתי את מוריה ישבנו שלוש שעות בבית קפה ובגלל שהיה ראש חודש ניסן מיהרתי לליל הבסיסה (מנהג של עולי טריפולי, טוניס ולוב) וגם היא הכירה את המנהג, זה יצר חיבור ששבר את הקרח. אבל הדייט השני היה על הפנים, השלישי מוצלח, ושוב ברביעי לא הסתדר. לא ידעתי מה אני עושה עם עצמי אז הלכתי שוב ליועצת זוגית שממש ניערה אותי. היא הסבירה לי שאני לא מחפש זוגיות אלא חלק בפאזל של החיים שאני מדמיין לעצמי, בלי לקחת בחשבון את האישה שמולי. חלמתי על חיים של ייעוד ועשייה, להיות רב בחו"ל והיא הייתה אישה של בית שדמיינה חיים אחרים. הבנתי שאני חייב לעשות שינוי גם בחשיבה שלי, יצאתי מהפגישה עם היועצת והחלטתי שאני מתארס.
"זה היה ביום ירושלים ותמיד חלמתי להציע בכותל, אבל בגלל שהייתי כל כך מבולבל אמרתי לה שלא תגלה לאף אחד שהתארסנו כי אני עדיין לא סגור על עצמי. את מבינה כמה היא ספגה ממני? מאוד הקשתי עליה בדייט השלישי ביקשתי שתפסיק לאסוף את השיער. מי מבקש דבר כזה מאישה בדייט שלישי? היום אני מבין שאחרי 7 שנים של חיפוש וכל כך הרבה דייטים אני בעצמי כבר לא האמנתי שהרגע הזה יכול להגיע. אתה מתמכר להצעות, להכרויות והדייטים, זה הופך לספורט, עד כדי כך שאתה כבר לא מסוגל לדמיין את עצמך משיג את המטרה, משהו בך כבר דפוק. למזלי היא הייתה צעירה ועם ראש פתוח, פחות למודת אכזבות ויותר אופטימית.
"היא ראתה את הטוב וברוך ה' התעלמה מהשריטות. עד הרגע האחרון כמעט התחרטתי, הורדתי 12 קילו לפני החתונה רק מהלחץ שאני עושה טעות. רק אחרי החתונה הבנתי כמה היא משורש נשמתי, מאז לא פקפקתי בהחלטה שלי לרגע".
אלפי מנויים ו-600 זוגות
את מיזם 252 הוא הקים כמחווה ל-252 הדייטים שעבר, אלה שהובילו אותו למקום בו הוא נמצא היום, במסגרתו הוא מנסה לסייע לרווקים ורווקות מכל המגזרים למצוא אהבה בין היתר באמצעות הרצאות, סדנאות ואירועים. "באתרי הכרויות אף אחד לא מלמד מה צריך לבחור כדי להתחתן, מה עיקר ומה טפל ואיך לוקחים החלטה נכונה. אנשים מוציאים עשרות אלפי שקלים על תארים וקורסים אבל על ההחלטה הכי חשובה וגורלית מתקמצנים. אתה מתייעץ לגבי כל החלטה במקצוע שלך אבל כשמדובר בנישואים מחליטים מהבטן ולא חושבים לפנות למישהו שמבין".
קראו גם:
ומה עם הרומנטיקה?
"חשוב לזהות דגלים אדומים מראש, כשאתה כבר נשוי עם ילדים זה מאוחר מדי. תמיד יש מקום לרומנטיקה, אחרי שאתה עושה את ההחלטה הנכונה. לשמחתי אנשים מבינים את זה, יש לנו אלפי מנויים במיזם וכבר 600 זוגות התחתנו ב-4 השנים האחרונות. נכון שרובם דתיים, כי העקרונות מאוד דומים, אבל יש גם הרבה חילוניים ואנשים מגוונים".
והכנס בשבוע הבא, מה צפוי בו?
"במפגש השנתי אנחנו בעצם מחדשים את ט"ו באב בצורה מודרנית. כמו פעם, שהיו יוצאים החוצה לדבר, בלי להרגיש מבוכה או חשש, אלא בצורה נינוחה, כשאנחנו דואגים ל'קופידונים' שאפשר לפנות אליהם ויעזרו לפונים לקיים הכרות אם מישהו מוצא חן בעיניהם. שלושת אלפים רווקים ורווקות בשלושה מתחמי גילים שונים, באים לחגוג את ט"ו באב המודרני ולמצוא אהבה. זה מטורף".
