מהנדסת עיריית כפר סבא עליזה זיידלר־גרנות שתבעה את פייסבוק על שאישרו פוסטים בגנותה, תשלם הוצאות משפט בסך 18,000 שקל.
1 צפייה בגלריה
המהנדסת עליזה זיידלר־גרנות
המהנדסת עליזה זיידלר־גרנות
המהנדסת עליזה זיידלר־גרנות
(צילום: דוברות העירייה)
קראו גם >>>
זיידלר־גרנות תבעה את פייסבוק אירלנד בסך של 200 אלף שקל במסגרת מספר תביעות אותן הגישה באמצעות בא כוחה בעת שכיהנה כמהנדסת העיר רמת גן. סכסוך שהתגלע בין סגניתה בזמנו, סיגל חורש, היום מהנדסת העיר רמת גן, הביא לסדרת פוסטים שעלו נגדה על ידי יוזר פיקטיבי בשם "איתי עמירם". גרנות טענה כי שלומית חורש, אמה של מי שעבדה תחתיה דאז, היא זו שעומדת מאחורי היוזר הפיקטיבי.
בעקבות הפרסומים, זיידלר־גרנות פנתה לפייסבוק אירלנד וסיפקה להם כתובת יוזר (URL) של החשבון "איתי עמירם", אולם זו השיבה לה כי "לאחר שסופקה לה כתובת ה-URL של החשבון, לא מצאה אינדיקציה להיותו פיקטיבי ולכן לא תסירו בהעדר צו שיפוטי". בתגובה דרשה זיידלר־גרנות מפייסבוק אירלנד, באמצעות בא כוחה, להסיר את הפרופיל ואת הפרסום אולם מכתבה זה לא נענה.
בכתב התביעה טענה זיידלר־גרנות כי פייסבוק חטאה פעמיים: פעם אחת כשסירבה להסיר את הפרופיל הפיקטיבי איתי עמירם ופעם שנייה כשנמנעה מלהסיר את הפרסומים הפוגעניים. לדבריה, בהתנהלותה זו, פעלה פייסבוק בניגוד לנוהל "הודעה והסרה" לו היא מחויבת ויש לראותה כאחראית לפרסומים ולפגיעה שסבלה התובעת בגינם. עוד נטען כי הפרסומים מהווים הפרת חובה חקוקה, הן בשל היותם לשון הרע כמשמעותו בחוק איסור לשון הרע, הן בשל פגיעתם בפרטיותה בניגוד לחוק הגנת הפרטיות והן משום שהם מהווים העלבת עובד ציבור כמשמעותה בחוק העונשין.
להגנתה, טענה פייסבוק כי אינה צד לוויכוח בין התובעת לבין אנשים פרטיים שהתנהל בפלטפורמה שלה ואינה אחראית ישירה לפרסומים. לטענתה, היא מהווה "מארחת" (מתווכת ביניים) בלבד שאינה מפרסמת תוכן. היא הוסיפה כי התובעת לא סיפקה לה את תוכן הפרסום ולא יכולה לספק הסבר מדוע הפרסומים פוגעים בפרטיותה.
סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב השופט אילן דפרי, החליט לדחות את התביעה כנגד פייסבוק אירלנד: "אני מקבל את טענת פייסבוק כי בהיותה מתווכת ביניים שאינה מפרסמת תוכן אלא מהווה אך פלטפורמה לפרסומים שונים, אינה נושאת באחריות ישירה לתכנים אסורים על פי חוק איסור לשון הרע, אשר פורסמו על ידי צדדים שלישיים.
"מהפרסומים שהובאו לעיל עולה כי הביטוי 'המהנדסת השקרנית' שכוון כלפי התובעת נכתב כחלק מתיאורים של אי סדרים ומעשי שחיתות לכאורה, של גורמים שונים בעירייה, אותם התיימר לחשוף הכותב בפרופיל איתי עמירם. אף שמדובר בביטויים קשים, לא ניתן להתעלם מהקשר הדברים לו נחשף הקורא הסביר, אשר יכול להובילו למסקנה כי מדובר בחלק מביקורת אופוזיציונית כלפי גורמים הנושאים בתפקיד ציבורי בעירייה. בהסרת הדברים יש כדי לפגוע בחופש הביטוי ובאפשרות של הציבור הרחב להביע ביקורת. ודאי, שאין מקום להסרת הפרסומים במקום בו פייסבוק אינה יכולה לדעת האם קיים אמת בפרסומים השונים".
עוד קבע בית המשפט כי: "פייסבוק סיפקה פלטפורמה מקוונת פסיבית שאפשרה את ביצוע הפרסומים. היא לא יצרה את תוכן הדברים ומכאן שאינה יכולה להיות אחראית לו".
עוד דחה בית המשפט את הטענה כנגד פייסבוק לפגיעה בפרטיות וכן להעלבת עובד ציבור: "פייסבוק לא הייתה זו שפרסמה ולא יכולה הייתה לקבוע האם הפרסום מהווה העלבת עובד ציבור".