מחאת יוקר הדיור הגיעה לכפר סבא: בקריית ספיר הוקם מתחם ובו כמה משפחות, בהן משפחה שפונתה מדירתה עם שלושה ילדים קטנים. "זה טירוף מה שהולך במדינה. אם אנחנו לא נעצור את זה, מי יעצור? רוצים שכירות של 8,000 שקל ואין לאן לברוח, גם בערים השכנות המצב איום ונורא", הם אמרו השבוע.
קראו גם >>>>
כפר סבא הצטרפה לשורת ערים, שבהן החלה בשבועיים האחרונים "מחאת האוהלים". "השאיפה שלנו היא להוציא אנשים לרחובות להפגין, להראות שמחירי הדיור במצב בלתי נסבל. המחאה הזו תצליח כי היא של אנשים עובדים, שנאנקים תחת עול הפרנסה ויוקר הדיור. הבחירות לכנסת רק מיטיבות עם המחאה, אין פוליטיקאי ומפלגה שיעזו שלא לטפל בנושא הזה, אחרת הם לא ייבחרו", אומר אחד מיושבי המאהל.
הייאוש מדבר
מי שמוביל את המחאה בכפר סבא הוא שחר זכאי בן ה־30, שבשש השנים האחרונות מתגורר בכפר סבא (במקור מהוד השרון) יחד עם רעייתו: "הגענו למצב של ייאוש, שפשוט אין לאן לברוח. ניסינו לבדוק בערים שכנות, אבל המצב אותו דבר. למזלי, בעל הדירה השכורה שלנו הוא מאותם אנשים טובים שהחליטו לא להעלת את השכירות, אבל להורים שלי שגרים בהוד השרון בשכירות שנים ארוכות הקפיצו את המחיר ב־40 אחוז. זה הזוי. אחותי, שגם מתגוררת בשכירות, נאלצה לפנות את הדירה לאחר שהעלו את השכירות לסכומים לא הגיוניים.
"זה לא רק השכירות, אשתי ואני מתעניינים ברכישת דירה, אבל הבנו מהר מאוד שעל אזור השרון אין הרבה מה לדבר, והתחלנו להתעניין בפריפריה. אפילו במקומות כמו פרדס חנה העלו תוך שנה את מחיר הקנייה בחצי מיליון שקל. איפה אנחנו? רק בשבוע שעבר ניסיתי לברר ככה סתם כמה עולה דירת שלושה חדרים בכפר סבא, המחיר ההתחלתי הוא שלושה וחצי מיליון שקל, ומדובר בדירה ששום בן אנוש לא יכול התגורר בה. זה טירוף מוחלט".
אחת המשפחות השוהות במתחם נאלצה לפנות את דירתה לאחר שבעל הדירה החליט להעלות את השכירות: "חיפשנו חלופות ולא מצאנו משהו במחיר סביר, פעם שמענו על יוקר הדיור רק בתל אביב, היום זה בכל הארץ. אי אפשר לגור במדינה? נישן ברחובות ונפגין עד שכולם יבינו. יש אנשים בכפר סבא שאפילו לא יודעים שהמחירים בשמיים, עכשיו הם נחשפו לזה ופשוט הזדעזעו. אנחנו מרגישים אהדה מכולם".
"אי אפשר יותר"
"זו מחאה של כל העם, כל הציבור, מהדרום ועד הצפון", אומרת אחת ממובילי המחאה בעיר. "אנחנו רוצים שינוי. אחת הביקורות על המחאה ב־2011 הייתה שהיא מנותקת ורק בתל אביב. כולנו מרגישים את ההתייקרות ואם בפריפריה אי אפשר לשכור דירה בכבוד, אז לאן הגענו? השכר פה מאוד נמוך וגם עלייה של 800 שקל בחודש גורמת להרבה צעירים לחזור להורים".
גם זכאי טוען כי המחאה הנוכחית שונה מאוד ממחאת האוהלים החברתית ב־2011: "למדנו מהטעויות, המחאה אז הייתה ברובה של סטודנטים בקיץ, הפעם זו מחאה של אנשים עובדים. הם לא יכולים להישאר 24/7 במאהל, הם הולכים לעבוד, חיים את החיים ומגיעים למאהל להפגין. רק השבוע ארגנו הפגנה בצומת ויצמן־ירושלים אליה הגיעו עשרות, קיבלנו תמיכה עצומה מהקהל מסביב. אני מרגיש שהמחאה הזו תצבור תאוצה ותהפוך לדבר המרכזי שיכריע את הבחירות. כבר לא ידברו כן ביבי, לא ביבי. כולם ידברו על איך אפשר לחיות כאן בכבוד. הזכות למגורים היא זכות בסיסית, וזה יהיה בכל מצע מפלגתי. מי שלא ייתן לזה את מירב תשומת הלב לא ייבחר".
זכאי אומר כי בנוסף למאהל המחאה הם הקימו קבוצת ווטסאפ מקומית, אליה מצטרפים רבים מהפעילים החברתיים מדי יום, מתקיימים שיתופי פעולה עם קבוצות משפיעות ברשתות החברתיות, ובנוסף מאורגנות הפגנות על בסיס שבועי להעלאת המודעות. "אנחנו גם יוצרים מעגלי שיח, זה התכנון שלנו, להסביר לרבים שאולי לא נזקקים לדיור, כמה יוקר המחיה מקשה על כולנו את החיים במדינה, כמה הילדים של אלו שהם כבר בעלי דירות לא מסוגלים לגמור את החודש ויצטרכו את עזרת ההורים כמעט עד סוף חייהם. אי אפשר ככה יותר".
