מדוע לא טרחו הרופאים לעדכן את בני הזוג המסורתיים, כי עובר הנושא גן חולה הוחזר לרחמה של האישה? ומדוע איש מהם לא יידע את בני הזוג בסכנה כי בתם תימצא חולה, והם יתבקשו לבצע הפלה? שאלות קשות אלו מועלות בתביעה שהוגשה בימים אלה נגד בית החולים 'שיבא תל השומר', בשם המשפחה, באמצעות עוה"ד רן שפירא וספי קלו ממשרד עורכי דין אלמוג-שפירא.
על פי התביעה, מדובר בבני זוג שכבר חוו לא פחות מ-5 הריונות כושלים – שארבעה מהם הסתיימו בהפלות טבעיות. ההיריון החמישי הסתיים אמנם בלידה, אך התברר כי הרך הנולד סובל מ'תסמונת פירסון', מחלה גנטית נדירה וקטלנית. על פי הספרות הרפואית, רוב הלוקים במחלה לא שורדים את גיל הינקות. כך גם ארע לבנם של בני הזוג, שנפטר בגיל ששה חודשים.
לדברי עו"ד שפירא, בני הזוג החליטו לעבור הפריה חוץ גופית, בתקווה שבאמצעותה יצליחו סוף כל סוף להביא ילד בריא לעולם. לדבריו, התובעים נפלו קורבן לשרשרת של מעשי רשלנות מצד הרופאים ב'שיבא' לאורך כל שלבי הטיפול בהם.
על פי התביעה, הצוות הרפואי בבי"ח שיבא דגם 8 עוברים, שמתוכם 3 הוגדרו כלא נגועים ב'תסמונת פירסון', והוגדרו כ"מתאימים להחזרה" לגופה של האישה.
כחודשיים וחצי לאחר הדגימה, הוחזר אחד העוברים לרחמה של האישה. לדברי עו"ד שפירא, בשלב זה, איש מהצוות הרפואי בשיבא לא עדכן את בני הזוג כי העובר שהוחזר הוגדר עוד קודם לכן כנשא של המוטציה, וכי נשאות זו עלולה להבשיל בהמשך הדרך למחלה פעילה.
בכתב התביעה צוין, כי באף שלב בהליך ההפריה לא נדונה האפשרות להחזיר עובר שאינו נשא של המוטציה לרחם האישה. חרף כך, לא הוסבר לבני הזוג, שכל העוברים שלהם הם נשאים של המוטציה. מעבר לכך, הצוות הרפואי ב'שיבא' לא שוחח עם בני הזוג על גורלם המר של ילדים הלוקים במחלה, על הנכויות הקשות אותם הם נושאים, ועל סיכויי ההישרדות הנמוכים.
לדברי עו"ד שפירא, איש לא עדכן את ההורים, כי כאשר מתגלה המוטציה הזו בקרב עוברים, האפשרות המועדפת היא לבצע הפסקת היריון. איש גם לא התחשב בכך שהשניים מקיימים אורח חיים מסורתי, נראה לעין, ושהאפשרות להפסקת היריון לבטח לא תואמת את ערכיהם ואמונתם.
וכך, על פי הנטען, בחלוף מספר חודשים, ולאחר ביצוע בדיקות מתאימות, עלה החשד כי העוברית אינה רק נשאית, אלא לוקה בפועל ב"תסמונת פירסון", וזאת בשל עיכוב משמעותי בהתפתחותה.
לדברי עו"ד שפירא, בחודש החמישי להריונה של האישה ולאחר ייעוץ גנטי שעברה ב'שיבא', התברר כי סיכויי העוברית שבבטנה לשרוד - אפסיים. בשלב זה, הוסבר לבני הזוג, כי מומלץ שיפנו לאישור לביצוע הפסקת היריון, אך השניים סירבו מכל וכל, בשל אמונתם הדתית, וההיריון נמשך.
וכך, על פי הנטען, בעקבות נתוני דופק עוברי, ביצעה האישה, בחודשי הריונה המתקדמים, ניתוח קיסרי אלקטיבי (מתוכנן מראש). לצערם של ההורים, כשבועיים וחצי לאחר הלידה התינוקת נפטרה, כמו רבים מקורבנות התסמונת הקשה.
אל התביעה צורפה חוות דעת רפואית של ד"ר אליעזר הורנשטיין, מנהל היחידה לגניקולוגיה וסגן מנהל בכיר במחלקת נשים ויולדות בבית החולים 'ביקור חולים' בירושלים, שקבע כי הטיפול שאותו קיבלו בני הזוג היה רשלני וניתן היה בהחלט למנוע היריון של עוברית חולה.
קראו גם:
ד"ר הורנשטיין מציין, כי קיים קושי להבחין בין עובר נשא לבין עובר חולה ב'תסמונת פירסון', והדבר הגביר מאד את הסיכון להחזרת עובר חולה לרחמה של האישה.
לדבריו, על הצוות המטפל היה להימנע מהחזרת עובר נשא לרחמה של האישה, ותחת זאת, להתמקד בהחזרת עוברים בריאים בלבד. רק כך, קובע ד"ר הורנשטיין, ניתן היה להבטיח ככל הניתן כי לבני הזוג לא ייוולד תינוק הלוקה בתסמונת הקטלנית.
עוד מוסיף ד"ר הורנשטיין כי במידה והצוות הרפואי היה מציין בפני האישה כי היא תצטרך להפסיק את הריונה, אם יתגלה כי העובר שהוחזר לרחמה לוקה בתסמונת, היא הייתה וודאי נמנעת מלבצע טיפולי הפריה.
בתביעה, שהוגשה בימים אלה, מבקש עו"ד שפירא מבית המשפט, לחייב את בית החולים 'שיבא תל השומר', לפצות את ההורים, בסכום המקסימלי שבסמכותו (עד 2.5 מיליון שקלים). התביעה הוגשה לאחרונה לבית המשפט השלום בתל אביב. טרם הוגש כתב הגנה.
