בשבוע שעבר מת מפצעיו תושב הרצליה אורי ג'רבי מסיירת גבעתי אשר נפגע אנושות בעזה. בימים האחרונים הושתלו איבריו במרכז שניידר לרפואת ילדים בפתח תקוה. אונת כבד הושתלה בפעוט בן חצי שנה וכליה בילדה בת 6.
אונת הכבד הושתלה ביצחק אשר בגיל 3 שבועות בלבד אובחן עם אטרזיה ביליארית (Biliary Atresia)- הפרעה נדירה (כ-1 מתוך 15,000 תינוקות) בה דרכי המרה נחסמות בלידה או מעט לאחר מכן. החסימה גורמת להפעלת לחץ חוזר על הכבד ולהיווצרות צלקות העלולות להתפתח בסופו של דבר לשחמת הכבד ולאי-ספיקה. בהמשך לאבחון יצחק עבר ניתוח "קסאי", בו מתבצע חיבור מחדש של דרכי המרה, אך בחצי השנה האחרונה נאלץ להגיע באופן תכוף עם הוריו לבית החולים בשל התדרדרות במצבו, עד לכדי מצב שלא הותיר ברירה אחרת מלבד המתנה להשתלה.
יעקב, אביו של יצחק הכין את עצמו לקראת התרומה לבנו, אלא שאז, ממש רגע לפני שהגיע לשניידר כדי לבצע בדיקות הכנה לניתוח, המשפחה התבשרה שהגיעה תרומה מנפטר. הניתוח החל בסורוקה, שם הוצא הכבד מגופו של אורי ז"ל, והובא ישירות לשניידר. ההשתלה ארכה כ-6 שעות ובסיומן, עבר יצחק ליחידה לטיפול נמרץ, וכעת הוא מאושפז להמשך טיפול והתאוששות במחלקת ילדים ג', עד שיוכל להשתחרר לביתו.
לדבריו של יעקוב, אביו של יצחק: "בשיחת הטלפון משניידר התבשרנו על ידי הרופאים שנמצאה תרומת כבד עבור יצחק ועלינו להגיע מיידית לבית החולים. ההורים שלי סיפרו ששמעו שבאותו היום נהרג חייל בעזה בשם אורי, ושאמו סיפרה בראיון שהוא תרם איברים, בהם גם אונת כבד לתינוק בן חצי שנה. מיד הבנו שבעצם הנתרם הוא הבן שלנו. כמובן שמיד יצרנו קשר עם האם והודנו לה. אני חושב שהמלחמה הזאת לימדה אותנו לשים את המחלוקות בצד ולראות יותר את המשותף ואת האחדות, בסוף כולנו עם אחד, והנה פה בשניידר זה כל כך מורגש – הצלת החיים חוצה מגדרים, מגזרים. זה מדהים בעיניי. אנחנו אסירי תודה על התרומה שקיבלנו, ומודים גם לצוות הנהדר שמטפל בו בבית החולים".
קראו גם:
נעמי מור אמו של אורי ג'רבי ז"ל מסרה כי "בדרך ללוויה של אורי נודע לנו שהכבד מתרומת האיברים שלו הושתל בפעוט בן חצי שנה והכליה בבת 6. בחייו אורי תמיד הסתכל קודם כל על אחרים ורק אחר כך על עצמו, ולכן אני חושבת שהתרומה הזאת מאפיינת אותו מאוד. יש כאלה שהמוות הוא סופי עבורם, אבל עבורנו יש הרבה נחמה בעובדה שבזכות אורי ניצלו חייהם של ילדים".
ד"ר מיכאל גורביץ, מנהל היחידה להשתלות כבד במרכז שניידר לרפואת ילדים אמר כי: "אין מילים לתאר מה מרגיש צוות חדר הניתוח בסיטואציה המורכבת הזו. הידיעה שהחייל הציל חיים בחייו וגם במותו, לא נותנת מנוח. תוך כדי מלחמה על הבית, אנחנו עסוקים בהצלת חיים של ילד, מודים על הזכות שניתנה לנו להצלת חיים. כל ילד הוא עולם ומלואו ואנחנו בצד המקדש את החיים ונלחם על חיי ילדים".
