פגרת הנבחרות, שקיבלה תגבור מפגרת השיזרוע והפכה להפסקה של שלושה שבועות, היא זמן מצוין להתרווח ולהביט קצת אחורה. לראות מה היה בעבר ולקבל פרספקטיבה להווה ואולי גם לעתיד. היסטוריה של מועדון כדורגל (וספורט בכלל) היא שרשרת ארוכה, שכל עונה מוסיפה לה עוד חוליה. השבוע נסקור את שרשרת השחקנים הזרים, שלבשו את המדים הירוקים של הפועל כפר־סבא מ־1989, השנה שבה נפתח הכדורגל הישראלי לשחקנים מעבר לים, ועד לעונה הנוכחית. מהפולנים יז'י קפיאס ויז'י ויאס ועד למוסא בגאיוקו ממאלי. 110 שחקנים זרים שיחקו עד כה בהפועל כפר־סבא, לפניכם הסיפורים של כמה מהם.
החלוצים מפולין: קפיאס ו־ויאס
ב־1989 נפתחה כאמור בפני הקבוצות הישראליות האפשרות לצרף לשורותיהן שחקנים בעלי אזרחות זרה. הפועל כפר־סבא לקחה את העניין הזה צעד אחד קדימה והחתימה מאמן זר, וויטק לזארק, מאמן נבחרת פולין לשעבר, שהביא איתו כנדוניה שני שחקנים ממולדתו. זו הייתה הצלחה כבירה. השניים הפכו לעוגנים של ההגנה, קפיאס כמגן שמאלי ו־ויאס כקשר אחורי, והשלישייה הפולנית הובילה את כפר־סבא לזכייה בגביע המדינה השלישי בתולדותיה, התואר האחרון עד כה של הקבוצה (אם לא מחשיבים את אליפות ליגה א' צפון). ויאס רשם באותה עונה 21 הופעות, קפיאס שותף ב־30 משחקי ליגה מתוך 32, הבקיע שלושה שערים ונבחר לזר המצטיין של העונה בליגה הלאומית, אז הראשונה. עונה לאחר מכן ויאס הוסיף 25 הופעות ושני שערים, קפיאס שותף ב־21 משחקים, אבל הקבוצה קרטעה, לזארק פוטר וכפר־סבא, איך לא, ירדה לליגה הארצית. למרות אקורד הסיום הצורם, לשלישייה הפולנית שמור מקום של כבוד בהיסטוריה של המועדון.
המפציצים: קורלנצ'וק ויבואה
אחרי סיום האפיזודה הפולנית נחת בכפר־סבא האוקראיני ולרי קורלנצ'וק, שמחזיק בשני תארים: מלך השערים של הזרים בקבוצה עם 40 כיבושים, והזר ששיחק בה הכי הרבה עונות, חמש. את הנתון השני צריך לסייג, כי הוא שיחק למעשה רק שלוש עונות מלאות ובשתיים האחרות רשם הופעות ספורות. שלוש העונות המלאות היו כולן בליגה השנייה, ובמהלכן כבש 14, 13 ו־13 שערים. אחרי שתי העונות הראשונות הוא ערך הופעה אחת בליגה הראשונה, אבל הושאל אחריה לעירוני אשדוד מהארצית.
כשכפר־סבא חזרה לארצית, גם קורלנצ'וק חזר אליה ועזר לה להעפיל שוב ללאומית. החלוץ האוקראיני ניסה שוב את מזלו בליגה הראשונה, אבל עזב אחרי 11 הופעות בלי שער. אין ספק שהוא המפציץ הזר הגדול בתולדות הפועל כפר־סבא. הבעיה שהוא כבש רק בליגה השנייה.
מי שכן הבקיע הרבה בליגה הראשונה היה הגנאי סמואל יבואה, שכבש בשתי עונות וחצי 33 שערים. הוא אפילו הוכתר בעונתו האחרונה במועדון כמלך השערים של ליגת העל, עם 15 כיבושים, אבל זה לא עזר לכפר־סבא שירדה באותה עונה ליגה.
המתמידים: דה־סילבה ודרסליה
ב־2004 נחת בכפר־סבא בלם ברזילאי בן 20 בשם דגלאס דה־סילבה, ועד מהרה הוא הפך לעוגן של ההגנה לארבע השנים הבאות.
בעונה הראשונה הוא סייע לקבוצה לעלות לליגת העל, ובשלוש השנים לאחר מכן היה אחד הבלמים הטובים בליגת העל, עד הנפילה חזרה ללאומית באותה עונה מוזרה, האחרונה של אלי טביב במועדון.
הוא רשם בכפר־סבא 121 הופעות, במהלכן כבש שישה שערים. טביב לקח אותו כנדוניה להפועל ת"א, איתה הצליח באירופה, ואחר כך עבר גם ברד בול זלצבורג לפני שחזר לברזיל.
שלא כמו דה־סילבה, גיורגי דרסליה הגיע לכפר־סבא כשהיה כבר בן 31 ואחרי שתי עונות מוצלחות בהפועל ת"א וצפרירים חולון. הוא שיחק בלויטה שלוש עונות וכבש 25 שערים ב־97 הופעות.
התחילו כאן: יעקובו וצ'יבוטה
האגדות (הכנראה נכונות) מספרות שכאשר מכבי חיפה רצתה ב־1999 להשאיל את הכישרון הניגרי שלה בן ה־17, איגביני יעקובו, לעונת התחשלות בקבוצה אחרת, היא הציעה אותו תחילה לעירוני ראשל"צ, אבל המאמן שלה דאז אלישע לוי לא רצה אותו. אז יעקובו הגיע לכפר־סבא והרשים עם שישה שערים ב־21 הופעות.
הבעיה הייתה שכפר־סבא עצמה פחות הרשימה באותה עונה והיכולת של החלוץ הניגרי לא עזרה להימלט מירידה. באותה עונה הייתה גם החלפת מאמנים סדרתית, והאחרון שעמד על הקווים היה לא אחר מאשר אלישע לוי, שזכה לאמן את יעקובו.
אחרי כפר־סבא הניגרי עשה קריירה מוצלחת במכבי חיפה וגם בפרמייר ליג, בין היתר בפורטסמות', מידלסברו, אברטון ובלקבורן. ב־2015 גם מכבי ת"א חיפשה מקום לחלוץ אפריקאי צעיר ומוכשר. הפעם מדובר בקונגולזי מאוויס צ'יבוטה, שלא היה אז עדיין אזרח ישראלי. צ'יבוטה שיחק שנתיים בכפר־סבא ותרם שמונה שערים ב־59 הופעות.
גם במקרה שלו זה הסתיים בירידה ללאומית, אבל צ'יבוטה עצמו המשיך לבני־יהודה ואחר כך ללודוגורץ הבולגרית.
הסיפורים המוזרים: גארה ושבידרסקי
אנחנו חוזרים לעונת הזרים הראשונה. לזארק הביא איתו שני שחקנים פולנים, אבל ההנהלה הנחיתה עליו זר נוסף. קבלו את אוסקר גארה, שזכה שלוש שנים לפני כן באליפות העולם עם נבחרת ארגנטינה. אז זהו, שלזארק לא כל כך קיבל אותו. המאמן הפולני פתח איתו בשישה משחקים בלבד עד שבאחרון החליף אותו לקול שריקות הבוז של הקהל, שהיו מיועדות כמובן ללזארק ולא לגארה. זה הספיק לארגנטינאי, והוא עזב את הקבוצה והארץ.
בעונת 1994/5 נחת בהפועל כפר־סבא בלם פולני בשם קשישטוף שבידרסקי, שנראה יותר כמו נגר מאשר שחקן כדורגל, מה שהתברר כנכון. קשישטוף בן ה־36 הסביר אחרי אחד מחמשת המשחקים, כי הוא מתקשה להתאמן ברצינות מכיוון שבשעות הבוקר הוא עובד בנגרייה של יוז'י באזור התעשייה. כפר־סבא אולי הפסידה בלם, אבל יוז'י הרוויח נגר.
החוליה החסרה: שוער זר
הפועל כפר־סבא הביאה שחקנים זרים בכל העמדות במגרש, חוץ באשר בין הקורות. הקבוצה ידעה לגדל במהלך השנים שוערים כמו יאיר ועופר נוסובסקי, יעקב שוורץ, ערן שיינזינגר, אוהד לויטה ויואב ג'רפי. גם כשהביאה שוערים מבחוץ הם היו ברמה של אריה חביב, בוני גינצבורג וגיורא אנטמן – כך שעמדת השוער נשארה מאז ומתמיד צבועה בכחול־לבן.
