ביעור חמץ
הרבה חמץ יצטרכו לבער בהפועל כפר־סבא בקיץ הקרוב, ולא משנה באיזו ליגה תשחק הקבוצה. העונה התחילה עם סגל שחקנים, שלפחות לדעת משפחת שום היה צריך להיאבק על כניסה לפלייאוף העליון – קל. האשליה הזאת התנפצה על סלעי המציאות, וייאמר לזכות השומים שהם ניסו לשדרג את הקבוצה – אבל במקום זה הם רק שינמכו אותה. אלישע לוי לא הביא תוצאות טובות יותר מאשר עמיר תורג'מן, וגם השחקנים החדשים שהוחתמו לא תרמו כלום. אם כבר, רק הזיקו. אז כשהבעלים יישבו בקיץ כדי לתכנן את העונה הבאה, הם יצטרכו להצטייד בנוצה של ציפור ענקית וביעה גדול במיוחד כדי לאסוף את החמץ. שלא כמו במסורת הפסח, לא צריך הפעם לעשות זאת לאורו של נר, כי החמץ גלוי לעין ומשודר פעמיים בשבוע בטלוויזיה.
הא לחמא עניא
הספורט הישראלי לא מגלגל הרבה כסף, בטח לא בענפים האולימפיים שניזונים בעיקר מתקציבים ציבוריים. על הרקע הזה צריך להעריך כל אחד מהספורטאים האלה, שמקדישים את חייהם לספורט – כי בלי זה אי אפשר להצליח. כדי להגיע לרמות הגבוהות ביותר צריך לעבוד בלי הפסקה, לא בשביל המשכורות המנופחות שמקבלים חלק מהכדורגלנים ובלי התהילה היום־יומית. זו מגיעה, אם בכלל, פעם בארבע שנים באולימפיאדה או באליפויות היבשתיות והעולמיות, שגם הן לא נערכות כל שבוע. מי שהביאה לנו נחת בשנה האחרונה היא המתעמלת ליהיא רז מרמת השרון, שקטפה מדליה באליפות אירופה וזכתה ברגעי התהילה שלה אחרי עבודה סיזיפית ולא תמיד מתגמלת של שנים.
מה נשתנה
מה נשתנה בשנה הזאת מכל השנים? הרבה מאוד.
שבכל השנים היינו צופים בין יושבין ובין מסובין באולמות ובאצטדיונים. השנה הזאת כולנו מסובין בבתים מול המסכים – למרות שזה לא תמיד היה מראה מלבב.
שבכל השנים אנו אוכלין שאר ירקות. פעם מנצחין ופעם מפסידין. השנה הזו אוכלין הרבה מרור – ובעיקר את הלב, אם אתם אוהדי כפר־סבא.
שבכל השנים היינו רגילים למשחק אחד בשבוע, השנה הזאת שתי פעמים. ואחר כך שבוע שלם של דיבורים עליו. השנה לא הספקנו לחשוב על המשחק הקודם וכבר צריך להתכונן למשחק הבא תוך שלושה־ארבעה ימים. בכדורסל הגזימו לגמרי כשערבבו את המחזורים, ולא ברור אם המשחק שאנחנו צופים בו דחוי, מוקדם או בכלל שארית מהעונה שעברה. שבכל השנים אנו שומעין דיבורים על הרכבים ומערכים של מאמנים. השנה עוסקים בעיקר במטושים, וריאנטים וחיסונים. במקום פרשנים קיבלנו דוקטורים ופרופסורים, שמילאו את האולפנים.
ארבעת הבנים
כנגד ארבעה בנים דיברה תורת ה־NBA, ובעיקר על דני אבדיה, שעשה את כל הדרך מהרצליה לוושינגטון.
חכם, מה הוא אומר? מה אתם רוצים מדני, זו רק השנה הראשונה שלו, הוא רוקי, הוא עדיין משלם שכר לימוד. תראו שבעונה הבאה הוא יהיה פקטור יותר משמעותי.
רשע, מה הוא אומר? מה אתם קמים באמצע הלילה (או לא הולכים לישון בכלל) כדי לראות אותו עומד בפינת המגרש וממתין בסבלנות שראסל ווסטברוק יואיל בטובו לשחרר את הכדור מהידיים שלו. וכזה כבר קורה, זה רק בכיוון הסל. מתי ראיתם בפעם האחרונה את בראדלי ביל מוסר לו (או למישהו אחר) את הכדור. יאללה, תחזור למכבי ת"א.
תם, מה הוא אומר? מה הם עושים שם בוושינגטון באימונים? תרגילי התקפה אין, הכל בסגנון RUN & GUN. כל אחד תופס כדור ורץ להציל את המולדת. על תרגילים בהגנה אין מה לדבר בכלל, כי פשוט אין הגנה.
ושאינו יודע לשאול. תנסו להסביר לו מה זה פיק אנד רול, ג'אמפ שוט, אופנסיב ריבאונד או אנספורטמנלייק פאול. הצלחתם? יופי. לא הצלחתם? תשלחו אותו לשימי ריגר.
ביד חזקה ובזרוע נטויה
הבועטים בכדור מאזור השרון לא מביאים העונה הרבה נחת (רובם לפחות), מה שאי אפשר לומר על האוחזים בכדור ביד (גם כאן, רובם לפחות). הקבוצה המצליחה ביותר נכון לעכשיו היא הפועל כפר־סבא בכדורעף נשים, שזכתה בשבוע שעבר בגביע מדינה רביעי בתולדותיה ושני ברציפות – ונראית בדרך הבטוחה לדאבל. קבוצת הגברים של המועדון, לעומתה, הפסידה במשחק הגמר למכבי ת"א, אבל גם היא עושה עונה טובה ועוד צפוי לה קרב על האליפות נגד הצהובים מהעיר ללא הפסקה.
גם קבוצת הכדוריד של א.ס רמה"ש דוהרת בצמרת. אחרי עונה סדירה מושלמת, היא פתחה את משחקי הפלייאוף העליון בגמגום, אבל הדרך עוד ארוכה ותואר האליפות נראה בהישג יד. בנות הרצליה, שזכו כבר בעבר בעשר אליפויות ובעשרה גביעים, מתקשה העונה לחזור לצמרת הגבוהה.
בכדורסל, אחרי הפסקה של עונה, בני־הרצליה החזירה את אזור השרון לליגת העל. הפתיחה הייתה צולעת עם שבעה הפסדים ברציפות, אבל ההנהלה בראשות אלדד אקוניס גילתה סבלנות כלפי המאמן שרון דרוקר, עשתה את ההתאמות הנדרשות בסגל – ועכשיו הקבוצה יכולה לפנטז ביום בהיר על הפלייאוף העליון. בגזרת הנשים המצב קצת פחות טוב. בנות הרצליה נאבקות אמנם על המקום הרביעי בליגה, אבל רמה"ש מתקשה לשחזר את ימיה הגדולים ומכבי רעננה נראית בדרך לליגה השנייה.
חד גדיא
דזבין יצחק שום בתרי זוזי את המאמן מסאי דגו
ואתא ריימונדאס ז'וטאוטאס והחליף את דגו
ואתא חיים שאבו שבא, הפסיד והלך
ואתא ארז בנודיס, שאימן במבחנים ופתח את העונה הבאה
ואתא אופיר חיים, שעלה ליגה והוחלף אחרי שנה
ואתא עמיר תורג'מן, ששרד עם הקבוצה אבל לא שרד בעצמו
ואתא אלישע לוי, שניסה לשפר אבל רק קילקל, וגם הוא שילם את המחיר
חד גדיא, חד גדיא.
