היום אני במקום אחר ובליגה אחרת, אבל המצב בכפר סבא בהחלט כואב לי. בסופו של דבר לא אשכח שזה המקום הראשון שנתן לי את הצ'אנס, ואת זה אזכור להם תמיד. שמחה לאיד לא נמצאת בלקסיקון שלי, וכל מי שחושב שאני שמח לנוכח מצבה של כפר סבא - טועה בגדול.
המועדון הזה יקר לי מאוד. יש שם אנשים שאני אוהב מאוד, ואני באמת רוצה שהקבוצה תצליח, וחלילה שלא תמשיך להידרדר. אני בטוח שבעתיד אחזור לאמן שם. לא יודע מתי ואיך, אבל אני באמת מאמין שזה יקרה.
אני יודע שנוטים לומר שההידרדרות קרתה בעקבות העזיבה שלי ושל רועי זיקרי, אבל לדעתי המצב מורכב יותר. סיפור זיקרי היה תרגיל של הפועל תל אביב, שבסופו של דבר הצליח. הפועל הוא מועדון עם הרבה ניסיון, עשו את התרגיל וידעו מה תהיה התוצאה.
בכפר סבא היו צריכים להרגיע את זה ולהמשיך הלאה. בנובמבר, כשהיינו עם שמונה נקודות פער מהפועל, הם שלחו אנשים שידברו איתי ודאגו שזה ייצא לתקשורת ויצרו את הבלאגן, וזה תרגיל נוסף שעבד להם. משם הכל הידרדר, וחבל. היינו צריכים להתאחד, ובמקום זה הכל התפרק. התחילו מלחמות איתי ועם זיקרי, ומשם הכל התפוצץ.
ההידרדרות של כפר סבא זו באמת תעלומה גדולה. לא ברור איך הדברים הגיעו למקום הזה. קשה להסביר את מה שקורה שם. לא יוצא לי לראות את המשחקים שלהם, אבל אני כן שומע, וכמו כולם לא מבין איך הקבוצה הגיעה למקום הנמוך הזה.
