יש עונות שנועדו להיות מוסרטות, ישר לקולנוע. האליפות של לסטר באנגליה, המסע האירופי של הפועל תל אביב של 2002, והאליפות ההיסטורית של הפועל כפר סבא של 1982 היישר מהכפר לאליפות ישראל, עם יצחק שום המתבגר על תקן הכוכב האלמותי.
הפועל כפר סבא של העונה אף היא נושא לסרט. אך מכל הסיבות הלא נכונות. הקבוצה שאת רובה קיבל הבעלים יצחק שום בירושה מסתיו שחם ורובי רגב, הייתה רזה מכל הבחינות. היא לא הייתה אמורה להעפיל לשום מקום. לשרוד במקרה הטוב. אלא שהקבוצה הזו טרפה את הקלפים והדהימה את כולם כשעמדה בתום הסיבוב הראשון בפער ניכר, עם הפרש בטוח בחזרה לליגת העל.
זה היה אז.
בין אם היו אלו הטעויות של שום, ההתערבות החיצונית שהרחש ביציעים הירוקים כל הזמן מדבר עליה, סתם פציעות וחוסר מזל תהומי, או שילוב של כל השלושה? זה חומר להיסטוריונים, ואנחנו בעסקי העובדות.
בסיומו של הסיבוב השני, מרבית החבורה שהריצה את המועדון הזה לאופוריה בלתי נשכחת עם תחילת העונה לא נמצאת כאן יותר. השחקנים שלובשים עתה את המדים הירוקים, התקשו לצבור נקודות כלשהן במהלך הסיבוב השני, הפכו להיות בין הקבוצות הגרועות בלאומית, והיום (ה') ערב החג, הושלם המהפך כשהקבוצה ירדה סופית לפלייאוף התחתון.
הירוקים הפסידו הערב 3:0 לנצרת עילית במשחק ההזדמנות האחרונה שהתקיים בחוץ. יהב גורפינקל מנצרת עילית העלה את הקבוצה הצפונית ליתרון בדקה ה-30 וסיבך את כפר סבא של המאמן חיים שאבו. הקבוצה הנצרתית המשיכה לתקוף והדבר התבטא בשער שני מפנדל מדויק של גיא דיין (68) אחרי נגיעת יד ירוקה ברחבה.
דיין השלים צמד בדקה ה-70 והשלים העפלה סימבולית לטבלת מלך השערים עם 13 כיבושים כשהוא נצמד ללא אחר מאשר רועי זיקרי, כוכב הירוקים מתחילת העונה שאינו דר כאן יותר, מסיבות שכבר נכתב עליהן רבות העונה.
כתוצאה מההפסד הקבוצה של שאבו ירדה למקום ה-10, אמנם הרחק מסכנת ירידה (16 נקודות הפרש מהקו האדום) אבל ללא ספק עם טעם מר מאוד לקראת סיום העונה.
