תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. השנה החולפת הייתה רצופה בברכות, אבל גם בקללות – כי אין טוב בלי רע וגם לא רע בלי טוב. גם דבש וגם עוקץ.
הפועל כפר־סבא
על הדבש: כן, זה לא קל למצוא מתיקות בעונה האחרונה של הפועל כפר־סבא. עונת פרווה מקצועית, בלי מאבקי צמרת או קרבות תחתית. ובכל זאת, אפשר להתנחם בכך שאחרי תקופה ארוכה המאמן (עומר פרץ) שרד אצל משפחת שום עונה שלמה. לא שמעמדו היה איתן כל העונה, אבל בכל פעם שהיה צריך הוא ידע להשיג את הניצחון הגואל. והיה גם אליאן רוחנא, השחקן המצטיין של הקבוצה ואחד הטובים בליגה הלאומית, שהחזיק את כפר־סבא מעל המים. כמה טיפות דבש ספורות, כבר אמרנו.
על העוקץ: מבלי להיכנס לסוגיה מי אשם במצב, הפועל כפר־סבא הפכה להיות קבוצה עצובה, אפורה ונרגנת – תוצאה של מאבקי אגו בין כל הצדדים המעורבים. אצטדיון לויטה אף פעם לא היה מבצר ביתי סופג נקודות, אבל כשהיציעים ריקים המצב חמור שבעתיים. בכל עונה נבנית קבוצה חדשה, עם אוסף קלקטי של שחקנים שמגיעים מפה ומשם. אין הזדהות עם הקבוצה, אין חיבור לאוהדים (שרובם הגדול נעלם) אין חדוות משחק ואין שמחת חיים. גם העונה שזה עתה התחילה לא מבשרת טוב, ואני לא מדבר רק על התוצאות הגרועות והיכולת הבינונית במקרה הטוב. שוב יש דיבורים על שחקנים לא מרוצים שרוצים לעזוב (רוחנא) ועל מעמדו המעורער של המאמן (נכון לרגע כתיבת שורות אלה זה רק דיבורים, אבל בהחלט ייתכן שהיו כבר גם מעשים), ושוב שיחות קבוצה עצבניות עם עידן שום. ההימור על גל ברשאן בעמדת המאמן היה מעניין, אבל בשביל שזה יצליח היה צריך לצייד אותו בסגל שחקנים מתאים.
הפועל רמה"ש
על הדבש: עונה נינוחה בסך הכל בליגה הלאומית, הישרדות הרבה לפני שריקת הסיום ואפילו התחברות מחודשת עם המאמן ירון הוכנבוים, שהגיע לקדנציה שנייה במועדון. פתיחת העונה הנוכחית מבשרת בינתיים טובות, רק שיימשך ככה.
על העוקץ: למרות הנינוחות, לא היה שקט בגזרת המאמן. חי אבייב הצעיר קיבל קרדיט ואפילו עשה עבודה לא רעה, אבל ברגע שהתחילה תקופה פחות טובה ובהנהלה רצו שחיים שאבו ייכנס יותר לעניינים – הוא נעמד על הרגליים האחוריות ובסופו של דבר הלך הביתה. קצת סבלנות לא הייתה מזיקה לאף אחד, לא לגור תמר ושות' ולא לאבייב. לא זורקים כל כך מהר צ'אנס כזה. לפחות הוא מצא עבודה לעונה הקרובה, בשמשון ת"א מליגה א'.
מכבי הרצליה
על הדבש: הקבוצה היחידה בשרון שאפשר להגיד עליה "הכל דבש". עונה מצוינת בליגה א', חזרה ללאומית אחרי שבע עונות של היעדרות ועידו אקסברד אחד עם 32 כיבושים.
על העוקץ: ובכל זאת, קבוצה בלי מגרש ביתי זו בעיה. מכבי הרצליה הצליחה בעונה שעברה המצוינת שלה להחזיר את גרעין האוהדים ליציעים, אבל הוא התפזר מהר מאוד כשנאלץ לנדוד למשחקי הבית שנערכים בנתניה. נקווה שהאצטדיון בהרצליה יוכשר כמה שיותר מהר, כי בלי בית הקבוצה לא תשרוד יותר מדי זמן.
