"מגיל קטן חיפשתי להיות שרירי וגדול ולמשוך תשומת לב", מספר אלירן אביב (18) מערד שהפך לכוכב עולה בעולם פיתוח הגוף (בודי בילדינג).
למרות גילו הצעיר, הוא משתתף בתחרויות, ואף זכה במקום הראשון בתחרות ארצית של איגוד IPC (Israel Physique Committee) בקטגוריה עד גיל 23.
אז מה מביא נער צעיר כל כך להשקיע את כל כולו בענף ספורט תובעני כמו פיתוח גוף?
מתברר שאביב לא תמיד היה שרירי. הוא היה ילד שמנמן שסבל מהצקות, וחלומו היה להוכיח לכל מי שהציק לו שהם טעו לגביו ובגדול.
הדרך לשם לא הייתה פשוטה. אביב, בן להורים גרושים ואמא נכה, לא נולד עם כפית זהב בפה וכדי לממן את פעילותו הספורטיבית וגם כדי לסייע לאימו הוא נאלץ לעבוד בכמה מקומות עבודה מאז היה בן 15.
מה הביא אותך לפיתוח גוף?
"חיפשתי דברים שיעלו את הביטחון העצמי שלי. חיפשתי דברים שימשכו אנשים לחשוב שאני מיוחד ולא סתם עוד איזה אדם".
גם העובדה שהציקו לך תרמה לכך?
"זה גם בא משם. בגדול, לא הייתי ילד שמציקים לו הרבה, אבל הייתי ילד שהרבה צחקו עליו בגלל שהוא שמן. כן ידעתי לעמוד על שלי, אבל אף פעם לא הייתי מהמקובלים ותמיד חיפשתי להיות יותר מיוחד ויותר גדול וחזק.
"היו ילדים, שתי שכבות מעלינו, שהיו מציקים לי ולחברים בבריכה, והיום אחד מהם הוא מתאמן שלי. זה היה החלום שלי מהתחלה, להוכיח שאני בסוף יותר טוב ואני יותר חזק, ואם אני רוצה, אשיג יותר מכל האחרים. היו גם הרבה דחיות מבנות ודברים כאלה. זה כמובן הפריע לי. היום מסתכלים עליי בהערצה גדולה, בעיר ערד כולם מכירים אותי".
נהנה להתחרות
אביב הוא הצעיר משלושה אחים והוא עבר לערד עם אמו כשהיה בן 12. לפני כן התגוררו בתל־אביב ובבית שמש. הוא למד בבתי ספר בערד וסיים את תיכון 'אורט', ובמקביל, השקיע זמן רב בפיתוח גוף.
נוסף על האימונים והלימודים, הוא גם עבד. "הייתה תקופה שעבדתי בשתי עבודות ועוד כל מיני חלטורות מהצד", הוא מספר, "זה היה תוך כדי לימודים בבית הספר ואימונים, עבדתי גם במסעדה וגם בחנות כלי בית, כמובן כדי לסייע לאמא כי היא לא יכולה הייתה להרשות לעצמה לשלם על כל מה שצריך שקשור לאימונים בפיתוח גוף".
עד מהרה אביב, אדם תחרותי ובעל משמעת עצמית, התחיל להתחרות, ולפני כשנתיים, כשהוא רק בן 16, התחרה לראשונה בתחרות של איגוד "נאבא" שנערכה בתל־אביב שבה זכה במקום הרביעי, ובתחרות של איגוד MBC במעלה אדומים שבה זכה במקום השני. באחרונה זכה במקום הראשון בקטגוריה עד גיל 23 באותה תחרות.
מה השאיפות שלך?
"אני כרגע מאמן אישי, יש לי עשרות מתאמנים שעשו שינוי מבחינה גופנית. אני אוהב את זה ומתעסק בזה המון. אמשיך להתחרות, לייצג את המדינה בחו"ל בתחרויות בינלאומיות. השאיפה היא להיות מאמן יותר טוב ולהשתתף בתחרויות, ולהגיע לרמה יותר גבוהה".
מה אומרים בבית על הספורט שבחרת לעסוק בו?
"קודם כל אני גר רק עם אמא, אז נופל עליה כל השיגעון הזה בבית. היא חושבת שאני משוגע. גם לאחים שלי ולאנשים בחדר כושר שאני מספר להם על הספורט הזה זה נשמע פסיכי לגמרי. זו תזונה מאוד קשה כי צריך להגיע לאחוז שומן מאוד נמוך בגוף, וזה מאוד קשה".
האימונים המפרכים והתזונה לא עלולים לפגוע בבריאות?
"כן, זה להקריב קצת מהבריאות. זה בא לידי ביטוי למשל בזה שאתה מגיע לאחוז שומן מאוד נמוך. זה דורש דיאטה מאוד קיצונית ואכילה של כמות גבוהה של חלבון, ואחר כך ייבוש לתחרות, כלומר, לא שותים 24 שעות ועוד צריכים לאכול הרבה תוך כדי שלא שותים ביום של התחרות, להגיע לתחרות ולעשות את הפוזות על הבמה כשאתה בלי מים בגוף".
אפשר להבין את הדאגה של אמא שלך.
"כן, אמא רוצה שאלמד מקצוע פשוט. היא תמיד אמרה לי 'לך תהיה חשמלאי', 'לך תעשה משהו פשוט וזהו, תרוויח כמה אלפים פשוטים'. ואני אומר לה לא, אני רוצה לעשות את מה שאני אוהב, לעסוק בזה ולעבוד בזה".
עומד באתגר
מעבר לים ענף פיתוח הגוף זוכה לתמיכה וסיוע מארגונים ורשויות, והספורטאים מצליחים לממן בזכות זה את ההוצאות שלהם. בארץ, המצב שונה, והספורטאים צריכים לממן בעצמם את הוצאותיהם, ולמעשה אינם זוכים לשום מימון.
"זה משהו שתמיד אדבר עליו", מדגיש אביב, "כילד בן 16 שרוצה להתחרות כל ההוצאות האלה היו על הראש שלי. אין שום איגוד שעוזר לך, אין מישהו שיממן לך את חדר הכושר, יממן לך את תוספי התזונה, את האוכל, אין מישהו שידריך אותך. הייתי צריך ללכת למאמן ולשלם לו באזור ה־400 שקל לחודש כדי שיכין אותי לתחרות, וזה לא דבר פשוט. צריך לדעת את הדברים האלה".
מה היית רוצה שישתנה?
"אני מצפה מהגורמים הקשורים לענף שיסייעו לבני נוער שהולכים לענף פיתוח הגוף, זה לא רק לי אלא לכל בני הנוער. אני פונה גם למשרד הספורט שיסייע ויתמוך. אני כבר בגיל 16 הייתי צריך לממן את עצמי. הייתי שמח שלבני נוער שירצו בעתיד להתחרות, תהיה תמיכה מהמדינה. זה מאוד מתסכל, והייתי שמח אם זה ישתנה. אשמח אם ידאגו לנו, כי זה משהו שמאוד מאוד מקשה עליך, וחבל. אנחנו מרגישים מאוד לבד, אני רוצה להביא את הספורט הזה ליותר מודעות".
כיצד חוסר המודעות בא לידי ביטוי?
"כשסיפרתי לרופא שלי שעשיתי את הייבוש לפני התחרות, כמו שכולם עושים, הוא היה בשוק. הוא לא ידע שעושים את הדברים האלה והוא אמר לי 'מה, גם ארנולד שוורצנגר היה עושה את זה?', הוא מכיר את שוורצנגר וידע שהוא התחרה, אבל לא ידע שהוא עושה את הדברים האלה".
ענף פיתוח הגוף לא נהנה מתדמית חיובית במיוחד. מה דעתך?
"אני יודע בדיוק מה האנשים חושבים. אנשים חושבים שזה שחצני מדי, יהיר, לא מחובר למציאות, לא אנושי, אבל אני רואה בזה אומנות. אם תשאל כל מפתח גוף תחרותי, הוא יגיד לך את אותו הדבר. זה לא שאני מתאמן כדי להיראות מפחיד, אני מתאמן כדי לפסל את הגוף בצורה הכי יפה שאני יכול, וכדי להראות את האומנות הזאת על הבמה. זה נותן לי סיפוק אדיר, זה בשבילי אתגר ולעמוד בו זה מדהים".
מה החלום שלך?
"להגיע לתחרויות בחו"ל ולהניף את דגל המדינה".
חמש ארוחות ביום והרבה אימונים
תהליך פיתוח גוף מחייב עמידה במשמעת ושליטה עצמית, והתנהלות קפדנית ועל פי סדר יום קבוע.
אביב מתעורר בשבע בבוקר ומיד נכנס למשטר אימונים מואץ. זה מתחיל באחת מהפעילויות הבאות שנמשכת שעה: רכיבה על אופניים, הליכה מהירה, או פעילות אירובית. לאחר מכן הוא מתיישב לארוחת בוקר הכוללת חביתה עם שש ביצים וצלחת גדושה של סלט ירקות.
שלוש שעות אחרי מצפה לו ארוחה נוספת שהתפריט יחזור על עצמו גם בשעות הבאות: חזה עוף, פריכיות וסלט ירקות. הפוגה קצרה לאחר הארוחה אביב עוסק באימון כוח של הרמת משקלות. תפריט הארוחה המסכמת לאותו יום כולל דג סלומון וסלט ירקות, וכמובן שתייה, מים או משקה דיאטתי, בסך הכל חמש ארוחות ביום.
אלירן אביב לוקח גם תוספי תזונה לחיזוק הגוף, למשל: אומגה 3, מולטי ויטמין, מגנזיום, ועוד. וככל שמתקרבים לתחרות, פחות צורכים פחמימות ועד להגעה לרמה אפסית.
