מקום 4
28.11.1987, מחזור 12: הפועל כפר־סבא – מכבי נתניה 1:5.
אולי ההצגה הגדולה ביותר בתולדות הפועל כפר־סבא, שמזכירה (לפחות לי) את ה־0:5 של נבחרת ישראל על אוסטריה. השערים מובקעים בזה אחר זה, והאוהדים הירוקים ביציעים חוגגים בטרוף ולא מאמינים. כדי להבין את גודל הניצחון, אלה היו נתוני הפתיחה: מכבי נתניה של עודד מכנס, רוני לוי וחיים בר מדורגת אחרי 11 מחזורים ראשונה במרחק של 5 נקודות מהשנייה הפועל ת"א, עם 8 ניצחונות, שתי תוצאות תיקו והפסד בודד. גם כפר־סבא עושה עונה טובה מבחינתה ומדורגת רביעית. יותר מזה, באותו מחזור מכבי והפועל ת"א וגם מכבי חיפה קיימו משחקי בית, אבל כמות הקהל הגדולה ביותר הגיעה דווקא לאצטדיון לויטה. לא פחות מ־7,000 צופים הצטופפו ביציעי המגרש, שנחנך רק שנה קודם, והם ראו קונצרט, רק כך אפשר לכנות את המשחק הזה.
איך אומרים השדרים, אני משאיר את המקרופון לעיתונאי "ידיעות אחרונות" אבינעם פורת, שפתח כך את הכתבה שלו על המשחק: "ברבע השעה הגדולה שלה, יוצאת מהכלל במושגים ישראליים, הזכירה לי הפועל כפר־סבא קבוצת כדורסל טובה. מוגזם לומר NBA, אבל בוודאי אופייני למכבי ת"א. רבע שעה של שלוש חטיפות, יציאה למתפרצת, צעד וחצי לפני ההטבעות ובאמצע בעיטה ממרחק של 3 נקודות של אלי יאני. וכך, מ־0:0 בדקה ה־27 צמחה התוצאה תוך רבע שעה עד ל־0:4. המובילה מכבי נתניה נפלה לקרשים".
על הבליץ היו חתומים מאיר נזהר (27 ו־34), אלי יאני (36) והמצטיין במשחק מייקל יפה (42). במחצית השנייה העסק כבר היה יותר רגוע. רונן גבאי (62) צימצם לנתניה, אבל נמרוד זוסים (67) בן ה־18 ענה מייד וכבש את החמישי.
ההרכב במשחק: אדיר שמיר, אופיר בן־חיים, ירון פרסלני, רז רבינוביץ', נח אינשטיין, גדי פולבר, מייקל יפה, אופיר הילל (ששון גדמיש, 63), נמרוד זוסים, מאיר נזהר, אלי יאני. מאמן: שמעון שנהר.
מקום 3
19.12.1970, מחזור 10: הפועל ת"א – הפועל כפר־סבא 4:0.
זו הייתה כנראה תצוגת היחיד הגדולה ביותר בתולדות המועדון, ומי שאחראי לה הוא ישראל פוגל, מלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים עם 151 כיבושים. עד לתחילת אותה שנה פוגל היה בכלל שוער המשנה של יאיר נוסובסקי, והוא אפילו קיבל זימון לנבחרת הנוער. אלא שבאחד האימונים למאמן יעקב גרונדמן היה חסר חלוץ, והוא ביקש מפוגל לעלות להתקפה. פוגל עלה, כבש, הרשים את גרונדמן, תופקד כחלוץ באותה שבת, הבקיע צמד – והשאר היסטוריה.
וכשאני אומר היסטוריה, הכוונה בין היתר לאותו משחק בבלומפילד נגד סגנית המוליכה, הפועל ת"א, על שלל כוכביה כמו דוד פרימו, שייע פייגנבוים ורוני קלדרון. מאמן כפר־סבא רחביה רוזנבוים העמיד נכון את הקבוצה, שפשוט נתנה נוק־אאוט לאקסית שלו תוך 37 דקות. כבר בדקה השלישית פוגל ניצל טעות של קלדרון ובעט מקצה הרחבה לרשת. בדקה ה־22 הגנת הפועל ת"א הסתבכה שוב, אברהם מרצ'ינסקי חטף את הכדור ושלום פטרבורג כבש את השני. בדקה ה־32 פוגל הבקיע את השני שלו בבעיטה אדירה, ובדקה ה־37 הוא השלים שלושער פרטי ורביעייה קבוצתית. במחצית השנייה כפר־סבא הורידה את הרגל מהגז, אבל פוגל לא נח. חמש דקות לסיום השוער נוסובסקי נפגע בגבו, ומכיוון שלכפר־סבא נגמרו החילופים פוגל חזר למקורות ונכנס לשער כדי לשמור על התוצאה עד לסיום.
ההרכב במשחק: יאיר נוסובסקי, רוני שניידר, אריה סגל, יואב אברוצקי, מאיר מיסכהן, שלום פטרבורג, יצחק שום, שלמה שרף, ישראל פוגל, אברהם מרצ'ינסקי, יצחק רוגק. כן שותפו: מאיר כץ, יהושע גינזבורג.
מקום 2
20.5.2019, מחזור 37: הפועל עפולה – הפועל כפר־סבא 3:2.
אפשר לומר שזה המשחק הדרמטי ביותר בתולדות הפועל כפר־סבא. גם מהפך מ־2:0 ל־2:3, גם שער ניצחון בדקה ה־97 וגם עלייה לליגת העל – מה צריך יותר מזה. זה קרה רק לפני שנתיים, אבל בכל זאת קבלו תזכורת קצרה. כפר־סבא התחילה את הפלייאוף העליון במקום החמישי, במרחק 7 נקודות מהמוליכה הפועל נצרת־עילית (אז עוד קראו לה ככה) ושלוש מהשנייה נס־ציונה. ניצחון רדף ניצחון, הפערים הצטמצו, מחזור אחד לסיום נצרת־עילית מעדה בבית נגד הפועל אשקלון (2:2) וכפר־סבא טיפסה למקום השני. למשחק האחרון בעפולה היא הגיעה כשהיא תלויה בעצמה. ניצחון – והיא בליגת העל.
אבל זה לא הלך כל כך פשוט. יגאל אנטבי לא עשה (לפחות בהתחלה) חיים קלים לאופיר חיים, אותו הוא החליף בתחילת העונה בעפולה, והמארחים הובילו אחרי 29 דקות 0:2 משערים של דני גרופר וגל קתבי. המחצית השנייה הייתה כולה של כפר־סבא. בדקה ה־53 היא נהנתה משער של עצמי של ערן עזרד, ובדקה ה־79 בנג'מין קוקו השווה ל־2:2. בדקה ה־86 הגיעה הבשורה על שער היתרון של נצרת־עילית מול בית"ר ת"א/רמלה. אופיר חיים תפס את הראש, אבל התעשת וקרא לשחקנים שלו להמשיך לתקוף. וכפר־סבא אכן תקפה ותקפה, עד הסיום הדרמטי בדקה ה־97 כשעומר פדידה קיבל כדור רוחב מדן עזריה וכבש את השער היקר ביותר בקריירה שלו.
ההרכב במשחק: איתמר ישראלי, גל פורת (דן עזריה, 83), טל מכלוף, יבגני ברקמן, חיים איצרין, תומר ששונקר (פטר אוניקאצ'י, 57), קווין ריינשטיין, עומרי שקל, עומר פדידה, פאדי זיידאן (אלמוג אוחיון, 43), בנג'מין קוקו.
מקום 1
14.5.1975, גמר גביע המדינה: הפועל כפר־סבא – בית"ר ירושלים 1:3.
אין כמו הפעם הראשונה. זה היה התואר הראשון בתולדות המועדון, שפתח את שבע השנים הטובות, שכללו שני גביעי מדינה, אליפות אחת וגם ירידה לליגה השנייה וחזרה תוך שנה. היריבה, בית"ר ירושלים, הייתה עדיין בעידן טרום התארים שלה, אבל אוהדים רבים היו לה כבר אז. גם ביציעי בלומפילד היה להם רוב בין 17 אלף הצופים שהגיעו באותו יום למשחק.
גמר הגביע הזה הבליט כוכב בלתי צפוי, הבלם יורם מור. עשרה שערים הוא הבקיע בקריירה שלו, שלושה מהם במסגרת הגביע, שניים מהם באותו גמר. הראשון היה כבר בדקה ה־14: אברהם מרצ'ינסקי הגביה כדור חופשי, יצחק שום הסיט בראש ומור דחק משני מטרים פנימה. כמה דקות אחר־כך רעד בלומפילד בפעם הראשונה כשליציע הכבוד נכנס ראש האופוזיציה, ח"כ מנחם בגין, שהגיע לראות משחק כדורגל אחרי הפסקה של 23 שנה – כך לפי עדותו. שנתיים מאוחר יותר הוא השלים את המהפך הפוליטי, אבל באותו יום הבית"רים לא הצליחו לעשות מהפך משלהם.
כפר־סבא ניסתה לשמור את המשחק על אש קטנה כדי לא לאבד את היתרון, אבל בדקה ה־80 רעד בלומפילד בפעם השנייה, כשדוד שריקי בעט מקרוב פנימה והשווה את התוצאות ל־1:1. נותרו עשר דקות לסיום, המומנטום כולו בצד של בית"ר, אבל אז עלה למגרש האופי הכפר־סבאי. דקה 85: קרן לכפר־סבא, הכדור מסתובב ברחבה הירושלמית, שחקני ההגנה מתקשים להרחיק את הכדור, שהגיע למור והוא שלח אותו מ־16 מטר לרשת. שתי דקות מאוחר יותר שום יצא לסלאלום ברחבת בית"ר והכניע בפעם השלישית של יוז'י סורינוב כדי לשלוח את הקפטן מרצ'ינסקי למפגש עם שר החינוך והתרבות, אהרון ידלין, שהעניק לו את הגביע.
ההרכב במשחק: יאיר נוסובסקי, יוסי דריקס, יורם מור, יואב אברוצקי, נח אינשטיין, יצחק שום, אברהם מרצ'ינסקי, דורי אלמוג (אריאל בן־אריה, 46), אלי פוס, ישראל פוגל, יצחק רוגק. המאמן: שלמה שרף.
