בדיוק לפני שנה, בעונת המלפפונים אשתקד, הפועל ב"ש נראתה חבולה. היא נפרדה אז מאליניב ברדה ומינתה את רן קוזו'ך, והדעה הרווחת היתה שבהיעדר רכש ישראלי וזר, העסק הולך למקומות לא טובים כולל. זה כלל גם הבעת אי אמון מהאוהדים שבקושי רכשו מינויים. עד כדי כך, שאייל רביד, מנכ"ל 'ויקטורי', החברה המאמצת של ב"ש, הוציא את המילים הבאות: ''חכו עם הרכש, אף אחד מאיתנו עדיין לא ראה אותם בפעולה, בטוב או ברע. חובת ההוכחה על כל אחד ואחד מהשחקנים. אין צורך לחלק להם ציונים מראש, בואו נחזיר את טרנר למבצר, הכל בידיים שלנו".
שנה אחרי, וב"ש, שהיתה ראויה להיות אלופה ופספסה את הצלחת בסנטימטרים - היא בפירוש אלופת הקיץ, וידה עוד נטויה. רועי לוי הגיע, גם אופיר דוידזאדה סגר מעגל, זלאטנוביץ' חתם כבר לפני כמה חודשים, לופז נשאר, גם תורג'מן וזוהי רק ההתחלה. נכון, לוקאס ונטורה חושש מהמצב הבטחוני אך הפסקת האש יכולה להשאירו. כמ וכן, כבר עכשיו יש לקוז'וך שני שחקנים על תפקיד, קבוצה א' וקבוצה ב', שגם היא נראית נכון לעכשיו גדולה על הליגה.
יש כאן, מעבר להשקעת בעלים בלתי רגילה של אלונה ברקת, גם סוג של זיהוי הזדמנות. הן מצד בעלת הבית שמבינה שמכבי חיפה ומכבי ת"א, יתקשו לחבר מחדש קבוצות לאליפות (הכל כמובן על הנייר) והן מצד השחקנים שמבינים שב"ש היא אלופה שבדרך וכי הם אלה שיעזרו לה עם דחיפה קטנה לא רק להגיע לבאר אלא גם לשתות ממנה.
אבל יש כאן גם שאלה גדולה: האם ב"ש, שבקיץ הקודם אף אחד לא ספר בגלל סימני השאלה לגבי קוזו'ך ועקב רכש שאף אחד לא הכיר - יצליחו להכיל סיר לחץ מלא ציפיות שכזה, במיוחד אם חלילה ב"ש תיכשל באירופה ותישאר רק עם מפעל הליגה. או אז, האגו, המרמור, ורעשי הרקע יתחילו לחלחל ולייצר ברדק.
המבחן של קוז'וך בעונה הקרובה לא יהיה בכדורגל, את זה הוא יודע. הוא יהיה ביכולת לנהל את הסגל. ברק בכר עשה את זה באמנות בששת האליפויות בב"ש ובמכבי חיפה. קוז'וך נראה כמי שמסוגל לזה, אבל הוא צריך לזכור שזה (ולא ערן זהבי כמו בעונה הקודמת) יהיה ההבדל בין כמעט לצלחת.
מניה בירידה
לפני הרבה שנים, העידה אלונה ברקת שהמחסום הפסיכולוגי והתדמית שיש לעיר ב"ש, בגלל המרחק והסטריאוטיפ, מקשה עליה להנחית כוכבים בבירת הנגב ופוגע בחלום שלה להביא אליפות לקבוצה שלה. בשלב מסוים, מהראן ראדי שעבר לב"ש ממכבי ת"א ואחריו אליניב ברדה, שחזר מאירופה, מאור מליקסון, מאור בוזגלו ועוד רבים וטובים - ביצעו את המהפך המיוחל.
ב-40 השנים האחרונות, לא היה כדורגלן ישראלי שלא חלם, ערג וקיווה לקבל הצעה ממכבי חיפה. משחקנים של קבוצות יותר קטנות, דרך כאלה שהסכימו לחזור מאירופה רק בגלל שזו חיפה, "אירופה הישראלית" ועד שמות ענק, שכמעט התחננו שחיפה תחזיר אותם לשורותיה- כמו אייל ברקוביץ' שטרקו לו את הדלת בפרצוף.
והנה, נדמה שחיפה לא רק איבדה מקסמה על המגרש בשנה החולפת, אלא גם ובעיקר פחות ופחות מגרה את דמיונם של שחקנים בכירים. נניח שחמודי כנעאן בחר בב"ש בגלל מערכת יחסים מיוחדת בין ברקת, בן זקן וסוכנו דודו דהאן. נניח גם שבין ברקת לבן זקן יש הבנות עתידיות שבחיפה לא יכלו להתחייב עליהן. עדיין, כנעאן לא היה חותם בב"ש אם לא היה רוצה בכך. הוא לא היה נשמט לחיפה בין האצבעות אם היה מאמין שיש שם אתגר וסיכוי אמיתי להגיע רחוק ולזכות בתארים.
חיפה כל כך גדולה ועוצמתית, ששנה אחת טובה תחזיר אותה גם להיות קבוצה נחשקת. אבל עד אז, היא צריכה לבדוק היטב למה כנעאן הבריז לה ומדוע אצילי העדיף על פניה את בית"ר ירושלים. וגם איך זה שנטע לביא מסרב באופן סדרתי לשוב אליה ומתי הגיע השלב שבו דין דוד מבצע עבירות משמעת, מבלי לחשוש מסנקציות?
קראו גם:
למה?
ב-30 ביוני אמורה להיערך ישיבה של מנהלת הליגה ובה השאלה האם לקבל את דרישת הקבוצות ולהעלות את מספר הזרים לשמונה בכל קבוצה.
מבלי להידרש לשאלה למה כן ולמה לא, זו פשוט חלמאות. דברו עם כל מנהל מקצועי בכדורגל הישראלי והוא יגיד לכם שהוא אפילו לא פונה כרגע לזרים בגלל המצב. אחרים מספרים שהם מחכים שיעבור זעם יש כאלה שמגששים מה יקרה אם אותו שחקן ינחת בארץ וישמע אזעקה? כן,למרות הפסקת האש, השם של ישראל לפי שעה הוא עדיין 'מדינה של אזעקות'.
"סגרתי עם חלוץ זר ביום חמישי שעבר" סיפר לי השבוע בכיר בכדורגל הישראלי. "הכל היה מסוכם. "ואז כשהתחילו ליפול טילים במדינת ישראל, מחקתי את המספר שלו מהסלולרי שלי כי לא היה לי נעים".
עזבו את עניין הזהות, את הרס הכדורגלן הישראלי, ולכך שאין סיכוי שחבר מהשכונה או מהצבא ישחק בקבוצה שאתם אוהדים. איך לעזעאל, במציאות שבה בקושי מגרדים ארבעה-חמישה זרים בקבוצה, רוצים להוסיף עוד?
קבלו סיפור ששמעתי השבוע. הוא מספר על בני משפחה שלא היה להם כסף לקבורת יקירם, אבל הם יצאו למלחמה על הירושה. כשעורך הדין שהגיע לגשר ביניהם הוא תהה על מה הם רבים, אם אין כלום. אמר לו אחד מהם: "כסף לא ייצא לנו מזה, אבל לפחות יהיה איך להעביר את הזמן".
הכדורגל הישראלי נמצא עכשיו בעמדת המתנה מוחלטת. זה ממש לא הזמן להגדיל מכסת זרים, בגלל שבעלי הקבוצות רוצים לצמצם עלויות, לשלם מס מופחת ולהוריד את הכדורגלן הישראלי על הגחון בכל משא ומתן.
אגב, גם אם הפסקת האש אמורה לערבב את הקלפים מחדש, קשה לבנות על זה, כי הפחד והדאגות של זרים מהמציאות בישראל לא יתפוגג כל כך מהר.
לחשב מסלול מחדש
מכבי ת"א לקחה אליפות בעיקר בזכות הישראלים שלה. הבעיה בקרית שלום, היא לא רק שלא יודעים שם מי יפתח את העונה מהארסנל הכחול לבן אלא איך ואם היא תמצא תחליפים לשחקנים מתנדנדים. אז ככה: ערן זהבי השאיר בור מקצועי מנהיגותי וווינרי. רוי רביבו ממורמר שלא מכרו אותו לקופנהגן. דור תורג'מן חולם על גלזגו ריינג'רס וגבי קניקובסקי מכוון לאירופה.
בהנחה אופטימית שמכבי תצליח להנחית כאן שחקנים זרים שיתנו מענה לחלק מהצרות האלה, לא ברור מהיכן היא תמצא שחקנים ישראלים שישלימו עבורה סגל שמסוגל לרוץ עד הסוף. אין כיום בשוק שחקנים מקומיים שיכולים לפתור למכבי כל כך הרבה חורים בעמדות מפתח.
אחד משניים: אם תהיה הגדלה של מכסת הזרים היא צריכה עבודת סקאוטינג בפינצטה. אם לא, עליה לעשות הכל כולל הכל כדי למנוע מתורג'מן וקניקובסקי את החלום האירופי או לפחות לדחות אותו בעונה נוספת. וכן, עדיין לא יקרה כלום לאף אחד אם תיעשה פניה מחודשת לזהבי. אין זמן ואפשרויות לשום דבר אחר.
כולנו קורצקי
זה כבר לא ממש חדש, אבל ההחלטה של בני סכנין להפסיק את עבודתו של מנחם קורצקי היא בפירוש הדבר המביש ביותר שקרה כאן הקיץ.
קורצקי, נזכיר, השאיר את סכנין בליגה. רק על זה מגיע לו לא רק חוזה לעונה נוספת אלא גם ובעיקר מענק הישארות שמן. אבל זהו אינו הסיפור היחיד. אין כמעט מאמנים יהודים שהסכימו להגיע לסכנין אחריו פיטוריו של סלובדן דראפיץ'. דראפיץ' עצמו יגיד לכם מה זה לאמן בסכנין במציאות כל כך מורכבת במדינת ישראל כשאוהדים מכל מיני קבוצות קוראים לו "בוגד", "גייס חמישי", "ומרגל", והוא בסך הכל רוצה להתפרנס.
גם קורצקי רצה רק להתפרנס, לחזור שוב לגלגל המאמנים ולשוב לליגת העל. הוא עשה את זה כמו גדול רק כדי לגלות שזה מקצוע וענף של אנשים ללא הכרת הטוב, בלי אמונה או כבוד מקצועי וגם בלי טיפה של הגינות.
שרון מימר, מחליפו, הוא איש מקסים ומאמן כדורגל מעולה. אבל אולי מגיע לסכנין, שנפלאות הקארמה תעשה בה שמות כי ככה לא מתנהגים.
אתם אמרתם
"יש הרבה מינויים של מכבי שעוברים להפועל"
האם עופר ינאי מדבר על עצמו או על אחרים?
(בגובה העיניים', ערוץ הספורט)
