ערן שחר (48) למד פסיכולוגיה וכלכלה ובמשך 16 שנים היה מנהל בכיר בנוקיה, שטראוס ו'כתר'. אחרי שראה שוב ושוב כמה העובדים סביבו מדוכאים ונטולי התלהבות, החליט ב-2004 לצאת לדרך חדשה. הוא החל לראיין מנכ"לים וחוקרים על "התלהבות" וניסה להבין מה גורם לנו להתלהב מחדש מהחיים. כיום, החברה לפיתוח ארגוני שלו היא הגדולה בתחום בישראל.
"התלהבות זה להיות חזק גם כשחרא. אני אומר בהרצאות שלי שאני ד"ר להתלהבות ולפעמים בא לי לבכות. לכולנו יש טראומות. כשאני הייתי ילד קטן, אבא שלי עזב אותי. יש לי טראומות מהצבא. הרציתי בהתנדבות מול אנשים נכים. חלקם שמחים ואופטימיים למרות החיים הלא פשוטים. החברה שלי מעבירה תכנים לאוכלוסיות מאד מענינות, סיירת מטכ"ל, חברי כנסת, אחיות, צוותים של המכון לרפואה משפטית והעובדים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. השליחות הכי גדולה שלי זו העבודה עם משפחות שכולות וזה גם האתגר הכי גדול שהיה לי".
אבל איך בעצם עושים את זה, מתלהבים מהחיים למרות הקושי?
"הכוונה היא לתת מתכון. ממש טיפים פרקטיים. הכל מבוסס על נתונים ועל מחקרים אמיתיים שלמדנו. דר' טלי שפיר מדברת על זה למשל שהישיבה משפיעה על המצברוח. שפוף בגוף זה שפוף במצברוח. אנחנו מדברים גם על לא להתנהל באוטומט, לבחון את ההתנהגות שלנו, לנשום. נכון, שגרה זה מרגיע אבל שווה לברר איפה אפשר להכיר התנהגות חדשה, לדעת איפה זה מיצר רוגע ואיפה באסה. לא נולדנו לסבול".
אנשים בישראל יותר לחוצים בגלל המצב במדינה?
"המדינה שלנו מהממת. התקשורת לא מסקרת כמה מהממת המדינה שלנו. אם מהדורת החדשות היתה נפתחת בדיווח על אחת מהעמותות והמתנדבים שעושים עבודת קודש אז אולי אנשים היו אומרים 'פה לא חרא' במקום כל הזמן לדבר סרה במדינה. תראו מה השגנו ב-70 שנה? כל הכבוד לנו! 15 אחוז מהמדינה מתנדבים ואחוז המתנדבים גדל כל שנה".
זה נראה שהתנדבות מאד קרובה לליבך.
"מתנדבים הם הגיבורים שלי. כפר סבא היא עיר מדהימה וההיענות פה מעוררת השתאות, אבל תמיד צריכים בעיר עוד מתנדבים. הביטי, מתנדבים הם אנשים עמוקים וערכיים וזו קהילה איכותית, אבל שתדעו זה נותן תחושת שליחות ומשמעות ואם אתה גומר את היום בתחושה שעשית טוב בעולם אז היה שווה לקום בבוקר. לא כסף, לא זוגיות והאמת גם לא ילדים. מחקרים מראים שברגע שיש תחושת משמעות- הכל בסדר".
