בעקבות הסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין, מופע ההעצמה המוזיקלי לנשים, בכיכובן של דין דין אביב ושרון רוטר, יתקיים בהפרדה. זאת לאור תביעה שהוגשה על ידן, לאחר שביקשו לשכור אולם לטובת מופע לנשים בלבד וסורבו, בטענה שבעיר לא מתקיימים אירועים בהפרדה. "אני מכבדת כל אחד באשר הוא בתפיסותיו ומצפה שכך יעשו גם כלפיי", אומרת הזמרת שרון רוטר. גם שותפתה למופע, הזמרת דין דין אביב, מרוצה מההחלטה: "תפסיקו להיבהל ממדינת הלכה", היא אומרת, "היא קיימת רק בדמיונכם".
את ד"ר רם פרומן, יו"ר הפורום החילוני, זה ממש לא משכנע. "הפרדה מגדרית היא תופעה שנוטה להתפשט כשלא שמים לה גבולות ברורים", הוא אומר, "לכן אסור לתת לה יד".
קראו גם:
מאבק של שנים
בשנים האחרונות, נושא ההפרדה המגדרית בעיר מעורר את המאבק בין דתיים לחילונים. ביום כיפורים האחרון הייתה זו התפילה בהפרדה שהתקיימה בכיכר דיזינגוף, שהציתה את הלהבות. העירייה אמנם לא אסרה על תפילה בהפרדה, אך אסרה על שימוש במחיצה. "פורום חירות כבוד האדם בישראל" הגיש עתירה לבית המשפט, שפסק כי יש לאפשר קיום תפילה אך אין לשים מחיצה. בנוסף, כבר שנים נאבקים כנגד הצבת דוכנים להנחת תפילין סמוך למוסדות החינוך, והצבתם אסורה עד למרחק של 100 מטר. גם ראש העירייה רון חולדאי התבטא ואמר לא פעם כי: "לא יתקיים אירוע שבמסגרתו תהיה הפרדה מגדרית במרחב הציבורי בעיר תל אביב יפו".
גם לנשים דתיות מגיע
בספטמבר 2022 הגישו הזמרות שרון רוטר ודין דין אביב תביעה כנגד עיריית תל אביב. מן התביעה עולה כי רוטר ביקשה לשכור אולם לטובת מופע משותף עם אביב. מנהל מרכז ענב השיב כי ישמח לקיים את המופע המשותף, אך העירייה לא מקיימת מופעים בהפרדה. "על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה אירוע לנשים טעון אישורה של העירייה", נאמר לזמרות. "מרכז ענב לא מקיים אירועים כאלה והעירייה לא מאשרת את קיומם". בנוסף, הובהר לשתיים כי בלי קשר להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, הוא מסרב לקיים אירועים כאלה מבחינה ערכית.
רוטר ואביב טענו בתביעתן שיש לתת מקום גם לנשים ויוצרות דתיות בעיר וגם לציבור שחפץ לצרוך את התרבות הזו, וכי ההחלטה שלא לקיים מופעים של יוצרות דתיות לנשים בלבד, מפלה אותן לרעה.
בכתב ההגנה שהגישה העירייה היא דרשה למחוק את התביעה על הסף: "קבלת עמדתן של התובעות טומנת בחובה הפליה חמורה וקשה במיוחד. מעמדתן עולה שבעת שמתבקשת הפרדה במרכז ענב, מנהל המרכז יצטרך לחקור מהן דתו ואמונותיו של מבקש ההפרדה, ואלי אף לדרוש אסמכתאות להיותו דתי. כלומר, המרכז ייאלץ לבצע דרישות וחקירות בנוגע לדת ואמונה, דבר שיש בו, כשלעצמו, משום הפליה חמורה הפוגעת בכבודו של אדם, שהלוא תכלית חוק איסור הפליה הוא מתן שירות מבלי להידרש לדתו, מינו, גזעו או נטיותיו של אדם".
בית משפט השלום בתל אביב-יפו, במסגרת הסכם פשרה, פסק כי המופע יוצג כמופע העצמה מוזיקלי לנשים עד ל-1 באפריל 2026".
"יצאנו לדרך לפני כשנתיים עם התביעה הזו, בעקבות אפליה של נשים זמרות, רק מפני שהן דתיות ושרות לנשים בלבד", אומרת עו"ד צפנת נורדמן. "לשמחתנו, גם אם לקח זמן, האפליה הזו בוטלה. שרון רוטר ודין דין אביב יקיימו את המופע לנשים במרכז ענב לתרבות, כפי שביקשו. במדינת ישראל, דמוקרטיה ליברלית, מדינת חוק, לא תופלה אישה מפני שהיא שומרת מצוות, לא יופלה אדם מחמת דת והשקפה. מעבר לתוצאה עצמה, אנחנו מברכות על הדרך שבה התקבלה: בהסכמות, ברוח טובה. זו מבחינתנו הצלחה כפולה. אנחנו מודות לעירייה על הנכונות לשקול מחדש את עמדתה ולסיים את המחלוקת בהסכמה, וכן לבית המשפט שניהל את התיק ברגישות ובתבונה".
לא רחוקים בתפיסות
רוטר גדלה בתל אביב, ואת הקריירה המוזיקלית שלה החלה ב-1995, כמפיקה של ברי סחרוף. בהמשך שרה עם רמי פורטיס, אריק סיני, אביב גפן ואסף אמדורסקי. בשנת 2001 החלה לעבוד על אלבום סולו והוציאה בהמשך שני אלבומים נוספים. בשנת 2008 החלה בתהליך חזרה בתשובה והיא מופיעה בין היתר באולפנות ובערבי נשים. "אני שמחה שהצלחנו להגיע להסכמה עם עיריית תל אביב ומקווה שזה ישפיע על אירועים נוספים שיתקיימו בעיר בעתיד בצביון הזה", אומרת רוטר. "אין לנו רצון לכפות על אף אחד אורח חיים דתי או אחר. אני מכבדת כל אחד באשר הוא בתפיסות שלו, ומצפה שיעשו כך כלפיי. הסיבה למניעת אירועים בהפרדה היא לאור הטענה, שזה יהיה מדרון חלקלק ופרצה למקומות נוספים. לחיות בפחד מהעתיד זה משולל מציאות".
זאת לא כפייה?
"אין כפייה של יהדות, זה מושג נוצרי, אבל אם נגיע לקיצוניות ותהיה כזו, אני אהיה הראשונה להילחם בכך. אני מקווה שזה יחול גם על מקרים נוספים, כמו תפילה במרחב הציבורי ביום כיפור, שלהרגשתי חילונים רבים רוצים אותה. זה יום קדוש לאנשים רבים ואני מקווה שהעירייה תסיר את ההתנגדות".
את לא חוששת מהתנגדות בתל אביב למרות פסיקת בית המשפט?
"אני לא מאמינה שתהיה התנגדות. בפועל, יש אנשים מול אנשים שמכבדים, אוהבים ומסכימים על הרוב. בסוף אנחנו לא רחוקים בתפיסות, אף אחד לא ויתר על כלום. אני לא מאמינה שזה יצור התנגדות. המתנגדים הם קומץ קטן שרוצה לעשות בלגן. נפוליאון אמר שמקום ללא חיבור לשורש, לזהות ולהיסטוריה הוא מקום ללא עתיד. אני רוצה שלעיר ילדותי, שבה גדלתי וחייתי במירב שנות נעוריי, יהיה חיבור להיסטוריה, כדי שיהיה לה עתיד".
שאכטה של יהדות
דין דין אביב נולדה וגדלה בתל אביב. בשנת 2003 שרה את השיר 'אם תלך' באלבום הבכורה של עידן רייכל וב-2006 הוציאה את אלבום הבכורה, 'סודותיי', שהגיע למעמד של אלבום זהב. ב-2008 הוציאה אלבום נוסף. לפני כ-20 שנה חזרה בתשובה. היא נשואה, אם לארבעה, תושבת הוד השרון.
"כואב לי שקשה ליהודים לקבל תרבות יהודית נשים קלאסית אותנטית", אומרת אביב. "סצנה של נשים בתופים ובמחולות הוא הכלי הראשוני, הניגון הראשון שכתוב בתורה. עיריית תל אביב צריכה לדאוג שיהיו רצועות נשיות יהודיות בכל המתחמים שלה, זו השגחה, זאת סיעתא דשמיא, זה רצון הבורא. גיליתי את החן שביהדות, לקחתי ממנו שאכטה ועפתי עליו".
מה תעשי אם תהיה התנגדות של תושבים?
"למרות שאני בעד דרכי שלום, אם לא תהיה ברירה אצא למלחמה. אני מקווה לעשות מהפך תפיסתי ושיפסיקו להיבהל ממדינת הלכה, זה הכל דמיונות. גם אני לא אסכים לרוח קיצונית, יש כבוד הדדי. הקודש צריך לכבד את החול, והחול צריך לכבד את הקודש. שניהם חשובים, ערכיים ומהותיים והכל מעת השם".
האמנת שזאת תהיה פסיקת בית המשפט?
"זה היה מובן מאליו, הייתי מופתעת אם לא. עכשיו צריך לכבד אותה".
"תופעה מתפשטת"
מי שאינו מרוצה מהחלטת בית המשפט הוא ד"ר רם פרומן, תושב רמת אביב, פעיל חברתי בולט בנושא דת ומדינה ומקים עמותת "הפורום החילוני". פרומן קורא כבר שנים לחילונים להשתחרר מהממלכתיות ולצמצם את חשיבותה של הזהות היהודית לטובת פיתוח זהות ישראלית נטולת מרכיבים דתיים ופיתוח תודעה מגדרית חילוני.
"העירייה שמאפשרת הפרדה מגדרית במרחב ציבורי בעצם מכירה בכך שערך הצניעות גובר על ערך השוויון ושיש לראות בנשים אובייקט מיני", אומר פרומן. "הפרדה מגדרית היא תופעה שנוטה להתפשט כשלא שמים לה גבולות ברורים, לכן אסור לתת לה יד. מצער שהעירייה נכנעת לכוחות הפועלים במרץ כדי לבצע הדתה של המרחב הציבורי, גם בעיר שמסמלת את החילוניות במדינה".
"ברמה האישית וכעמדה ציבורית, אני מתנגדת לאירועים בהפרדה", אומרת סגנית ראש העירייה, מיטל להבי (מרצ). "במקרה זה מדובר באירוע שמתקיים בהיכל מתוחם ולא במרחב הציבורי הפתוח. האישור לקיימו התקבל בבית המשפט כפשרה, שאמורה לבטא את המדיניות העירונית לאיסור הפרדה לצד כיבוד רצונן החופשי של אותן נשים. כמובן שאם זה היה אירוע במרחב הציבורי אסור היה לאפשרו, כיוון שהדבר מעניק לגיטימציה לאפליה ולדחיקת נשים - כמו שקורה באוטובוסים ובמרחבים ציבוריים בערים חרדיות. מצד אחד עלינו להכיר בסכנה שבהדרה במרחב הציבורי ומאידך, עלינו לאפשר אירועי העצמה לנשים שחפצות בכך, ומבלי למנוע מגברים להצטרף".
