הוד השרון נפרדת מנירית סוקול ז"ל: הפעילה החברתית האהובה, שנגעה ברבים כל כך מאלפי תושבי הוד השרון, הובאה אתמול למנוחת עולמים שמאות מלווים את לכתה בבית העלמין במושב אלישמע.
סוקול ז"ל, אשת חינוך, פעילה חברתית, מתנדבת, מפעילת "פורום הוד השרון שלנו", עיתונאית לשעבר, הלכה לעולמה בטרם עת לאחר שסבלה בשנים האחרונות ממחלת הסרטן.
לפני לכתה השאירה סוקול ז"ל הספד אותו ביקשה שיקריאו בלוויה, הנה הוא לפניכם: "תודה שהגעתם לוות אותי בדרכי האחרונה. נראה לכם שאתן למישהו אחר לכתוב במקומי את המילים האחרונות שלי?
"תודה לכל מי שהגיע. אני רוצה שתבטיחו לי שעם כל הקושי לא תתאבלו עליי. בשנים האחרונות החיים שלי לא היו פשוטים בכלל, כל יום היה מלחמת הישרדות. למרות שרק מעטים ידעו – סבלתי שנים.
"אני רוצה להודות לכל מי שהיה חלק מחיי. תודה לבני בעלי שהיה אהבתי והבחירה הטובה ביותר של חיי. היית חבר אבא ובעל לתפארת. אין מילים שתוכלנה לתאר את תודתי ואהבתי. תודה על הזכות לחיות לצדך – דבר שרק מעטים זוכים לו. תודה על הימים והלילות שהיית לצדי על ההכלה והרגישות. תודה לבנים הנפלאים שלי יאיר וגלעד, ילדים שכל אמא מאחלת לעצמה. אוהבים ללא גבול, מחבקים ובעיקר רגישים. מצטערת שהגוף שלי בגד בי.
"תודה לאחים היקרים שלי שמחה וגדי, שמילים לא תוכלנה לתאר את גודל אהבתי ותודתי. רק אלוהים יודע מה עברתם איתי. אהבתם אותי ללא גבולות. כל דקה הייתה אתכם הייתה זכות, אוהבת אתכם לנצח. לרותי הגיסה הכי מיוחדת עלי האדמות שסיפקה לי קרן אור יום יום בתוך האפלה – גלעד ויאירי באחריותך. לגיסות האהובות שפינקו ללא גבולות בישלו הסיעו וחיבקו. לאחים היקרים של בני בעלי שלא עזבו אותנו לרגע.
"תודה לקרן הר פז אהובתי, שהייתה אשת סודי. לדליה לוי לליאת שישבה לידי שעות, לאביבה גוטרמן ולכל החברים והחברות שלי שהלכו איתי כברת דרך ארוכה. לפסיכולוג הפרטי שלי זאב שרגא, שהיה שם תמיד בכל רגע שכאבתי.
"תודה לכל התושבים בהוד השרון שהייתה לי את הזכות להיות חלק מהקהילה שלהם, לתרום, לעזור ובעיקר על הכוחות שנתתם לי, בבקשה אל תהיו עצובים אני הולכת לנוח עכשיו. תבטיחו לי שתשמרו על כל הטוב שהשארתי. תמשיכו לעשות חסדים, תבקרו אותי מדי פעם ואם אפשר שתהיה איזו גינה על שמי. היו שלום בטוח שניפגש. אני חייתי בניכם כמו פרח בר."
רבים מתושבי השרון הגיעו ללוותה ונפרדו ממנה בכאב גדול. עו"ד קרן הרפז, שותפתה לפורום: "קשה לי לדבר על נירית בזמן עבר, אין מספיק מילים לתאר את נירית, אני רוצה שתדעו שהיא הייתה אישה גדולה, חכמה, מוכשרת ומוצלחת בכל תחום ועם לב זהב".
הח"כית לשעבר, יפעת קריב, תושבת העיר: "נירית, יפיפיה, זוהרת, חיה, ככה תישארי בליבי יפה ומאושרת. הלב כואב, אין מילים להביע עצב, חשבתי, קיוותי והאמנתי שאת תנצחי. נירית כולך נתינה, עשייה, אכפתיות נדירה, דאגה לאחר. אהבת את הוד השרון, אהבת את התושבים. היית לוחמת צדק, לביאה של צדק ולחמת להבריא.
"זכיתי בך, כשהיינו יחד בפעילות משותפת למען העיר שלנו, באמת זכיתי, זה היה כבוד עבורי, שהסכמת להצטרף אלי למסע. למעשה אני הצטרפתי אליך, אל היעדים שהצבת, אל הדברים שכל כך רצית לשנות, לטובה בעיר שלנו, אל ההיכרות האישית שלל עם כל כך הרבה תושבים הצרכים שלהם ומעורבות בנושאים של צדק.
"יכולת הכתיבה שלך הייתה מופלאה, פורום התושבים שהקמת, תפס מיד את לב התושבים, צמח , גדל והפך לפורום המרכזי, המעניין והגדול ביותר של תושבי הוד השרון. הלב הטוב שלך, המרץ והאנרגיות שלך היו נדירים, מעל הכל ראית את כולם, הייתה לך איכפתיות ודאגה לזולת, לכולם. פעלת מכל הלב תמיד, לב ענק ועצום.
"בני שלצידך תמיד באהבת עולמים והילדים, זכיתם באימא נדירה בנירית והיא זכתה בכם. תנוחמו מהשמים. נירית, בדרכך המיוחדת כתבת הספד מרגש וביקשת שיקימו גינה למענך, אחרי הכל היית נירית פרח בר ונדיר ביננו. נוחי על משכבך בשלום, תשמרי עלינו מלמעלה, אנו זקוקים לטוב שיבוא מלמעלה. הלב כואב, מחבקת ואוהבת בכל ליבי. יהי זכרך ברוך לעולם ועד".
חברה הקרוב וידיד נפשה, העיתונאי זאב שרגא: "הזהרת אותי אהובה, שלא אספיד אותך. והבהרת שהזהרת את כולם, כי את לא אוהבת הספדים ואת ההספד שלך, כתבת בעצמך. אז שעות שאני מתאפק, אבל יש רגעים כאלה שמרגיש שכל העולם חייב לדעת, איזו נשמה הלכה מאיתנו. אני יכול לדבר שעות על הקשר בינינו. שעות על שעות של שיתוף הדדי, "חברת סרטן" של ממש.
"כל הזמן תהינו איך שני אנשים שנפגשו אולי פעם וחצי, מצליחים לשתף בנושאים כל כך אינטימיים ותמיד הגענו לאותה מסקנה - זר לא יבין זאת... ותמיד איחלנו, שלא יהיו עוד כאלה שיבינו אותנו באמת. ותמיד צחקנו. תמיד בכינו. תמיד חלקנו באופטימיות דון קישוטית ובפסימיות של איוב. כשאמרת שאני מוזכר בהספד שלך, צחקנו שנינו. הייתי בטוח שזו עוד בדיחה שחורה כמו הרבות שחלקנו. אבל כשקראתי היום את ההספד שלך, הלב שלי נשבר. אז לא אספיד אותך. רק אומר תודה על מי שאת ומה שעשית, בעבור כל כך הרבה אנשים בעולם הזה. ותודה ענקית, שנתת לי כזה מקום בחייך".
גם פעילי איכות הסביבה בעיר הספידו את נירית: "בלב שבור וכאב עצום, אנו מודיעים על פטירתה של נירית סוקול אהובתנו, אישה שהייתה אור גדול בחייהם של רבים. נירית היתה ממקימי וממובילי מטה מאבק תחנות הכוח ותרמה רבות למאבק בעיקר בעולם היח"צ, פרסום ועבודה קהילתית. בזכות כשרונה ויכולותיה שאין שני להם, היא הובילה מהלכים וסייעה רבות במהלך הדרך. זו אבידה גדולה לכולם. היא תרמה רבות למאבק, הן בזכות יכולותיה יוצאות הדופן והן בזכות הנכונות שלה תמיד לעזור ולסייע לכל מי שנזקק. נירית הייתה אישה חמה, נדיבה ואכפתית, ותמיד דאגה לרווחתם של אחרים.
"נירית הייתה רעייה ואמא למופת ואנו שולחים את תנחומינו, מחבקים ומחזקים את משפחתה".
קראו גם:
חברת המועצה לשעבר עדי פרילנג אנקורי: "אהובה שלי , חברה שלי, זו שיודעת לפצח אותי, שיודעת לתת לי בראש כשצריך, שעפה עם כל רעיון מופרע שלי מתוך נתינה וחסד אינסופיים. מעל עשור של חברות אמת מלאה בפרויקטים, באור וטוב, בשמחה ובעצב, במלחמות שלך על הבריאות ועל טובת העיר ובראש ובראשונה למען המשפחה והילדים שלך שהם כל עולמך. לא מסוגלת לכתוב בלשון עבר. לא בטוחה שאהיה מסוגלת אי פעם.
"ניריתוש אהובה, את הטלפון של הבוקר כדי לבדוק מה נשמע. את המקור הראשון לכל מה שקורה בעיר. את ההודעה באמצע הלילה שאני יודעת שהייתי בדיוק צריכה לקבל. את האמא הלביאה והכי גאה ליאירי וגולו, האישה שמעריצה את בני שמעריץ אותה בחזרה, אשת המשפחה המורחבת שתמיד שם כדי לתת את הכתף והעצה הנכונה.
"את הגמ"ח המהלך על שתיים שאלפי תושבים בעיר נעזרו בו, פשוט כי את כמו שאת לא יכולה להכיל את צערו של האחר ורוצה לסייע כמה שיותר מהר. את שמחליטה ומבצעת. את שהסירים תמיד מבושלים, הבית תמיד מתוקתק, הלב תמיד פתוח לכל אורח. ישנם אנשים בהוד השרון שהיו קמים בבוקר עם חוסר קשה והולכים לישון בזכותך בשפע גדול. את שידעת לרתום את הקהילה לכל פעילות, התנדבות או הפגנה.
"את שנלחמת על שינוי מהותי בעיר והצלחת ליצור במו ידייך את הפורום הכי פעיל ומשמעותי בעיר שכל כך התגאית בו. את סופר וומן אמיתית, חברה אמיתית, פעילה חברתית בכל רמ"ח אברייך. בכל אוכלוסייה בעיר עסקת ונתת מענה הכי טוב שרק יכולת לדמיין. את הכל ואני לא מאמינה שאת כבר לא. נעשה הכל על מנת להנציח אותך".
