בזמן שנמלי התעופה בעולם עמוסים בנוסעים וכמות הטיסות הולכת וגדלה, נמל התעופה ע"ש רמון באילת, שבהקמתו הושקעו כ־1.8 מיליארד שקלים, נותר שומם כמעט לחלוטין. למה?
3 צפייה בגלריה
שדה התעופה רמון
שדה התעופה רמון
שדה התעופה רמון
(צילום: רשות שדות התעופה)
הנמל, שתוכנן לתנועה של כ־2.25 מיליון נוסעים בשנה, עם יכולת לגדול לעד 4.25 מיליון נוסעים בשנה, כולל טרמינל נוסעים מודרני ומרווח, שמונה עמדות חנייה למטוסי רחבי גוף ובינוניים, ותשע רחבות חנייה למטוסי טורבו־פרופ.
נוסף על אלה, יש בו חנויות דיוטי פרי, מגדל פיקוח בגובה 42 מטר, אזורי תפעול, מערך כבישים חדש ומגרשי חנייה לכאלף כלי רכב. כמו כן נבנו מרכז אנרגיה, מאגרי מים, מנהרת שירות, מבנה שער ומבנה בידוק ביטחוני וגדר היקפית באורך של 11 קילומטר. אבל איפה הנוסעים?
התחזיות צפו עידן חדש בענף התעופה בישראל, וכל הגורמים המקצועיים קיוו שבנמל תעופה בינלאומי בסדר גודל כמו של נמל רמון יעברו מדי שנה מיליוני נוסעים. היעד שהוצב היה שעד שנת 2030 יעברו בו כארבעה מיליון נוסעים מדי שנה. ואולם, כארבע שנים וחצי מאז נחנך נמל התעופה בחגיגיות, התחזיות נותרו על הנייר בלבד, והנמל אינו מצדיק את קיומו כנמל תעופה בינלאומי חדיש.

3 צפייה בגלריה
שדה התעופה ע"ש אילן רמון
שדה התעופה ע"ש אילן רמון
שדה התעופה ע"ש אילן רמון
(צילום: יוסי דוס סנטוס)

למעט טיסות הפנים של חברות התעופה "ארקיע" ו"ישראייר" שגם הן צמצמו את נפח הפעילות, הנמל אינו משמש את חברות התעופה הזרות שהפסיקו את פעילותן בתקופת הקורונה, ומאז למעשה לא חידשו אותה.
הפעילות המצומצמת בכל פרמטר, הן בהשוואה לנמלי תעופה אחרים בעולם העמוסים לעייפה בעונת הקיץ, והן בהשוואה לנתב"ג, מעלה תהיות אם בכלל נחוץ להפעיל נמל תעופה בינלאומי שצובר מדי שנה הפסדים של עשרות מיליוני שקלים.

בגלל הקורונה


בחודש ינואר 2019 נרשם אירוע היסטורי בתולדות אילת. נמל התעופה ע"ש רמון בבקעת תמנע נחנך בטקס חגיגי במעמד ראש הממשלה, שר התחבורה, ראש העירייה, מנכ"ל רשות שדות התעופה, יו"ר רשות שדות התעופה, ועוד מכובדים רבים.
כחודשיים מאוחר יותר כבר נרשמה פעילות אינטנסיבית בנמל כשחברות תעופה זרות החלו לנחות בו בזכות הטבות שהעניקה להן ממשלת ישראל שכללו, בין היתר, פטור מאגרות, סבסוד המחיר לנוסעים, ועוד הקלות שהן לא קיבלו בנמלי תעופה אחרים. כשישים טיסות מאירופה נחתו אז מדי שבוע בנמל התעופה החדש כשעל סיפון המטוסים עשרות אלפי נופשים, רובם באו לאילת. המגמה נראתה אז מבטיחה מאוד.

3 צפייה בגלריה
מטוס של חברת "ארקיע" בשדה התעופה "רמון"
מטוס של חברת "ארקיע" בשדה התעופה "רמון"
מטוס של חברת "ארקיע" בשדה התעופה "רמון"
(צילום: עזרא ארבלי)

מנתוני רשות שדות התעופה (רש"ת) עולה כי כבר בשנתו הראשונה עברו בנמל התעופה רמון כמיליון וחצי נוסעים, מרביתם בטיסות פנים וכ־450 אלף תיירים שבאו בטיסות החסך הבינלאומיות.
ואולם, כשנה מאוחר יותר, בחודש מרץ 2020, פרץ משבר הקורונה שטרף את כל הקלפים והשבית כמעט לחלוטין את העולם, בכלל, ואת ענף התעופה, בפרט.
עם החזרה לשגרה נעשו ניסיונות להשיב לנמל התעופה רמון את חברות התעופה הזרות, אבל בלי שיווק נכון של אילת ברחבי אירופה ובלי הורדת מחירי הנופש, כמו שנעשה בעקבה או בטאבה, ניסיונות אלה נועדו לכישלון.
אם לא די בכך, לפי התחזיות נמל רמון היה אמור להגדיל במישרין ובעקיפין את היצע מקומות העבודה באזור, בכללם בתעשיית התיירות והנופש, התחבורה והשירותים. כארבע שנים וחצי אחרי שנחנך נראה שהשקעת הענק לא הצדיקה את עצמה, ומעוגן חזק ויציב שהנמל היה אמור להיות עבור אילת, הוא הפך לנמל תעופה כמו באחת הערים הקטנות והזניחות באירופה.


מפסידים הכנסות


ומפסידים יש רבים. חוץ מרש"ת שכאמור מפסידה הכנסות שהיו אמורות להיכנס אליה מאגרות ומתשלום על חניית לילה של מטוסים, גם העסקים שנפתחו בנמל וגם נהגי המוניות נותרו מאוכזבים.
"ציפינו שנמל תעופה בינלאומי יהיה פעיל 24 שעות ביממה כמו כל נמל בינלאומי אחר בעולם", מציין השבוע שי, נהג מונית ותיק. "ציפינו שיהיו יותר טיסות מאירופה ויותר טיסות פנים, ובפועל אין טיסות מאירופה ויש פחות טיסות פנים, למעט בימי ראשון וחמישי. אבל גם זה לא כבעבר כששדה דב בתל־אביב והשדה באילת היו פעילים".

קראו גם:

אילן, גם הוא נהג מונית, מוסיף, "גם מעט הטיסות שיש בכל יום מתעכבות בהרבה מקרים. לפני שהנהגים מגיעים לשדה, הם בודקים את לוח הטיסות, ובכל פעם מחדש הם נאלצים להתעכב, לעיתים לשעות ארוכות. בזמן הזה הם מפסידים הכנסות מנסיעות שהם היו יכולים לעשות בתוך העיר ובפחות קילומטראז'. העיכובים הללו גוררים נהגים אחדים לגבות מחיר יקר יותר עבור הנסיעה לאילת כדי לכסות על הפסד ההכנסות. זה מנוגד לחוק ואני לא מצדיק את זה, אבל אני מבין אותם".
לאודי, גם הוא נהג מונית, יש הצעה איך לגרום לנמל רמון להיות פעיל יותר. "עד שהמדינה לא תקבל החלטה להזיז טיסות מנתב"ג לרמון, לא תהיה הצדקה להפעלת הנמל והוא יהפוך לפיל לבן באמצע המדבר. משרד התחבורה יכול להפחית את העומס מנתב"ג על ידי הפניית הטיסות לנמל רמון, בפרט שבנתב"ג יש איסור של המראות ונחיתות בין השעות 02:00 עד חמש בבוקר, מתוך התחשבות בתושבי היישובים הסמוכים אליו. גם באירופה ובכל מקום אחר נוסעים לעיתים מרחקים גדולים מהשדה עד לעיר והמלון. זה היה יכול להיות קל יותר לו הייתה רכבת כפי שמבטיחים לנו עשרות שנים".

החנויות סגורות


גם לעסקים שנפתחו בנמל רמון אין הרבה נחת. מרבית החנויות בנמל סגורות ואלה שעדיין פועלות הן בעיקר סניפים של רשתות שיכולות להרשות לעצמן לספוג את ההפסדים.
"אף אדם שפוי לא יפתח עסק פרטי בנמל רמון", מציין איש עסקים מקומי. "מחירי השכירות גבוהים מאוד, ולכן גם מחיר המוצרים גבוה. כשפתחו את הנמל, חשבתי לפתוח שם סניף של העסק שלי, אבל כשבדקתי את הנתונים, גיליתי שאני עלול להפסיד שם, ולכן חזרתי בי. בדיעבד התברר שהייתה זו החלטה נכונה מבחינתי, כי הנמל כמעט ואינו פעיל".
בשבוע שעבר כשעלה הרעיון לפתוח בפיילוט טיסות לטורקיה עבור פלסטינים תושבי עזה, אמר ראש העירייה לשעבר, מאיר יצחק־הלוי, "כשנמל רמון נבנה, ראיתי בו בראש וראשונה נמל שנותן מענה לתושבי אילת, עם כמה שיותר חברות תעופה. ראיתי בנמל רמון פיצוי על העוול הנורא עם סגירת שדה דב בתל־אביב. כיום כולם מבינים שזו הייתה החלטה רעה, מיותרת והזויה שפוגעת באיכות החיים של תושבי אילת. הנמל לא אמור להיות שדה מפלט לצרכים כאלה ואחרים וכל התנהלות אחרת היא התנהלות חסרת אחריות. כשאני שומע על כל מיני אימפרוביזציות בנוגע לנמל רמון, אני יכול להגיד בצער גדול שהנמל שבו השקיעו מיליארדי שקלים לא מקבל את הכבוד הראוי לו".

שיווק כושל


אנשי תיירות מציינים ומדגישים כי עיקר הבעיה נעוצה בשיווק הכושל של אילת בשוקי התיירות באירופה. "כמעט בלתי אפשרי לשווק היום בחו"ל עיר יקרה כמו אילת, בפרט כאשר על אותו מפרץ קיימים יעדים זולים בהרבה שנותנים לתייר את מה שאילת נותנת בחצי או בשליש מחיר", אומר באכזבה גורם בכיר מתחום התיירות. "שיווק, כידוע, עולה לא מעט כסף, ומכעיס מאוד שאף גורם רשמי, כמו העירייה או משרד התיירות, לא לוקח אחריות על השיווק ומתקצב אותו".
מנכ"ל תאגיד התיירות העירוני, יוסי חן, מציין שמספר הטיסות הבינלאומיות הנוחתות ברמון רחוק מאוד מהתחזיות. "בחורף האחרון נחתו כ־16 טיסות שבועיות בלבד, רחוק מאוד מהיעד שצפינו", הוא אומר באכזבה גלויה, ומוסיף, "אבל אנחנו לא שותקים ולא שוקטים על השמרים, וכל השיחות שאנחנו מקיימים עם משרד התיירות מתחילות ומסתיימות בנושא הטיסות".
אילו פעולות לדעתך יש לנקוט כדי להחיות את נמל רמון?
"אם שואלים אותי, אני חושב שבמקום שמדינת ישראל תשב ותדון על הקמת נמל תעופה בינלאומי שלישי, עדיף לה לתקצב לפחות לחמש שנים בסכום נכבד את חברות התעופה הזרות על כל מושב תפוס, לא רק בתקופת החורף אלא לאורך כל ימות השנה. אני בטוח שהסבסוד, בצירוף כל הפעילות הבינלאומית הנעשית באילת כמו תחרויות ספורט ופסטיבלים, יימלאו את המטוסים".
מלבד צעד זה, מוסיף חן, "על משרד התיירות לשווק את אילת בחו"ל ובנפרד, בדומה לשיווק הנפרד הנעשה עבור תל־אביב וירושלים. רעיון אחר שעלה הוא לאשר טיסות המשך מנתב"ג לרמון. כלומר, חברות התעופה הזרות יוכלו לנחות בנתב"ג, להוריד נוסעים שיעדם במרכז ומשם להמריא שוב ולנחות ברמון עם הנוסעים שיעדם אילת, ובדרך גם להעלות נוסעים חדשים שמבקשים להגיע לאילת".
כשנמל רמון נחנך לפני ארבע שנים וחצי, חשבת שכך הוא ייראה היום?
"הייתי בטוח שאנחנו הולכים לקבל נמל בינלאומי שייקח את העיר רחוק מבחינת תיירות. לא ראיתי שהולכים להפוך את רמון לנמל חלופי לנתב"ג בעתות חירום. נתב"ג כיום כמעט שלא עומד בקיבולת הנוסעים שהוא מסוגל להכיל, ולכן עדיף להכשיר את רמון כנמל נוסף שישלים את נתב"ג, לאפשר טיסות מוקדם מאוד בבוקר ולא להחשיך אותו בשעה עשר בלילה. אם לא ינקטו את הצעדים הללו, לעולם לא נוכל להגיע ליעד הנוסעים שהוצב בהקמתו, ושני מיליארד שקלים ייזרקו לפח".