"עזרו לנו לסבסד את המסע הטיפולי של קבוצת ניצולי פסטיבל נובה בשבעה באוקטובר, פוסט טראומטים, משפחות שכולות וחברים שכולים", פותח דני ורבר, תושב רעננה ואביו של אלון ז"ל שנרצח בפסטיבל הנובה, את קמפיין מימון ההמונים שפתח לזכר הנרצחים ולמען השיקום של הניצולים.
10 צפייה בגלריה
מסע טיפולי לזכר הנרצחים
מסע טיפולי לזכר הנרצחים
מסע טיפולי לזכר הנרצחים
(צילום: פרטי)
המסע, יכלול טיסות להודו וחזרה, לווי של מטפל מקצועי, שיחות, סדנאות טיפול ביוגה, מדיטציה, מוסיקה ועוד ויעבור בתחנות הטיול האחרון בהודו, לפני ארבע שנים, של הנרצחים וחבריהם, שנקטע אז בגלל מגיפת הקורונה.

קראו גם:

"מדובר ב-26 ניצולים, חברים אישיים ובני משפחה של הנרצחים, אלון ורבר ז"ל, גיא אילוז ז"ל, שחר גינדי ז"ל, עמרי אחרק ז"ל, ושל אלמוג סרוסי שעדיין חטוף בעזה שהחליטו לא להכנע למועקה הנוראה ולפוסט טראומה, שמקשה עליהם מאד לחזור לשגרה. הם גיבשו תכנית, לצאת, יחד, לשלב חשוב במסע השיקום, בתקופה שהמדינה לא ממש מצליחה לתת מענה לצורך העצום בשיקום נפשי של כה רבים שהולכים לאיבוד.

לסייע לניצולים ולמשפחות


10 צפייה בגלריה
אלון ורבר ז"ל
אלון ורבר ז"ל
אלון ורבר ז"ל
(צילום: פרטי)

מתוך דבריו של דני ורבר בקמפיין: "ניצולים רבים, חבריהם הקרובים ובני משפחותיהם, מתקשים לחזור אל שגרת החיים שלפני השבעה באוקטובר. הם נתקלים בקושי עצום להשתחרר מהחרדות, מהמועקה, מתחושת הצער הנורא ואף מרגשות האשם על שבניגוד לחברות ולחברים שנרצחו לידם - הם שרדו. וזה, כך מתברר, נכון גם לחברות וחברים שברגע האחרון לא הגיעו למסיבה. המצוקה מקבלת ביטוי חריף בקושי עצום לחזור לעבודה, ללימודים, לסביבה החברתית שהכירו בעבר. הקושי מתבטא גם ברתיעה מלנסות ולהנות שוב, לטייל, לשמוח, לחוות רגעים יפים עם הסובבים אותם. לאחר חודשים ארוכים, הבינו החברים של אלון, שגורלם מכאן ואילך, תלוי ביכולת ללמוד לחיות עם הטראומה, ולהתגבר עליה.

10 צפייה בגלריה
דני ורבר
דני ורבר
דני ורבר
(צילום: פרטי)

"כך נולד המסע הטיפולי "בעקבות מלאכים". קבוצת חברות וחברים ששרדה את אירועי השבעה באוקטובר, החליטה להתארגן לנסיעה מתוכננת היטב להודו, במסלול אותו הם וחבריהם הנרצחים לא הספיקו להשלים לפני ארבע שנים. אז הם נאלצו לקטוע את הטיול בגלל מגיפת הקורונה. והיום הם חוזרים לשם, כחלק ממסע השיקום שהם עצמם עוברים וגם כדי להנציח את חבריהם עליהם השלום.סיפורם של אלון וחבריואלון ורבר היה בן 26 כשנרצח, בבוקר השבעה באוקטובר 2023, בעת שניסה להימלט, יחד עם חבריו, מאתר הטבח של מסיבת הנובה.

10 צפייה בגלריה
אלון ורבר ולורי ורדי ז"ל
אלון ורבר ולורי ורדי ז"ל
אלון ורבר ולורי ורדי ז"ל
(צילומים: פרטי)

במכונית הראשונה בשיירת הנמלטים המאולתרת, היו אלון וחברו הטוב גיא אילוז. הם נקטלו בדרך דרומה, סמוך לגדות הוואדי שלמרגלות תל גמה, הצופה אל קבוץ רעים. אלון מת במקום. גיא נפצע בהתקלות, נחטף לחן-יונס, ונרצח שם שבוע אחר כך. במכונית השנייה, שנעה מאחוריהם, היו שחר גינדי, אלמוג סרוסי, דניאל וולדמן, נועם שי ועומרי אחראק. שחר, דניאל, נועם, ועומרי נרצחו במכונית ואלמוג נחטף לעזה. מאז כולנו מתפללים לשובו. במכונית השלישית ישבו שני זוגות. אביב קובי ונועם אבטליון, יחד עם שלו כהן ויובל יצחק. במהלך הנסיעה הם שמרו על קשר טלפוני עם אלון וגיא. כששמעו בטלפון את זעקות השבר מהמכונית של גיא ואלון, בזמן שהשניים נתקלו ברוצחי החמאס, הם סטו מהמסלול בהחלטה ספונטנית של שברירי שניות, וניצלו בדרך לא דרך.

10 צפייה בגלריה
גיא אילוז ז"ל
גיא אילוז ז"ל
גיא אילוז ז"ל
(צילום: פרטי)

מאז, הם חלק בלתי נפרד מחיינו וכעת גם שותפים מלאים למסע הזה. הם היו, ולעולם יישארו, חברי ילדות. יחד עם חברות וחברים נוספים, הם חרשו את הארץ לאורכה ולרוחבה, אהבו ושאפו מלוא הריאות כל פיסת נוף, טבע ושלווה בארץ האהובה והאומללה שלנו. לפני ארבע שנים הם נסעו לטייל בהודו הקסומה, חבורה גדולה של חברי ילדות, ונאלצו לקצר את המסע בגלל מגפת הקורונה. כששבו הביתה, הם הבטיחו זה לזה, שיחד ישובו להשלים את המסע להודו. כעת מבקשת החבורה שנותרה, להשלים את המסע, כתחנה חשובה במסע השיקום הנפשי, ולהנצחת חבריהם הנרצחים.

10 צפייה בגלריה
גיא אילוז ז"ל
גיא אילוז ז"ל
גיא אילוז ז"ל
(צילום: פרטי)

"זו הייתה משפחה גדולה, חברות וחברים בלב ובנפש, אחיות ואחים לכל דבר ועניין. חלקם נרצחו בשדות רעים, חלקם נחטפו, וחלקם ניצלו ונושאים בליבם מטען כבד מנשוא של כאב וגעגועים וחרדות. ואיתם גם החברים השכולים, מי שברגע האחרון לא הצטרפו למסיבת הנובה. גם הם סובלים מתסמיני פוסט-טראומה קשים, וגעגועים עמוקים, השזורים ברגשות אשם על שלא היו שם, עם חבריהם, ברגעיהם האחרונים... על שנשארו בחיים. ואלה, לא זוכים כלל להכרה ולתמיכה מרשויות המדינה. מאז השבעה באוקטובר, הם למעשה "נופלים בין הכסאות", יומיום, לילה לילה, שעה אחר שעה.

10 צפייה בגלריה
עמרי אחרק ז"ל. "תמיד עם חיוך"
עמרי אחרק ז"ל. "תמיד עם חיוך"
עמרי אחרק ז"ל. "תמיד עם חיוך"
(צילום: אלבום פרטי)

"סמיכות המועדים של ראש השנה ושמחת תורה, והרצון העז לחוות את הרגעים היפים שהנרצחים והחטופים והניצולים חוו יחד, הביאה אותנו למסקנה שהמקום היחיד בו עלינו להיות בחודש אוקטובר הקרוב, ובו להמשיך את מסע השיקום, הוא דווקא בהודו. זה המקום הקסום האחרון בו טיילה החבורה יחד, וחגגה את החיים היפים במלוא עוצמתם, לפני שהתרסקה בשבעה באוקטובר הארור.

10 צפייה בגלריה
עמרי אחרק ז"ל. "ילד של אהבה"
עמרי אחרק ז"ל. "ילד של אהבה"
עמרי אחרק ז"ל. "ילד של אהבה"
(צילום: אלבום פרטי)

"לשם אנחנו יוצאים לקראת מלאת שנה לטבח הנורא. זו תהיה תחנה חשובה במסע שיקום ארוך. המשתתפים הם החברים הקרובים של אלון, גיא ושחר, שנרצחו בנובה, ושל אלמוג שעדיין חטוף בעזה, ניצולים שהביעו רצון עז להצטרף. חלקם אף טיילו איתם בהודו. כך נוצרה הקבוצה שתצא למסע "בעקבות מלאכים".
"את המסע ילווה מטפל מוסמך שהיה חלק מצוות המטפלים בחוות רונית, וליווה ניצולים רבים. במהלך המסע יתקיימו גם שיחות, סדנאות טיפוליות ביוגה, מדיטציה, מוזיקה ועוד. במסע יתמודדו המשתתפים עם שאלות אישיות, פחדים ומועקות, ואט אט ילמדו להנות שוב מהמוזיקה והריקודים והטיולים שהיו חלק כה חשוב בחיי החבורה, ובחיים האישיים של כל אחת ואחד מהם, עד הטבח הנורא של השבעה באוקטובר.המסע הזה הוא תחנה חשובה בתהליך הארוך של חזרה הביתה, אל השפיות, אל החיוניות שקפאה, אל שגרת העבודה והפרנסה המכבדת - שנפגעו קשות.

10 צפייה בגלריה
שחר גינדי ז"ל
שחר גינדי ז"ל
שחר גינדי ז"ל
(צילום: פרטי)

"המסע יחל בתחילת חודש אוקטובר 2024, ויימשך כשבועיים. הוא יתמקד בפושקר שבמדינת רג'אסטן, שם שהו הארבעה, יחד עם חבריהם, עד שנאלצו לקטוע הכל וחזור ארצה בגלל הקורונה. את ערב ראש השנה נציין בפושקאר, בארוחת חג פרטית וצנועה של החבורה. משם תצא החבורה למספר מקומות בהם טיילו החברים אז. בנוסף לחלקים הטיפוליים, יתייחדו המשתתפים עם זכר הנרצחים ויתפללו יחד לשובם של החטופים.המסע יתועד על ידי מתעד-וידאו מקצועי, למטרות הנצחה ובעיקר כדי להראות לאלפי הניצולים הנפגעים, שאפשר וחשוב להמשיך הלאה, ושלמרות הכל – החיים יפים.

כך זה התחיל

מהיממה הראשונה שלאחר בוקר השבעה באוקטובר, הפך הבית שלנו ברעננה, לביתם של עשרות חברות וחברים של אלון, בננו היקר, זכרו לברכה. כבר למחרת, בשמונה באוקטובר, הגיעו אלינו ראשוני החברים הניצולים, לספר על הרגעים האחרונים יחד, עד שניתק הקשר. אז עדיין לא ידענו מה עלה בגורלו של אלון. השיחות הארוכות על גג הדירה, המבטים, השקט, ההאזנה למוזיקה, החיבוקים, יום ולילה ללא הפסקה, עם החברות והחברים הנסערים שחוו זה עתה את הנורא מכל, ראו והריחו את המוות ולא ידעו את נפשם – חיברו והפכו את כולנו, למשפחה אחת.

10 צפייה בגלריה
אלמוג סרוסי
אלמוג סרוסי
אלמוג סרוסי
(צילום: פרטי)

"שלושה ימים אחר כך קבלנו את הבשורה המרה. הבית שלנו, הפך בית שני לרבים מהחברים הניצולים וגם החברים שברגע האחרון החליטו לא לנסוע למסיבה ומאז לא יודעים כיצד להתמודד עם רגשות האשם והחרטה, על חבריהם שנרצחו בשדות רעים. כולם אחיות ואחים שַׁכּוּלים. מאז אנחנו נפגשים באופן קבוע, לעתים אף מספר פעמים בשבוע, לשוחח, להקשיב, להביט, להתחבק, וגם לשחק יחד כדורגל בספורטק המקומי, בו נהג אלון לשחק עם חבריו בכל שבוע.
"אנחנו מתמודדים עם השכול הפרטי שלנו. אבל שגרת המפגשים הקבועה עם החברים של אלון, חשפה את זוגתי ואותי, לעולם ומלואו של מצוקות הצעירים הנפלאים האלה שהמדינה לא מסוגלת לתת להם מענה. כאן נולד רעיון המסע הטיפולי להודו והחל התכנון הקפדני, יחד עם החברים של אלון ובני משפחה, רובם ניצולים של הטבח ברעים, וכולם ללא יוצא מן הכלל - שַׁכּוּלים.אני מקווה שהתיאור שבהמשך העמוד, מבהיר היטב את חשיבות המיזם,ומודה לכם על תשומת הלב ועל הסיוע, במידה ואכן תחליטו לעשות זאת".