משפחת גונן // נווה ימין
בני המשפחה: אושרת גני גונן (51), מכהנת כראש מועצת דרום השרון בשלוש וחצי השנים האחרונות, דרור (55) מנכ"ל חברת הייטק ב"גליל-סופטוור" משותפת לערבים ויהודים, נוצרים ודרוזים. הילדים: סתיו (22) קצינה בקבע בנבטים, שחר (20) בסיירת יהלום בהנדסה קרבית, יובל ועומר תאומים (17) בכיתה י"א בתיכון עמי אסף בבית ברל.
מגורים וקריירה: בני הזוג ומשפחתם מתגוררים במושב נווה ימין הסמוך לכפר סבא מאז נישואיהם לפני כ־30 שנה: "הכרנו כשהיינו בצבא", אומרת אושרת, "היינו בסגל ההדרכה בפנימיה צבאית כחיילים בשירות סדיר. אני הייתי משקי"ת חינוך, והוא היה מהנדס אלקטרוניקה בעתודה שלימד בפנימייה. זה היה לפני 32 שנה. לשנינו היו בני זוג באותו זמן, ויום אחד יצאנו ברביעיה והבנו שאנחנו עם בני הזוג הלא נכונים, ומאז, כמו שאומרים, לא נפרדו דרכינו. התחלנו בקריירה ואקדמיה כל אחד בתחומו, ובמקביל 'חרשנו' את העולם בטיולים במזרח ובדרום אמריקה. כשכל אחד סיים את התואר השני, התחתנו, ובמשך שבע שנים, עד להולדת סתיו, הבכורה, המשכנו בירח דבש ארוך שכלל כמובן עבודה לימודים והרבה מאוד טיולים יחד. דרור התמקד בקריירה בעולם ההייטק, ועשה חיל. אני התחלתי לעבוד בעיריית כפר סבא, בהתחלה כמנהלת מחלקת נוער וקהילה, אחר כך מנהלת אגף משאבי אנוש ובסיום עד פרישתי להתמודדות בבחירות למועצה האזורית דרום השרון כיהנתי כמנכ"ל עיריית כפר סבא, 21 שנה עבדתי בעיריית כפר סבא, כך שהרזומה די קצר".
חלוקת תפקידים: "אני אחראי על המטלות בבית" אומר דרור, "מה שנקרא שר הפנים, תחזוק הבית, כביסות, נושאי חינוך הילדים, הפגישות עם המורים והמנהלים (אושרת מונעת את עצמה בגלל תפקידה מלהפגש עם אנשי חינוך מטעמים אתיים מובנים)".
אושרת: "אני אחראית על הארוחות בבית בעיקר בסופי שבוע, אני אלופה בארוחות בוקר מאוד טעימות, אבל לפעמים גם דברים קצת יותר מורכבים, יש לי מתכון אדיר לבקלוואה יוונית. אני לממעשה גם אחראית על כל תחום הפנאי והבילוי במשפחה, טיולים, מפגשים מה שנקרא אמונה על הציר החברתי. וגם אחראית רכש, קניות בגדים וכו'. זה עליי".
שגרת סוף השבוע: "מכיוון שהשבוע אצלנו מאוד אינטנסיבי, אושרת חוזרת מאוד מאחר הביתה בכל יום, אנחנו משתדלים לייחד את סופי השבוע רק למשפחה, וככזה אנחנו ממלאים אותו בפעילויות משפחתיות", אומר דרור. "ביום שישי בבוקר אושרת מתחילה עם הפילאטיס ואחר כך מבשלת ארוחת בוקר משפחתית בתקווה עם כל המשפחה (חלק מהם בצבא), ואז כל אחד יוצר לפעילות שלו. בערב שוב יש ארוחה משפחתית, עם קידוש, וזה קצת יותר מורחב, לפעמים מוזמנים לפעמים מזמינים וזה כולל גם דודים דודת סבא וסבתא. בשבת אנחנו קמים מאוחר יותר, ואושרת יוצאת עם בתה הבכורה סתיו להתנדבות בקרן אור החווה לחיות בבית ברל. לאחר מכן, בשעות הבוקר המאוחרות יש שוב ארוחת בוקר משפחתית שם כולם נמצאים כולל בני הזוג של הילדים. שהארוחה מסיימת לפעמים אנו יוצאים לטיול באיזור או לפעילויות ספורט משפחתיות בקאנטרי".
אמונה: "אנחנו מגדירים את עצמנו מסורתיים. מציינים את כל החגים, ומאוד חשוב לנו לחגוג אותם ביחד".
בילוי משפחתי משותף: "כמובן הארוחות המשפחתיות, אנחנו גם מאוד אוהבים לעשות פיקנקים בים, קמפינג בכינרת, אוהבים לטייל. בשנתיים האחרונות, בגלל ששני הילדים בצבא, אז השבתות הוקדשו ליציאה אליהם לבסיס עם הרבה אוכל. אנחנו גם מדי פעם, עוד לפני הקורונה, היינו יוצאים לחו"ל כל המשפחה, עשינו טיול שורשים ביוון יחד, והיה מדהים". התכונה שאתה מעריך בבן/בת הזוג: "אני חושב שאושרת היא אישה מאוד חזקה מנטאלית, הנוכחות שלה לידי מאוד נוסכת בי בטחון", אומר דרור. "היא תמיד אופטימית ומשרה תחושה טובה. אתה יכול לסמוך עליה ברגעים הכי קשים. אני גם מאוד אוהב את האנושיות שלה ואת היחס שלה לאנשים. ובכלל כיף להיות איתה".
אושרת: "דור הוא אחד האנשים הכי חכמים שאני מכירה וגם אחרי 30 שנה הוא מצליח להצחיק אותי. חוץ מזה שהוא אבא טוב מסור ונאמן, ותמיד מעניין לי איתו".
אירוע שמח מאוד שעברתם: "הלידות של הילדים שלנו היו האירועים הכי משמחים שלנו בחיים".
אירוע טראומתי/קשה שעברתם: "ללא ספק כשהבן שלנו יובל נדבק בחיידק טורף לפני כמה שנים והיה בין חיים ומוות. הוא יצא מזה, אבל זה היה רגע שלא נשכח בחיים. הכול מתגמד כשאחד הילדים חולה. גם העובדה שאובחנתי עם סרטן השד, התגמדה לעומת חוסר האונים כשהבן נמצא במצב לא טוב. עכשיו הכול מאחרינו, גם הסרטן וכמובן האירוע עם יובל, אבל בסוף שזה הילד שלך זה הכי קשה".
החלום שלכם? "להזדקן ביחד ולראות את הילדים מתפתחים ומקימים את המשפחות שלהם ולהיות מאוחדים ואוהבים גם עם הנכדים והנינים".
