אבל כבד ביישוב אלפי מנשה עם הוודע אתמול (שבת) על מותו בטרם עת של עמית אברוצקי בן ה-31, מדריך צניחה, בתרסקות המטוס הקל בירושלים.
קראו גם >>>>
אתמול (שבת) נהרג אברוצקי ואדם בשנות ה-60 לחייו שטרם הותר שמו לפרסום לאחר שהמטוס הקל בו טסו, התרסק סמוך לישוב שורש. במשטרה התקבל בבוקר דיווח רשות שדות התעופה, אודות מטוס קל ובו 2 אנשי צוות שהמריאו מאזור מרכז הארץ, והיו אמורים לנחות באזור מצדה בסביבות השעה 10:30, אולם באזור שורש נותק הקשר עם הטייס.
פארמדיק מד"א אלדד בנשטיין סיפר: "מיד כשהתקבל הדיווח במגן דוד אדום בשעות הבוקר על המטוס שאבד איתו הקשר התחילו הסריקות. כשאותרו שברים סמוך למבוא בית"ר נכנסנו לשטח באמצעות אמבולנס 4×4. שני הגברים שכבו סמוך לשברי המטוס שהתרסק כשהם מחוסרי הכרה וסובלים מפגיעות קשות, לאחר בדיקות רפואיות נאלצנו לקבוע את מותם".
מועצת אלפי מנשה פרסמה הודעת אבל מיוחדת על מותו של אברוצקי ז"ל: "ראש המועצה, עובדיה ותושביה משתתפים באבלם הכבד של משפחת אברוצקי ההורים פזית ומודי והאחים עידן, ליאור ורעות על מותו הטרגי, בטרם עת של עמית אברוצקי ז"ל.
"עמית רק בן 31 במותו גדל והתחנך בישוב, היה בלחימה משולבת, שירת בגבורה בשייטת 13. היה בחור מוכשר ומלא אנרגיות שאהב את החיים והחיים וכל מי שהיו סביבו, אהבו אותו. עמית היה צנחן במועדון פרדייב, הדריך ב"פלייבוקס", הטיס מטוסי אולטרא לייט ואהב מאוד לעסוק בתחומי אקסטרים. איש משכמו ומעלה. מלח הארץ. אבדה גדולה למשפחתו ולישוב. עמית מגיע ממשפחה שורשית ומוערכת בישוב, אימו פזית מוכרת לכל כמורה אהובה בצופה שרון. הלב נשבר".
חברו מאיר עבו ספד לו: "איזה עולם משוגע. אברוצקי אח שלי אני רוצה להגיד לך תודה על הזכות שניתנה לי להכיר אותך.
"הכרנו לראשונה אי שם ב 2010 ביום קלעים של הפלגה, הגעתי להדריך והנה לוחם עם כובע גולשים הפוך בא לעזור. קליק ראשון, ילד ים כזה עם שמחת חיים ואווירת חו"ל בבסיס. לאחר מכן ביום השחרור שלך, בהפלגה לקפריסין במסע שחרור יחד עם כל מחזור הגיוס שלך. קל היה להתאהב בך, רוח שטות ונשמה עמוקה. החברות המשיכה דרך מפגשים במועדון הצלילה ״הריף״ הרצליה עד לקורס צלילה חופשית עם תום. לצד כל זה היה את העונג לעשות איתך מילואים, בתרגילים של הגדוד ובעיקר במטווחי הקלעים והצלפים. אברוצקי אני כבר מתגעגע.
"אז אני אוסף את הזיכרונות שלנו ביחד – הכל רץ לי בראש עכשיו שאני כותב לך: הנה אתה מגיע לעזור להעמיס ציוד מהמכולה של רפי, חצי ב' עם כובע גולשים הפוך וחולצת טריקו עם צווארון גזור או המבורגר באברדה אחרי אימון, הכי כיף להיזכר בתקופה של הקורס צלילה: אני נזכר איך היית מגיע עם חיוך ואומר לי "מה אתה רציני עבו... תן, תן חיוך שנראה את הגומות היפות שלך...הופ הנה זה בא קלטו קלטו... איך הוא נחשף ומוציא חיוך...." אני כמובן שלא מצליח להחזיק פנים רציניות יותר. הצלחת להוציא ממני את הגומות.
"היה בך עומק, שאלת שאלות, לא הלכת אחרי העדר הסתכלת על החיים מהזווית המיוחדת שלך, לא מיהרת, לא רצית "להתבגר" מהר מדי- דבר שמאוד הזדהיתי איתך. תודה שבחרת לשתף אותי בדילמות שלך, בסיפורים. הצלחת לגעת בכולם ואני לא מאמין שאשכרה אני צריך להיפרד ממך.
"רק בשישי האחרון הסתמסנו ובמחשבה של הודייה, תודה שנתת לי הזדמנות להגיד לך שלום. אני מקווה שהבנת שחיית חיים על מלא. צללת, צנחת, גלשת ואפילו התחלת ללמוד לטוס. חיית חיים אמיתיים ממש רקדת טנגו עם הטבע. אח יקר תנוח, ותבוא לבקר בחלומות. מתגעגע".
יהי זכרו ברוך
