במסגרת פעילותה של עמותת "אלומה" הפועלת מזה 12 שנה להנצחת מורשת וזכרון השואה במגוון פרויקטים חינוכיים יחודיים בעיקר בכפר סבא, נערך זו הפעם השלישית משפט ציבורי מבוים המעלה מקרה אמיתי, סבוך קשה לשפיטה אותו לומדים תלמידי המשפט והקרימינולוגיה כחלק מתכנית הלימודים הסדורה שלהם בדרך לתעודת הבגרות. זהו פרויקט יחודי המשלב למידה אודות תקופת השואה, היסטוריה, ביקור ביד ושם ובאולמות בית המשפט, יחד עם היבטים של מוסר, קדושת החיים וסדר הדין הפלילי בתחום המשפט.
2 צפייה בגלריה
משפט מבוים באורט שפירא
משפט מבוים באורט שפירא
משפט מבוים באורט שפירא
(צילום: עמותת אלומה)
המשפט המבויים השנה דן בהתנהלותו של מרדכי חיים רומקובסקי ה"יודנראט", מי שכונה "מלך היהודים של גטו לודג'" תלמידי המגמה חקרו אודות תפקידיו ופעולותיו בגטו בתקופת השואה והעלו טיעונים משפטיים והביאו ראיות, תוך שהם דנים האם פעולותיו היו בגדר קדושת החיים או מנגד סיוע ועזרה לצורר הנאצי.

2 צפייה בגלריה
משפט מבוים באורט שפירא
משפט מבוים באורט שפירא
משפט מבוים באורט שפירא
(צילום: עמותת אלומה)

פרויקט זה העשיר את ידיעותיהם ויכולותיהם לחשיבה מחוץ לקופסא, ניתוח סיטואציות והסקת מסקנות בסיטואציות לא פשוטות, זאת כמובן תוך למידה על תקופת השואה והמהלכים ההיסטוריים בתקופת מלחמת העולם השניה.
שיתוף פעולה עם הנאצים? או הפקרת ניהול הגטו בידי הנאצים באופן מוחלט ובכך לאבד יכולת להציל כמה שיותר יהודים?
מנהלת המגמה בתיכון אורט שפירא עו"ד ליעד בן חור: "במהלך השנה למדו התלמידים בעזרת צוות עורכי דין ומשפטנים את הדינמיקה המרתקת של עולם המשפט וצפו בדיונים באולמות בית המשפט השלום".
אירוע הסיום, המשפט עצמו נוהל אל מול קהל רב בהיכל התרבות כפר סבא במעמד ראש העיר וחברי מועצת העיר, יו"ר עמותת אלומה, שורדת השואה תמי בן אור.
רומקובסקי "נשפט" ע"י תלמידי המגמה עפ"י החוק "לעשיית דין בנאצים ועוזריהם שחוקק בישראל בשנת 1950". על עבירות כמו "מסירת נרדפים לשלטו עוין" כאשר ניהל במרמה את הגירושים מהגטו אל מחנות הריכוז תוך תאוות שילטון, סחיטה. מנגד ההגנה טענה למציאות בלתי אפשרית, ניהול הגטו ומוסדותיו בצורה אופטימלית אל מול דרישות הנאצים וכי חובותיו אל מול דרישות הנאצים וכי לא היתה לו ידיעה לאן מגורשים היהודים ועסק בהצלת יהודים.
חבר השופטים אותם גם ליווה השופט בדימוס דני בארי תושב כפר סבא נימקו וקבעו בדעת רוב אך לא פה אחד כי אשמה פלילית מעבר לספק סביר היא ההכרח על מנת להרשיע בכל העבירות בהן הואשם בינהן "סחיטה מבני אדם נרדפים" ועבירות "במקומות הסגר" אך הרשיע את ה"נאשם" רומקובסקי בעבירה של מסירת בני אדם נרדפים לשלטון עוין".