"הציל חיי לוחמים ואנשים": בוקי, כלב מלינואה מעורב בן 11, לוחם ביחידת עוקץ נלחם על חייו וכעת זקוק לסיוע. הבעלים, אייל כץ, בן 29 מהרצליה, מתחנן לעזרה: "לא מפקירים לוחמים מאחור".
2 צפייה בגלריה
אייל כץ ובוקי
אייל כץ ובוקי
אייל כץ ובוקי
(צילומים: פרטי)
בוקי, מלינואה מעורב בן 11, שרת ביחידת עוקץ כלוחם, והשתתף יחד עם הלוחם אייל כץ במספר רב של פעילויות מבצעיות ואימונים. לאורך השירות בצבא נוצר ביניהם קשר מיוחד מאוד שקשה להסביר למי שאינו לוחם ביחידה.
אייל כץ: "בוקי היה שם איתי ובשבילי בכל אותם רגעים קשים, להראות את ליבו הענק, וידע תמיד להעניק חברות ואהבה ללא תנאי וללא גבול, גם אם לא התכוון לכך ובלי לומר מילה. בוקי נשאר בצבא כשנה לאחר השחרור שלי עד שהשתחרר מהצבא אליי, במהלכה בכל שבוע שהייתי בארץ הייתי נוסע לפחות פעם אחת ליחידה לבקר אותו ולהראות לו שהוא לא לבד. מאז הוא הפך לבן בית, הספיק לטוס לטיול איתנו וחי חיים טובים ומאושרים בהנאה רבה".
לפני כחודשיים בוקי חווה משבר בריאותי, ככל הנראה מווירוס אגרסיבי במערכת העיכול, שגרם להפסקת התפקוד הכלייתי שלו ולפגיעה גופנית קשה. אחרי כמה שבועות שהתרופות לא עזרו ומצבו רק התדרדר, הוא נלקח לבית החולים הווטרינרי בבית דגן במצב רע מאוד, שם ביצעו בו בדיקות מקיפות יותר וגילו לו מדדי כליות חריגים ברמה של סכנת חיים ממשית. כבר מהרגע הראשון לא נתנו לו סיכויים רבים לשרוד את המשבר, אך כל עוד נותר סיכוי כלשהו שהוא ייצא מהמצב ויחזור לחיות טוב וללא סבל - השקיע כץ כל מה שצריך.

2 צפייה בגלריה
בוקי הכלב הלוחם
בוקי הכלב הלוחם
בוקי הכלב הלוחם
(צילום: פרטי)

בוקי היה מאושפז במיון טיפול נמרץ שלושה שבועות, כשהטיפולים להצלת חייו התמקדו בהחזרת הכליות שלו לתפקוד בעזרת טיפולי דיאליזה החל מיום האשפוז הראשון. מדובר בחיבור שלו דרך קטטר עורק בצוואר למכונת דיאליזה, שתפקידה להחליף את הכליות בניקוי וסילוק רעלנים מהדם. טיפולי דיאליזה יקרים מאוד, ואינם מכוסים על ידי הביטוח. טיפול הדיאליזה הראשון היה 24 שעות, ולאחריו בכל יומיים עבר טיפולי דיאליזה נוספים של מספר שעות כל טיפול. במהלך האשפוז בוקי חלה בקדחת קרצית ובחיידק עמיד שאתגרו עוד יותר את הטיפולים וסיכויי ההשרדות שלו. כמובן שכץ לא ויתר והצוות הרפואי המדהים דאג שבוקי יעבור גם את זה.
בתקופת האשפוז בוקי נחלש מאוד, ירד כ-5 ק״ג בשלושה שבועות מכיוון שלא הצליח לאכול, וכתוצאה מכך הוכנסה לו צינורית הזנה לצוואר על מנת להזינו. הפגיעה העיקרית מחוסר התזונה ומכל המאמצים הגופניים שלו לשרוד הייתה ברגליו האחוריות. בנוסף לפגיעה האורתופדית של החלשות ואיבוד מסה מרגליו האחוריות, ישנה ככל הנראה גם פגיעה נוירולוגית בהן, והוא לא יכול ללכת.
לאחר שלושת השבועות האינטנסיביים במיון, כשמדדי הכליות של בוקי הצביעו על מגמת שיפור,מצבו הכללי התייצב, וכשיצא מסכנת החיים, הוא השתחרר להמשך טיפולים בבית (סוף יוני). מאז הוא מקבל תרופות בבית, אוכל אוכל רפואי מיוחד להקלה על הכליות ומבצע ביקורות בבית החולים למעקב אחר מדדי הכליות ומדדים נוספים.
כץ: "אמנם בוקי יצא ממצב מסכן חיים, הכליות שלו חזרו לתפקד חלקית, והוא מתחזק ועולה במשקל, אך הוא עדיין חלש מאוד בעיקר ברגליים האחוריות ולא מצליח לקום וללכת. המשמעות היא טיולים על עגלה וחוזר אונים מוחלט שלו כי אינו מסוגל להגיע ממקום למקום. לכן התחלנו טיפולי פיזיותרפיה, ולאחר הוצאת צינורית ההזנה גם טיפולי הידרותרפיה וטיפולי רפואה משלימה, בתקווה שיוכל לנצח את המשבר עד הסוף ולחזור ללכת.
"תקופת האשפוז לבדה הייתה יקרה מאוד, והביטוח לא כיסה אפילו חצי ממנה. שילמתי על הכל מכספי בתקופה קצרה מאוד ללא היסוס כלל למענו, והייתי משלם עוד אם היה צריך. מדובר בסכום כסף נכבד, אך הייתי יכול להתמודד איתו לבד. מאז נוספו עוד עלויות רבות לטובת השיקום: טיפולים תרופתיים, ביקורות, מזון רפואי יקר, פיזיותרפיה והידרותרפיה. מדובר בכמה אלפי שקלים בחודש, והשיקום צפוי להיות ארוך גם במידה ואכן ימשיך להתייצב ושלא הייתה פגיעה קריטית ברגליו האחוריות/עמוד השדרה".
קראו גם:

כץ פתח בקמפיין מימון המונים שיסייע לו ולבוקי לשוב לחיים מאושרים: "אני ובוקי נשמח לעזרתכם על מנת לעבור את התקופה המאתגרת והקשה הזו, ולהקל עלינו לפחות בצד הכלכלי של הסיפור. הסכום המבוקש אמנם לא יכסה את עלויות כלל הטיפולים מרגע המשבר, אך הוא יעניק לנו הרבה כוחות ושקט מהתמודדות עם ההוצאות הכספיות הכבדות שנכפו עלינו.
"בוקי, וכלל הלוחמים על ארבע, שרתו ומשרתים את המדינה בנאמנות שאין כמותה ללא היסוס וללא תמורה. הם ההולכים בראש, ונמצאים לפני הכוחות בשטח על מנת לשמור על חייהם, ומבצעים עבודה קדושה ומקצועית שאין לה תחליף במהלך רוב חייהם. אנחנו חייבים להם הרבה, הם הצילו חיי לוחמים ואנשים רבים, והמעט שאנחנו יכולים לעשות עבורם הוא להעניק להם חיי פנסיה טובים ככל הניתן כפי שמגיע להם. לא מפקירים לוחמים מאחור".