במשך שנים כתבה טובה בריל מהוד השרון רק למגירה, אצרה בתוכה מעיין של יצירה, שזכה לחשיפה רק כשהגיע עידן הרשתות החברתיות. היא לא האמינה שזה יקרה לה, אבל השירים שהחלה לפרסם באופן ספונטני בפייסבוק ובאינסטגרם זכו לתגובות נלהבות שעודדו אותה להוציא לאור ספר. הזמרת-היוצרת קורין אלאל, חברת המשפחה, כבר הלחינה אחד מהם, "תיבה".
קראו גם >>>>
השיר כבר הוקלט באולפן הבית של קורין, תחילה ביצעה אותו בעצמה, ואחר כך הציעה לטובה לשיר אותו בעצמה. השיר הושמע לראשונה פומבית באירוע ההשקה של הספר. הסינגל יגיע לתחנות הרדיו בקרוב.
טובה בריל (58), נולדה בכפר סבא למשפחה דתית, לאחר תשעה הריונות שהסתיימו בלידות שקטות. לידתה, אחרי ניתוח מורכב ומסובך וחשש כבד לחייה ולחיי אמה, הוגדרה כנס רפואי. "כבת יחידה הייתי ילדה חולמנית, אוהבת לקרוא ספרים בחדר הפרטי שלי", היא מספרת, "כתיבה הייתה חלק בלתי נפרד מאז שאני זוכרת את עצמי. השירים שלי מדברים הרבה על געגוע, זיכרונות, קטעי חיים ואהבה גדולה".
היא בוגרת אולפנת "אמנה" ובגיל 17 וחצי, בניגוד לרצון הוריה, נישאה לבחור דתי, עולה חדש מאנגליה, המבוגר ממנה ב-10 שנים. בגיל 18 ושבועיים ילדה את בנה הבכור. את מבחני הבגרות השלימה במהלך ההיריון ואחרי הלידה. בגיל 20 התגרשה והחלה בתהליך של חזרה בשאלה. היא נשואה בשנית, אם לשלושה וסבתא לשניים.
"למרות שחזרתי בשאלה חשתי שיש מישהו ששומר עליי", היא אומרת. פעמים רבות היא ניצלה ממוות. היא נפצעה קשה בתאונת דרכים קשה שעברה עם בני משפחתה לפני 11 שנה, ושרדה. "בנס מן השמיים יצאנו מהתאונה הזו. בירכתי הגומל שלוש פעמים". למרות גילה הצעיר לקתה בשני אירועים מוחיים והחלימה משניהם. "ולכן, המוטו שלי בחיים: החיים הם כאן ועכשיו - כי אין שידור חוזר".
לפני 12 שנה החלה לכתוב פוסטים ובחמש השנים האחרונות החלה לפרסם את שיריה בקבוצות שירה ומשוררים. "אנשים התחברו ודחקו בי להוציא ספר. אמרתי להם שהספר יגיע כשארגיש בשלה לכך. בתקופת הקורונה, ובמהלך ההחלמה מהאירוע המוחי השני שלי, שגם ממנו ניצלתי בנס, החלטתי שהגיע הזמן להוציא ספר. אם יש חלומות – צריך להגשים אותם".
הספר הודפס במהדורה מוגבלת, נחטף וכבר צריך להדפיס מהדורה שנייה. "לא תיארתי לעצמי שיקנו אותו, וכבר יש דרישה שאוציא ספר שירים שני, שכן אני ממשיכה לפרסם ברשת אחת לכמה ימים שיר חדש. אבל הספר הבא שלי יהיה פרוזה, רומן משפחתי עם סוד שייחשף בסיומו".
השירים שלה מושפעים מהחיים שלה. יש שירים שנוגעים בכאב, בהתבגרות הגוף, באהבה, בחלומות שצריך להגשים, ובאופטימיות. השיר "צבעים" ממחיש זאת: "כְּשֶׁהָעֲרָפֶל מְכַסֶּה / וְלֹא רוֹאִים קָרוֹב וְלֹא רוֹאִים רָחוֹק / וְקַו הָאֹפֶק נֶעֱלָם וְאֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא / אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מְחַכָּה / מֵאֲחוֹרֵי מָסַךְ הָעֲנָנִים / וְהַגֶּשֶׁם שֶׁיָּבוֹא / יְנַקֶּה עִצְּבוֹנֵנוּ / וְשׁוּב נִזְרַח".
באחרונה היא משתפת פעולה עם יוצרות נוספות כמו סי היימן (בסדנת כתיבה) ומשתתפת בקבוצות של מעגלי נשים. היא עובדת באגף הרווחה בעיריית כפר סבא. "אני אופטימית חסרת תקנה. לא רואה שחורות. מנסה למצוא את הטוב בכל מה שיש".
תיבה / מילים: טובה בריל,
לחן: קורין אלאל
"וְאִם תִּרְאוּ אוֹתִי פוֹסַעַת /
וְגַבִּי כָּפוּף קִמְעָה
תֵּדְעוּ: נוֹשֵׂאת אֲנִי תֵּבָה
כְּאֵב לִבִּי מֻנָּח בָּה
וְאִם תִּרְאוּ אוֹתִי שׁוֹתֶקֶת
תֹּאמַרְנָה מַחְשְׁבוֹתַי
אֶת שִׁירַי
וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לֹא
אָמַרְתִּי בְּחַיַּי
וְאִם תִּרְאו ּאוֹתִי צוֹחֶקֶת
תָּבִינוּ: זו בְּחִירָה
כִּי בַּקַּיָּם בָּחַרְתִּי
בַּטּוֹב, בַּיֵּשׁ
וְלֹא בָּרַע
וְאִם לַשָּׁוְא קִוִּיתִי
וַחֲלוֹמִי יִרְחַק וְיֵעָלֵם
אֵדַע כִּי אַהֲבָה הָיִיתִי
וְלִבִּי כֻּלּוֹ / שָׁלֵם".
הספר "גחליליות", בהוצאת "צבעונים". עריכה: טל איפרגן. עיצוב העטיפה: הצייר אריק ונונו
