ראשי הרשויות והמועצות בשרון חוזרים לימי השירות הצבאי. נזכרים באירועים מצמררים ומשתפים בחוויות.
קראו גם >>>>
פשוט שריונר
אמיר כוכבי שהמשיך את דרכם של סבו ואביו בצבא, מדבר על החברים שנהרגו ועל הכאב שנשאר
ראש עיריית הוד השרון, אמיר כוכבי, סרן במיל' בשריון: "התגייסתי באוגוסט 98' כמעט מיד אחרי הבגרות האחרונה. ישר לחיל שריון, כמו אבי נפתלי וסבי שלמה זכרם לברכה. הייתי אחד משלושה בלבד שהסכימו להודות, לשאלת הרמטכ"ל דאז שאול מופז, שביקשו באמת להגיע לחיל שריון. מסלול השריונר העמיק את אהבתי לארץ, ופיתח בי הערכה והבנה עד כמה החברה שלנו מורכבת ומגוונת וכמה ערך הרעות חשוב לחיים המשותפים שלנו כאן. כמפקד וקצין בלחימה באינתיפאדה השניה, ב'חומת מגן' ובמבצעים נוספים, הבנתי שלא הכל שחור או לבן – למדתי שעלינו לשמור על עצמנו ועל העתיד שלנו כאן, אבל שנתיב קריטי לכך הוא דווקא להגיע להסדר שרואה גם את הצרכים והרצונות של הצד השני. שלום. מילה שכבר לא כל כך אומרים אך עודני מאמין בה".
מה לא תשכח?
"המחיר הכואב של חיינו כאן מלווה אותי עד היום, בדמותם של חברים טובים שנהרגו על הגנת המדינה. כאב ההחמצה על החיים שלא חיו והרצון להיות ראוי להם ולזכרם. תחושת השירות והשליחות למען המדינה ליוותה אותי כל חיי ובמידה רבה, הניעה אותי גם לתפקיד ראש העירייה".
"נערי רפול" ואני
חיים ברוידא לא שוכח את המיזם החברתי לקידום חיילים מאוכלוסיות מיוחדות ומחולשות
ראש עיריית רעננה חיים ברודיא, סא"ל בדימוס, ראש מטה אוכלוסייה במרכז פיקוד העורף: "התגייסתי ב־1975 לגרעין נח"ל לקיבוץ מרום הגולן. סיימתי את הטירונות כחייל מצטיין, והוצבתי לשרת בגדוד 50 של חטיבת הצנחנים. אחד ממפקדי הפלוגה היה סרן צעיר בשם משה בוגי יעלון שהפך לימים לרמטכ"ל ושר הביטחון. מפקד המחלקה שלי היה סגן אברהם (אברום) בורג, שלימים היה יו"ר הכנסת. סיימתי בהצטיינות גם את קורס מפקדי הכיתות ולאחר חצי שנה של הדרכה, יצאתי לקורס קציני חיל רגלים. לאחר סיום הקורס, חזרתי לגדוד. מאוחר יותר התנדבתי לפרויקט 'נערי רפול' שיזם הרמטכ"ל באותם ימים רפאל (רפול) איתן. מיזם חברתי לקידום חיילים מאוכלוסיות מיוחדות ומוחלשות. חלקם היו בעלי עבר פלילי, שהצבא העניק להם סיכוי נוסף לחזור למסגרת".
מה נחרט בך?
"מתוך כל הפעילויות המבצעיות, מיזם 'נערי רפול' הוא הזיכרון הכי חזק ומשמעותי עבורי. היכולת להשפיע על גורלם של צעירים שאלמלא גיוסם, היו הופכים לנטל על החברה. אחד החיילים שלי הפך לימים לסגן מנהל בנק. חייל אחר הינו בעל עסק גדול שמפרנס למעלה מ-30 ממשפחות.
"אירוע נוסף שהשפיע על חיי, הייתה הפציעה בלילה השני של מלחמת לבנון הראשונה. היינו בתנועה לחבירה לגדוד שריון. ליד הנגמ"ש שלי אירע פיצוץ חזק, מסיבה שעד היום אינני יודע מה היא. אולי פגז, אולי מטען. עפתי, חטפתי רסיסים ביד, ליד העין ובגב ומכה חזקה בצוואר. פוניתי במסוק לבית החולים תל השומר. הייתי כחודש מקובע בצוואר. חודשיים אחרי, חזרתי ללבנון כעיתונאי 'ידיעות אחרונות' וסיקרתי את מהלכי הקרבות בפאתי העיר בירות. כתוצאה מהפציעה הורד לי הפרופיל. המשכתי לשרת במילואים והייתי בין מקימי וכותבי תורת הלחימה בפיקוד העורף. סיימתי קורס פיקוד ומטה (פו"ם) למילואימניקים והתקדמתי בסולם הדרגות. סיימתי את שירות המילואים בגיל 58". (בתמונה: אלוף פיקוד העורף גבי אופיר מעניק דרגת סא"ל לברוידא)
כשהעורף הופך לחזית
משה פדלון היה בין אלו שהתאימו את ענף הרפואה למציאות המשתנה כשלראשונה נפלו טילים בעומק ישראל
ראש עיריית הרצליה משה פדלון, סא"ל בדימוס, לשעבר ראש ענף רפואה של פיקוד העורף: "התגייסתי לצה"ל כחייל צעיר בשנת 1970 לקורס חובשים קרביים. משם, מייד עם סיום הקורס, הוצבתי לשירות כחובש קרבי בתעלה בסיני. בהמשך עברתי לבית הספר לקצינים בבה"ד 1 ומוניתי לאחראי המרפאה. ב־1973, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, נשלחתי, יחד עם כל צוערי בה"ד 1, לחזית הדרומית במיתלה, לאחר מכן המשכתי לקורס קצינים, בסיומו מוניתי לקצין רפואה בחטיבת השריון.
"בשנת 1982, עת פרצה מלחמת לבנון הראשונה, שירתתי כקצין באוגדה 62, ולאחר מכן כקצין מדור הדרכה במטה במפקדת קציני רפואה. משם יצאתי לקורס פו"מ (פיקוד ומטה), שנמשך כשנה, כשחבריי לצוות היו בני גנץ וגדי אייזנקוט. בסיום הקורס מוניתי לראש ענף אימון יחידות בבה"ד 10 ולאחר מכן לראש מגמת הכשרת חובשים קרביים בצה"ל.
"בשנת 1992, בעת המלחמה עם עיראק, בשעה שלראשונה נפלו טילים בעומק ישראל והעורף הפך לחזית, מוניתי לתפקיד ראש ענף רפואה של פיקוד העורף (בדרגת סא"ל)".
החותם שהשארת?
"בתקופה ההיא פעלתי להתאמת מערך העורף למציאות המשתנה ולארגון מחדש של תפיסת העורף ותפקודו. עד היום המערך עובד על פי מתודות שגיבשתי להתאמת הלוחמה ויכולות מיגון העורף לעידן המודרני".
גאה ב"מבצע שלמה"
אושרת גני גונן ראתה איך כרמיאל הפכה למרכז קליטה ארעי בן לילה
ראש מועצת דרום השרון, אושרת גני גונן צינת חינוך בדימוס: "שירתתי בחיל החינוך. בתחילת השירות הייתי מש"קית חוי"ה (חינוך וידיעת הארץ) ובהמשך קצינת חינוך".
באיזה תפקיד את הכי גאה?
"אני הכי גאה שזכיתי לקחת חלק בקליטת עולי 'מבצע שלמה' מאתיופיה במאי 1991. בתוך 36 שעות פונו לישראל כ־14 אלף יהודים במטוסים שהגיעו בטיסה ישירה מאדיס אבבה לישראל. הייתי אז קצינה ביחידת ההסברה כרמיאל, שהפכה למרכז קליטה ארעי בן לילה".
"זכות לשרת באית"ן"
כשאבי גרובר שירת בלבנון הוא למד על עצמו איך להתמודד עם מצבי לחץ. כאיש מילואים הוא משרת ביחידה לאיתור נעדרים
ראש עיריית רמת השרון, אבי גרובר, רס"ן במיל', לשעבר שיריונר, כיום ביחידה לאיתור שבויים ונעדרים במפקדת פיקוד דרום: "התגייסתי בשנת 90 לשירות בשריון. הימים היו הימים של אחרי האינתיפאדה הראשונה. אני זוכר מהשירות את הקו שעשיתי בלבנון ובשטחים ואת מסלול ההכשרה שלימד אותי כמה דברים על עצמי ועל ההתמודדות שלי עם מצבי לחץ".
מה למדת על עצמך?
"אחד הדברים שלמדתי הוא שהגוף יכול הרבה יותר ממה שנדמה. אני גם לא שוכח חברים ששירתתי איתם בלבנון ונהרגו שם בהתקלויות. במהלך השירות עקב פגיעה בגב נאלצתי לעבור ליחידה עורפית. התנדבתי לשרת ביחידת אית"ן (איתור נעדרים) וכבר שנים רבות שאני משרת כקצין ביחידה לאיתור שבויים ונעדרים במפקדת פיקוד דרום. זו יחידה שעושה עבודת קודש ואני רואה בשירות בה זכות גדולה. אמשיך להתנדב ולשרת כל עוד הצבא יאפשר לי".
