"אנחנו לא מצילי מכוניות אנחנו למעשה מצילי נשמות", הבמאי והיוצר, עופר פנחסוב מרעננה, יוצא בסדרת סרטים דוקומנטרית המתעדת משפחות שכולות ונכי צה"ל המשקמים במו ידיהם לזכר יקיריהם או כחלק מטיפול פסיכולוגי עקב פציעתם רכבי אספנות שרכשו או שרכשו יקיריהם שכבר אינם: "למעשה אלו אנדרטאות חיות", אומר פנחסוב, "לזכר היקירים שנפלו או לזכר החיים שאבדו אצל הנכים לפני שנפצעו בצה"ל".
קראו גם >>>>
הפרויקט נתקע
פנחסוב, יליד שכונת קריית שרת ברעננה אותה הוא מגדיר "שכונה של בוכרים, פרסים, תימנים, תוניסאים והרבה אהבה", התפרסם לפני כחודש עם יציאת סרטו הדוקומנטרי עטור הביקורת על אהובה עוזרי "צלצול פעמונים" (שפורסם ביס דוקו ועתיד להיות מוקרן בסינמטקים בחודש הבא) וכעת הוא מקדיש את כל זמנו להוצאת סדרת הסרטים המרגשת בשיתוף עמותת "מצילי מכוניות האספנות" על נכי צה"ל ומשפחות שכולות המשקמים רכבי אספנות. לצורך כך פתח פנחסוב בקמפיין מימון המונים שיסייע בהוצאת הסדרה.
"מדובר בסדרה ראשונה בישראל המתעדת משפחות שכולות ונכי צה"ל שמשקמים רכבים שיש להם או ליקיריהם והפכו לגרוטאות", מסביר פנחסוב, "זו למעשה סדרה שמתעדת אותם משפצים בתרומות את רכבי האספנות של יקיריהם ושלהם ותוך כדי כך מעלים זכרונם ומנקים את נפשם המיוסרת. זה הרבה מעבר לסדרה תיעודית, כי לכאורה מדובר על תוכנית שמלווה שיפוץ מכוניות משלב השלדה החלודה ועד שהרכב מקבל אישור לעלות על הכביש. אבל האמת היא, שתהליך ה"שיפוץ" האמיתי, מתרחש דווקא על נפש האדם ועל האנשים שמלווים את הפרויקט - משפחות שכולות שרוצות לשפץ רכב לזכר יקירם שנפל, נכי צה"ל שעצם העבודה על הרכב נותנת להם תעסוקה, יעד ותקווה.
"הפרויקט הראשון שעשינו במסגרת הסדרה היה על סרן אורי אזולאי ז"ל שנהרג ממטען צד בלבנון לפני 24 שנים כשהוא בן 25 בלבד. היה לו אופנוע ישן, לאחר שנהרג במסגרת פעילות של סיירת מטכ"ל, האופנוע פשוט נשכח בחצר ההורים. חשיפת האופנוע המשופץ נערכה בבית העלמין ביום השנה למותו.
"כעת בפרויקט השני הכולל 3 פרקים ראשונים מתוך סדרת דוקו ריאליטי טלוויזיונית על עמית בר אל, נכה צה"ל הלום קרב ועיוור נתקענו", הוא אומר, "בפרויקט אנחנו מלווים את עמית שחלומו הגדול לנסוע בתוך רכב הקדילק אותו הוא משפץ בעזרת עמותת מצילי מכוניות".
מחיר נפשי
עד לפני 16 שנה היו לעמית (51) חיים רגילים לחלוטין, אפילו נוחים. הוא עבד בהיי־טק, כראש צוות בחברת קומברס, והקפיד מדי שנה בשנה להתייצב לחודש של שירות מילואים בחטיבת אלכסנדרוני. כך היה גם כשקיבל צו 8, שבעקבותיו גויס למלחמת לבנון השנייה. גדוד 8101, שבו שירת, נכנס ללבנון ונתקל במחבלי חיזבאללה בראס ביאדה. באותה תקרית שיגרו המחבלים טיל לעבר הכוח, ועמית נפצע בכל חלקי גופו ואיבד את מאור עיניו. בתום שיקום ארוך השתחרר לביתו. מאוחר יותר אובחן כהלום קרב: "היציאה מהטראומה היא המלחמה האמיתית", הוא אומר באחד הפרקים הראשונים, "עד הפציעה חשבתי שמלחמה מסתיימת בכך שאני חוזר חייל חי, או מת. שחור או לבן. פתאום יש אפור באמצע. זו סטירה לא נורמלית וצריך להתמודד עם זה.
"הקושי האמיתי שלי היה שלא יכולתי לנהוג. שאני לא יודע לאן ללכת. אני מאוד אוהב מכוניות ועכשיו שנוצרה לי הזדמנות רכשתי קאדילק ישנה הרוסה ובאמצעות עמותת מצילי המכוניות אני מנסה לשפץ אותה ולהחזיר אותה. זה נותן לי חיים. אני מת לרגע שנוכל לסיים עם הפרויקט ואז אני אשב במכונית, אני לא אסע, כי אני לא יכול, מספיק לי רק לעשות 'האן, האן, האן, ואני אהיה בשמים".
כעת, מסביר פנחסוב, בשל עצירת הפרויקט בשל היעדר מימון, מצבו של עמית הידרדר: "בגלל שהוא לא עוסק בשיפוץ המכונית שלו ובהגעה למטרה וליעד שהוא הציב לעצמו, שזה למעשה טיפול פסיכולוגי עוצמתי ראשון במעלה, הוא אפילו לא יוצא מהבית. זה כואב לראות את זה. תבין, יש אנשים שבגלל מוגבלותם הם רוצים לגעת ולחוש עוד קצת בחיים שהיו להם לפניהם. עבורם רכב זה לא סתם פח, זה הרבה יותר מזה. זה סמל או תזכורת לימים יפים וצעירים יותר, וכעת בגלל פציעתם כל זה נגמר. זו הדרך היחידה שלהם לחוות את מה שהיה וכבר לא יהיה".
זקוקים לתמיכה
עמותת "מצילי רכבי אספנות" היא למעשה חבורה של מומחים ואספני מכוניות ישראלים שמשפצים רכבי אספנות עבור אנשים בעלי מוגבליות ובייחוד נכי צה"ל וגם רכבים השייכים לחיילים שנפלו. הפרויקט נולד ביוזמתו של יוסי אהרון, מומחה לשיפוץ רכבים, שעזר לאב ששכל את בנו בתאונת דרכים ורק רצה להנציח את בנו: "רציתי קצת להפיץ ולתרום מהידע שלי בתחום, ולהחזיר לקהילה", אומר אהרון, "צריך להבין: רכב עתיק, רכב אספנות, זה משהו שנמצא בנשמה של הבן אדם. זו אהבה מיוחדת".
המשפצים עצמם הם נערים שלא מצאו את מקומם במערכת החינוך הרגילה ושנייה לפני שהמשטרה לוקחת אותם, עוזרים ומביאים את הפוטנציאל שלהם לידי ביטוי בעזרה לזולת. התלמידים המלווים את הפרויקט, הפכו מבעלי תיקים פליליים, לבעלי תעודות הצטיינות מהמשטרה על תרומה לחברה.
פנחסוב, המשמש גם כמורה מוערך במגמת הקולנוע בתיכון אביב ברעננה, הגיע לתיעוד העמותה ופעילותה די במקרה: "ביקשו ממני לצלם סרטון תיעוד לזכרו של כפיר דינר ז"ל שנהרג בהיותו בן 23 בתאונת דרכים קשה, לאחר שהתנגש במשאית בכביש 232 סמוך לצומת גבולות", משחזר פנחסוב, "אני מגיע לשם ורואה חבורה של מומחים, מלאכים של ממש, שהחליטו להציל את מכוניותיהם של כפיר דינר ז"ל ושל ארז אביו ולשפץ אותן למען הנצחת זכרו של כפיר. רכב הסובארו של האב ארז שופץ ורכב החיפושית שנקנה כמתנה מכפיר לאביו שופץ גם הוא. לכפיר ולאביו ארז היה תחביב של איסוף רכבים. כפיר קנה לאבא שלו רכב ליום הולדת חיפושית והם התחילו לשפץ אותה כאשר חלומם היה להשלים את זה יחדיו. כל פעם הם דחו את זה ואף אחד לא לא העלה על דעתו שהיום הזה לא יגיע. אז החבורה הזו מגיעה ומשפצת את הרכבים של שניהם, ואתה רואה את ההתרגשות ואתה רואה את הדמעות ואתה אומר לעצמך.. וואו. זה סרט הכי עוצמתי שיש. ככה התחלתי".
מה עוד דרוש לכם להשלמת הפרויקט?
"כל מי שעוסק בנושא, זה בהתנדבות אבל חומרי הגלם עולים כסף. כדי לסיים את השיפוץ מבחינת חלפים, צבע ועבודה אנו זקוקים לתמיכה. אנו זקוקים למימון לצורך רכישת חלקי חילוף, תשלום לנערים בסיכון אשר עובדים על הרכבים והמשך מימון צילומים אשר תומכים בכל הפרויקט הזה".
