"כל התושבים בערי השרון בחרדה בגלל הסמיכות לקו התפר, הסיוט הגדול שלנו התממש, ועכשיו, אחרי הפיגוע, אנשים מפחדים לצאת מהבתים", כך מספרים חלק מראשי המתנדבים בכיתות הכוננות ברעננה, כפר סבא והוד השרון שפנו השבוע ל"מיינט" בכאב גדול.
5 צפייה בגלריה
חיילים מפטרלים בעיר
חיילים מפטרלים בעיר
חיילים מפטרלים בעיר
(צילום: טל שחר)
הפיגוע שאירע בצהרי יום שני השבוע ברעננה העלה את מפלס החרדה בערי השרון למקסימום. כידוע, מאז פרוץ המלחמה חוששים תושבי יישובי השרון, הנמצאים בסמיכות לקו התפר, מחדירת מחבלים דרך גדר המערכת. ההתרעות של ראשי הרשויות עוד לפני פרוץ המלחמה, על הפרצות הרבות בגדר בקו התפר, כמו גם ריבוי הפריצות וגניבות הרכבים שמציבים את אזור השרון בצמרת גניבות הרכבים בישראל, לא הוסיפו לתחושת הביטחון בערים, וכעת עם הפיגוע הם מפנים אצבע מאשימה לכל עבר: "אין לנו כאן ביטחון, הכול פרוץ, אין שמירה בבתי ספר, מתייחסים לאזור השרון כמו אל חממה אליטיסטית, פוטרים אותנו תמיד באמרות של 'עשירים בכיינים', ולא מבינים שאנחנו הפכנו להיות אזור ספר, פריפריה הגובלת בשטח אויב. הפיגוע היה תזכורת לכך".


5 צפייה בגלריה
הפיגוע ברעננה
הפיגוע ברעננה
הפיגוע ברעננה
(צילום: טל שחר)

מסע הרצח

פיגוע הדריסה והדקירה המשולב ביום שני השבוע בו נרצחה עדנה בלושטיין בת ה-79 תושבת רעננה בוצע על ידי שני המחבלים אחמד זידאת, בן 24 מבני נעים וקרוב משפחתו מוחמד זידאת, בן 44. שניהם שוהים בלתי חוקיים מהיישוב בני נעים שסמוך לחברון. מוחמד זידאת החל לעבוד לפני חודש במכון שטיפת רכבים ברחוב היצירה ליד זירת הפיגוע, ושכר יחד עם בן משפחתו יחידת דיור בסמוך. השניים ביצעו את הפיגוע במקביל. הם גנבו שני רכבים מהמכון - אחד מהם יצא לכיוון רחוב אחוזה והשני לכיוון רחוב החרושת. אחד מהם הוציא אישה מרכבה ברחוב החרושת והחל לדרוס ללא אבחנה. קרוב משפחתו דרס ברחוב אחוזה, שם נרצחה עדנה בלושטיין ז"ל. לאחר הפיגוע, פעלו כוחות צה"ל בבני נעים, והחלו בסריקות ובתחקור חשודים ובני משפחה.
בין הכוחות הראשונים שהגיעו לאחת מזירות הפיגוע היו האחים צבי ואברהם רוזובסקי, נהג אמבולנס וחובש מארגון "איחוד הצלה": "הגענו ראשונים וראינו בתחנת האוטובוס עשרה אנשים ששכבו על הרצפה. חלקם צעקו 'עזרה, עזרה, בואו לפה'. זו הייתה זירה קשה מאוד - ילדים, מבוגרים".

התלמיד שראה הכל


5 צפייה בגלריה
הפיגוע ברעננה
הפיגוע ברעננה
הפיגוע ברעננה
(צילום: טל שחר)

התלמידים שנפגעו בסמוך לבית לווינשטיין הם תלמידי קריית החינוך אמית כפר בתיה הסמוכה. חמישה תלמידים שיצאו מבית הספר אחרי הלימודים בדרכם הביתה נפגעו, ארבעה מהם במצב קל ואחד במצב קשה. הנהלת קרית החינוך אמית כפר בתיה ברעננה וצוות מחנכי הקריה יצאו לבתי החולים שניידר ואיכילוב לבקר את התלמידים ולעמוד ככל שניתן לרשות בני המשפחות. ארבעה תלמידים הם מכיתות ט' ואחד מכיתה י"א.
אחד התלמידים שראה את הפיגו סיפר: "זה היה אוחד הקטעים הכי הזויים שהיו לי בחיים. הייתי שם יחד עם עוד חבר'ה מהלימודים, יצאנו לכיוון בית לווינשטיין והמתנו לאוטובוס. קלטתי פתאום רכב דוהר במהירות מטורפת לעברנו. באותו רגע אתה לא מעכל באמת מה קורה. הדבר האחרון שחשבתי עליו זה פיגוע.
"מייד קפצתי לשיחים, היו כאלו שלא כל כך שמו לב ואז ראיתי איך הרכב נכנס בהם, היו הרבה צעקות, גם אני צעקתי. לא הבנתי שזה פיגוע, חשבתי שמדובר באחד שאיבד שליטה, אבל כשראיתי ממש את הגלגלים של הרכב עושים חראקות כאלו, רוורס ועוד פעם מנסה לדרוס, הבנתי שזה משהו נורא ואיום".

התפילה שאחרי

בבוקר שאחרי הפיגוע, ערכו תלמידי בית הספר אמית כפר בתיה שחבריהם נפצעו בפיגוע, מעמד של ניגון, תפילה וחיזוק עם דגלי ישראל, פרקי תהילים ושירת התקווה סמוך למקום הפיגוע ברחוב אחוזה ברעננה. שר החינוך יואב קיש, ראש העיריה חיים ברויידא ומנכל רשת אמית ד"ר אמנון אלדר הצטרפו לתלמידים במעמד תפילה מרגש לרפואת הפצועים.

5 צפייה בגלריה
תלמידי אמית כפר בתיה רוקדים בזירת האירוע
תלמידי אמית כפר בתיה רוקדים בזירת האירוע
תלמידי אמית כפר בתיה רוקדים בזירת האירוע
(צילום: אמית כפר בתיה)

הרב יוני ברלין, מנהל המרכז החינוכי: ''כולנו מתפללים לרפואת תלמידנו הפצוע קשה ולכלל הפצועים תלמידינו ביקשו לבוא למקום, לחזק ולהתחזק כדי להניף את הדגל ולומר לכל מבקשי נפשנו כי עם ישראל. רק השבוע ליוותה קהילת בית הספר למנוחות את הבוגר דן ווידנבאום הי"ד שנפל בעזה וכעת אנחנו עומדים מול ארוע לא פשוט כאן בבית. המטרה הראשונה היא חיזוק הרוח של התלמידים, ושל כל קהילת בית הספר כדי לייצר חוסן בשעה קשה".

הקפצת כיתות הכוננות

הידיעה על הפיגוע התפשטה כמו אש בשדה קוצים בכל ערי השרון. ברעננה, עד למעצר המחבלים, תלמידי בית הספר הונחו להישאר נצורים, עד יעבור זעם, ולאחר מכן התקבלה הוראה לסיים את הלימודים. יתר הרשויות המקומיות הוציאו מייד הודעות הקוראות לשמור על עירנות, והגברת כיתות הכוננות. בכפר סבא הורו על סגירת השערים שהותקנו לאחרונה במזרח העיר ובמערבה. רוני תושבת העיר סיפרה: "אנחנו חשופים פה. אין פה שמירה כמו שצריך. הכניסות לעיר פתוחות מכל הכיוונים. יש לנו פה כיתת כוננות שמונה בסך הכל 15 אנשים. מה הם יכולים לעשות? הפיגוע הוא תזכורת של מה שיכול לקרות".
"החששות של כולנו התממשו, כל ערי השרון בחרדה בגלל הסמיכות לקו התפר, ועכשיו, אחרי הפיגוע, אנשים מפחדים לצאת מהבתים", כך מסרו חלק מראשי המתנדבים בכיתות הכוננות ברעננה,כפר סבא והוד השרון, המצתב לא טוב בלשון המעטה. אנחנו לא באים לרשויות או לראשיהם בתלונות, הם גם לא יכולים לעשות הרבה, אין להם את הכלים לכך.
"אבל צריך להבין שאנחנו כבר לא הערים השקטות והפסטורליות עם הפרדסים של פעם", הם מוסיפים, "למעשה, תמיד אזור השרון היה מועד לפרעונות בגלל טרור פלילי, כמויות הפריצות במרחב שלנו, ובייחוד בכפר סבא רעננה והוד השרון הם מהגבוהות במדינה אם לא הגבוהות שבהם. תמיד התרענו שהטרור האזרחי יכול בשניה אחת להפוך מטרור פלילי לטרור בטחוני. התרענו על זה, אבל לא התייחסו אלינו, זו התוצאה של זלזול מתמשך".

5 צפייה בגלריה
שב"חים שנתפסו
שב"חים שנתפסו
שב"חים שנתפסו
(צילום: פרטי)

מכת השב"חים

דוד אבידני, מתנדב באחות מכיתות הכוננות, שפתח גם קבוצת ווטסאפ לפני כשנה המתריעה חדשות לבקרים על הימצאות שב"חים בעיר בו הוא מתגורר מספר: "השב"חים נכנסים חופשי לכל אזור השרון דרך הפרצות במזרח, הם עוברים דרך כפר סבא בקו 29 ויורדים איפה שבא להם. לפעמים הם מחכים בכניסה במזרח העיר, כמו שוק עבדים, ובאים קבלנים ואוספים אותם, משלימים ציוד מה שנקרא. אבל כולם יודעים שהשב"חים האלו שונאים אותנו שנאת מוות.

קראו גם:

"אין חנות ירקות שאני מכיר בכפר סבא הוד השרון ורעננה, שאין שם שב"ח אחד לפחות. ואני בכלל לא מדבר על אתרי הבניה. שם זה חגיגה אחת גדולה. באזור השרון בונים כל הזמן, אין רחוב שאין בו בניה וכמובן שב"חים, אני לא אומר שכולם כאלו, אבל יש הרבה מהם שהם מייחלים לרגע שבו הם ישמידו אותנו. הם נוסעים בסופי שבוע למסגדים שלהם ולבתים שלהם, ומתמלאים בשנאה עזה, וכשיש להם הזדמנות הם לא מהססים לרגע".
כך או כך, בכוונת ראשי הרשויות כמענה ראשוני לפיגוע לאסור על כניסת פלסטינים משטחי הרשות, עם אישורים או בלי, לשטחי הערים: "שהקבלנים יפסידו כסף, והעיקר שלא נפסיד בני אדם", אמר אחד מראשי הרשויות ל"ידיעות השרון", "שהממשלה תטפל בכוח האדם, אפשר לייבא עובדים תאילנדים או אחרים, כרגע ביטחון התושבים זה מה שעומד לנגד עינינו. בעניין הזה כולנו (ראשי הרשיות בשרון א.א) מאוחדים".