בצהריים של השבת השחורה הבין פרופ' ליאור פרל, מנהל מערך החדשנות במרכז הרפואי בילינסון, שיש רק דבר אחד שהוא יכול לעשות, לעזור כמה שהוא יכול בטיפול בהמוני הפצועים שהגיעו, תחילה לבתי החולים בדרום. הוא נכנס לרכב ונסע מביתו שבהוד השרון לבית חולים סורוקה בבאר שבע בדחף של רגע, החלטה אישית שהוא חייב לעשות משהו ולעזור ולמרות שתחום התמחותו הוא קרדיולוגיה וצינתורים ולא רפואת חירום.
הנסיעה דרומה
"ראיתי בדיווחים בתקשורת שמספר הנפגעים הולך ועולה. הייתי חייב להיות שם ולעשות את כל מה שאני יכול לתרום. אני זוכר שהכבישים היו ריקים לכיוון דרום, בכיוון הנגדי היה עומס גדול. כולם ברחו צפונה".
במהלך השנים שירת פרופ' פרל, רס"ן במילואים, כרופא של גדוד חי"ר, אבל בגלל גילו (47) הוא שוחרר משירות מילואים לפני כמה שנים. למרות זאת, הוא החליט שהוא חייב לעשות משהו במלחמה הזו. פרל, נשוי ואב לשניים, הפציר בצבא לקלוט אותו ושבוע אחרי השבת השחורה הוא התגייס בהתנדבות ושירת במשך 54 ימים כרופא של גדוד שפעל בעוטף עזה.
"תקופת המילואים הייתה עבורי תקופה משמעותית מאוד", הוא אומר, "במהלכה זיהיתי צרכים שונים שעלו מהחיבור לשטח וללוחמים. חדשנות נמדדת גם בזמנים של מלחמה ולכן הייתי בתקשורת צמודה עם אנשי מערך החדשנות שיצרו את הפיתוחים החדשים, או העבירו לפיתוחים קיימים התאמות שונות לימי מלחמה והצלת חיים של לוחמים. אני צופה שעולם החדשנות הרפואית בישראל יושפע מאוד בחודשים ובשנים הקרובות מהצרכים האלה שעלו במלחמה".
מגן האצבעות
בין הפיתוחים שנולדו בבילינסון בזמן המלחמה או פיתוחים שהיו במחקר ועברו התאמה: שמיכה חכמה למניעת היפותרמיה (ירידת חום הגוף) לפני פינוי מוסק ומרשם דיגיטלי שמתאים לתרחיש של פינוי אזרחים.
פרופ' פרל: "בבילינסון גם נעשו הדפסות תלת ממד לצרכים שונים, בהובלת ירדן מור שמנהלת את התחום בחדשנות. לדוגמא, לקצין לוחם שנפצע ב-7.10, הודפס מגן אצבעות בהתאמה אישית, שמנע פגיעה ברגלו. במקרה אחר, כמענה לבקשה של רופא מבילינסון ששירת כרופא במילואים בתוך עזה, הודפסו חלקים של גרון אנושי ששימשו לסימולציה ואימון לטיפול חירום של פיום קנה (קוניוטומיה)".
לחובשים בגדוד של פרופ' פרל ולחובשים מיחידות אחרות, הודפסו מגיני ברכיים בעזרתם הם ביצעו טיפולים בשטח. בנוסף, הודפסו בימי הלחימה הראשונים גם מעמדים למכשירי ראיית לילה, אשר מתחברים לקסדות החיילים. אמנם לא ציוד רפואי, אבל ציוד לחימה הכרחי שהיה חסר והודפס בעיקר מתוך שליחות וציונות.
אחד הפיתוחים המעניינים שצמחו בבילינסון במלחמה הוא מערכת בינה מלאכותית שמתריעה על אירוע רב נפגעים עם ריבוי זירות. לאור ריבוי הזירות (עזה, יו"ש, לבנון, איראן, פיגועים) התגבשה ההבנה שיש צורך בהיערכות לקליטה של נפגעים רבים בזמן קצר באופן לא צפוי. כדי לנסות להתמודד עם תרחיש קיצון כזה, פותחה על ידי מנהל הבינה המלאכותית בבית החולים, נדב לבל, מערכת מבוססת בינה מלאכותית שסורקת את המבזקים בתקשורת ומתריעה בזמן אמת לצוות המיון והטראומה על צפי של אירוע רב נפגעים שבו יגיעו לבילינסון מספר גבוה של פצועים באופן מיידי.
6 צפייה בגלריה
מודל הקוניוטומיה שהודפס בתלת ממד כחלק מסימולציה של הצוותים בעזה
(צילום: דוברות בילינסון)
פרופ' פרל, הישראלי היחידי עד כה שהשתתף בתוכנית ביו-דיזיין של אוניברסיטת סטנפורד, תוכנית החדשנות המובילה בעולם בתחום הרפואה, מיישם בבילינסון את מטרותיה: להפוך את עובדי בית החולים ליזמים ולמפתחים של כלי העתיד מצילי החיים בעולם הבריאות.
במקביל להיותו ראש מערך החדשנות, הוא גם מנהל השירות לצנתורי לב מורכבים בבילינסון. החיבור בין עולם הלב כמצנתר בכיר ובין עולם החדשנות כממציא ויזם, חיזק וחידד את המקצועיות שלו בשני התחומים. הוא נמנה על מפתחי מערכת הV-LAP שמבוססת על החיישן המתוחכם בעולם לניטור מרחוק חולים עם אי ספיקת לב.
המערכת שפותחה על ידי החברה הישראלית "וקטוריוס טכנולוגיות רפואיות", פועלת ללא סוללות וללא חוטים ומעבירה נתונים בזמן אמת לרופאים בבית החולים. לפי הנתונים ניתן לוודא שהחולה מאוזן ובמידת הצורך משנים את הרכב התרופות או המינון שלהן.
המערכת, שמוצבת בעלייה השמאלית, מזהה תנודות קלות בלחץ הדם בתוך הלב, מונעת מראש החרפה של אי ספיקת לב ובכך נמנעים גם מצבים בהם יש צורך באשפוז. עד כה נעשה שימוש במערכת החכמה בכ-50 מטופלים ברחבי העולם.
כאן מחדשים
חממת החדשנות בניהולו זכתה במהלך המלחמה למענק יוקרתי של מאיצי המדע מטעם משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, בסך של 4 מיליון שקלים ובזכותו נפתחה תוכנית בשם "רקיע", תוכנית ליווי ותמיכה ביזמים מתוך בית החולים ומחוצה לו למימוש פיתוחים קליניים ופרה-רפואיים שינבעו מהצרכים במחלקות בית החולים וחדרי הניתוח.
קראו גם:
כל המצאה או פיתוח שייכנסו לתוכנית יזכו בתמיכה של כ-170 אלף שקלים לטובת אבני דרך בפיתוח הטכנולוגיה, כגון בניית אב טיפוס, מחקרים קליניים, מחקרי היתכנות, בניית מודל עסקי, חיבור לשותפים טכנולוגיים, ייעוץ רגולטורי ועוד.
בחממת החדשנות של בילינסון ליוו בחמש השנים אחרונות מאז הקמתה כ-400 מיזמים חדשניים בתחום במכשור הרפואי, הבינה המלאכותית והבריאות הדיגיטלית.
פרופ' ליאור פרל: "התוכנית היוקרתית שפתחנו נועדה בסופו של דבר לשרת את המטופל. הוא נמצא בראש הפירמידה כשהמטרה שלנו היא קודם כל הצלת חיים בעזרת הפיתוחים, הקלה על סבל של מטופלים וויסות של כאב. החזון שלנו הוא להקים באמצעות תוכנית הליווי החדשה של חממת החדשנות בבילינסון 10 חברת הזנק עם פיתוחים מצילי חיים שינבעו ממחלקות בית החולים ב-4 שנים ויהיו חלק מרכזי ברפואת העתיד".
