"אנחנו לא חבורת תמהוניים", חוזרת ומדגישה אורקה, מתוך מודעות לציניות ולהתנשאות שמפגינים לא מעט אנשים כלפי מעגלי השירה והתפילה שהיא מנחה, במסגרת להקת "אורות".
"הלהקה היא חלק מתנועה בין-לאומית של שירה מקודשת, שהמטרה שלה להפיץ אור ואהבה", אומרת אורקה, 35, סולנית הלהקה, ששרה שירים עם מילים כמו: "עלה למעלה לב, עלה למעלה, עלה בן אדם" ו"תמצא את האמת בתוכך".
"כשאנחנו מופיעים אנחנו לא עומדים על במה אלא מורידים את המוזיקה אל הרחבה, ומייצרים מרחב, שבו כל הנוכחים משתתפים באופן פעיל במסע הכולל שירה, תפילה, איחוד והתעלות משותפת".
אין מדובר בעיסוק אזוטרי כל כך, כך מתברר. הלהקה מופיעה בארץ ובעולם, בפסטיבלים רוחניים, אבל גם באירועים פרטיים. לכל אירוע שלה מגיעים מאות אנשים, והם שרים ורוקדים בהתלהבות. חלק מהמעגלים האלה מתקיימים גם במקום מגוריה של אורקה, בחווה שבתלמי אלעזר, הנקראת "חווה של אהבה", שבה היא גרה עם בעלה אמיר פאר, יזם במקצועו, ועם זוג התאומים בני החודשיים: נינה סאנשיין וקיים. "שלוש-ארבע פעמים בשבוע אנחנו מתכנסים ושרים יחד כדי להשיל פחדים, להתבטא, לצעוק, לרקוד, לבכות ולהרגיש", היא אומרת.
אורקה אינה רק מנחה מעגלי שירה רוחניים. היא גם מוזיקאית שלמדה ב"רימון", כותבת שירים ומופיעה כסולנית בארץ ובעולם, עם שתי הלהקות שלה: להקת "אורות", שמופיעה במעגלי שירה, ולהקת "פורסט", שמופיעה באולמות ובמועדונים והוציאה עד כה שלושה סינגלים. אחד מהם, "To The Sea", ששרה אורקה בקולה הצלול והמלטף, זכה ליותר מ-65 אלף צפיות ביוטיוב, נכנס לפלייליסט של גלגל"צ ואף לפסקול הסדרה "בשבילה גיבורים עפים". בשבוע שעבר יצא סינגל חדש של הלהקה, "In your arms" , לקראת אלבומה הראשון, שיושק ב-21 בנובמבר במועדון בארבי בתל אביב.
שאנטי בהודו
אורקה התחברה לעולם השאנטי לאחר ילדות שגרתית למדי בכפר סבא. היא נולדה בשם אור טפלר, לענתי, מטפלת הוליסטית, ולינקי, דיקאן הסטודנטים במכללת בית ברל. בצבא שירתה כסמלת מבצעים בגבול לבנון. עם שחרורה טיילה בעולם, כולל מגורים של שלוש שנים בהודו, שם התוודעה לראשונה למעגלי שירה.
"היה לי טוב מאוד בהודו. נמסתי מהריחות, מהתפילות, מהשירים, מהיופי ומהאושר של האנשים. התלהבתי לראות איך הם מקבלים את הקארמה שלהם. התחברתי לזה. תמיד הרגשתי שבתרבות המערבית יש חוסר. התחלתי להכיר שם את התרבות של מעגלי השירה, לנגן שירים רוחניקיים ולאהוב אותם".
מה זה בעצם מעגלי שירה?
"זאת תופעה ענקית של מעגלי תפילה, אחדות והתכוונות, שבהם מישהו מוביל את השירה וכולם שרים יחד. המעגלים מושפעים מהתרבות השאמאנית, מהתרבות ההודית ומתנועת ריינבואו. זה התחיל לפני 20 שנה ומאז זה התמסד בארץ".
היא חזרה לארץ, ובגיל 27 החלה ללמוד מוזיקה ברימון. "הייתי תל-אביבית צינית למדי, ורציתי להצליח בתעשיית המוזיקה", היא אומרת. באותה התקופה היתה פעילה חברתית בהנהגת מחאת האוהלים ברוטשילד. בגיל 28 גם יזמה תמונת עירום קבוצתית של עשרות נשים, כדרך להזדהות עם בלוגרית מצרית בת 20, שגונתה ואוימה בעקבות חשיפה גופה.
איך הגעת להנחיית מעגלי שירה?
"השותף שלי בדירה אירגן פסטיבלים רוחניים. בפעם הראשונה עשיתי מעגל שירה בשביל הכסף. היה מדהים, והמשכתי לעוד מעגלים. זה שינה לי את התלם שהלכתי בו".
מתוך הנחיית מעגלי השירה קמה להקת אורות. "אנחנו שרים שירים מקוריים שכתבנו, וגם שירים מהתרבות היהודית, כמו שירים של הרב קרליבך ושל הרב קוק, ושירים מרחבי העולם, כמו מהתרבות האינדיאנית. אני שרה שירים שמדברים את הלב שלי".
הלהקה כבר הוציאה שני אלבומים: "שוב למקום" ו"התהלך באור", כשהאחרון יצא באמצעות גיוס המונים בהדסטרט, ובאמצעותו גייסו ב-2016 יותר ממאה אלף שקל. הכסף נתרם על ידי כמעט אלף איש, רובם מעריציה של הלהקה.
שם הלהקה נגזר משמותיהם הפרטיים של שלושה מחבריה: אורקה, אוריה צור ואורי לביא. כמובן, שם הלהקה גם מעיד על כוונתה: הפצת אור ושמחה דרך המוזיקה. "במעגלים האלה אנשים שרים מכל הלב, מרגישים עם כל הלב את השירה ואז מפסיקים לפחד", אומרת אורקה. "המוזיקה הזאת פופולרית מאוד בארץ. לפני עשר שנים היו עושים מעגלים כאלה בפסטיבלים היפים במדבר, ועכשיו זה בכל מקום. למשל, ב-29 בחודש אנחנו עושים מעגל רוחני בבית אביחי בירושלים, שזה מקום ממסדי".
מעגלי השירה כוללים תפילות, אבל לא לאל ספציפי. "אנחנו מתפללים יחד. זה כמו בית כנסת עכשווי, לא דוגמטי או ממסדי, ולא קשור לאל או לתרבות. העיקר זה ההתחברות והביחד. יש תפילה משותפת או סוג של מדיטציה. כל אחד לוקח את זה לכיוון אחר. אנשים מתפללים לשלום, לאחדות, לפריון או למציאת אהבה. במעגלים האלה אין מקום לציניות".
מעגלי השירה האלה עוזרים לאנשים?
"חד-משמעית כן, זה עושה שינוי. אני עצמי עברתי שינוי ויש הרבה דוגמאות. אשה שהבן שלה נהרג במלחמת לבנון השנייה, הגיעה לפני שנתיים לפסטיבל, ובכתה בטירוף. זו היתה הפעם הראשונה שבה היא הצליחה להתמודד עם המוות של הבן שלה ממקום נוכח. ראיתי אנשים שבאים להתפלל כדי לרפא מחלות כמו סרטן, או לרפא את עצמם אחרי שהם עברו אונס. אני הכי מאמינה בכלי הזה. אני באה מבית אתאיסטי, וההורים שלי היו בהתחלה ציניים בנושא, אבל כשהם הגיעו למעגלים, ראיתי את אבא שלי מתפלל ומרגיש מכוון".
את מאמינה שיש כוח לתפילה המשותפת?
"כן. זה שונה מתפילה אישית. יש משהו במרחב של מעגלי שירה, שמוציא את הטוב ביותר מאנשים. במעגלים משהו משתנה באנרגיה של החדר".
החיים בחווה
בו-זמנית עם להקת אורות, הקימה אורקה ב-2015 את להקת פורסט, שבה היא שרה ומנגנת, ובעבורה היא כותבת מוזיקה מקורית באנגלית, המושפעת מז'אנרים מגוונים: פולק, צוענית, חסידית, ג'אז, רוק וערבית. הלהקה כוללת שישה מוזיקאים, והוציאה עד כה שלושה סינגלים. היא מופיעה בארץ ובעולם, ואף ערכה בשנה שעברה סיבוב הופעות באירופה. אחד המועדונים הגדולים בגרמניה אף הכתיר את הלהקה כמי שנתנה את "ההופעה הטובה ביותר ב-2017".
הלהקה נקראת "Forest", כלומר, יער, כמטפורה לחיים. "באור היום", מסבירה אורקה, "היער המואר ירוק ומלא קסם, מסתורין וחיים, אבל בלילה זה ההיפך הגמור. היער הופך למקום מפחיד, מלחיץ ובלתי-צפוי. הרעיון הוא להעביר את המאזין חוויה של התמודדות מהחושך ביער לאור ביער".
אורקה לא רק שרה על אהבה ואור, אלא גם מנסה ליישם את הערכים האלה בחייה הפרטיים, ונראה שהיא מצליחה בכך. בניגוד לרוב האמהות הטריות שנמצאות בקריסת מערכות, אורקה ילדה רק לפני חודשיים ונשמעת מרוצה להפליא. "אני מה זה נהנית, כיף לי", היא אומרת. "הלילות מאתגרים, אבל זה באמת פלא הבריאה. לא עשינו ילדים בגיל צעיר. בעלי בן 42. הכנו את עצמנו ואת הקרקע".
לא במקרה היא גרה בחווה, שזכתה בשם המחייב "חווה של אהבה". החווה מתפרשת על כמה דונמים, וכוללת משק, עצי פרי וגינה ענקית, שבה מתקיימים מעגלים וסדנאות שהיא מנחה. נוסף על אורקה ומשפחתה גרים במקום עוד אנשים, תמורת עבודה במשק. בשלב זה גרים בה בלגית ושני ישראלים.
מדוע קראתם למקום חווה של אהבה?
"זה מקום קסום ומיוחד, שאנחנו מגדלים בו אהבה ועושים בו מעגלי שירה. יש למקום אנרגיה מיוחדת".
זה לא ממש מפתיע לשמוע שאורקה היא טבעונית. "אני אוהבת את הכדור שאני חיה בו, ורואה קשר בין תזונה לבין לאהוב את הגוף שלי ואת העולם. אני מנסה להיות אקולוגית מאוד. אני אוהבת אדם, ומשתדלת להיות טובה בעולם שאני חיה בו".
