"ראיתי את המוות מול העיניים": הדס מורגנשטרן, תושבת רעננה, שנדרסה ביום שני השבוע, על ידי ליאור לזריאן (25), תושב מושב חגור, בכביש 531 סמוך לצומת כפר מל"ל בהוד השרון מתקשה להרגע. מאישה אנונימית היא הפכה באחת לציון דרך בקיטוב וההסלמה במדינת ישראל על רקע ההפיכה המשפטית.
3 צפייה בגלריה
הדס מורגנשטרן. "ראיתי את המוות מול העיניים"
(צילומים: פרטי, לפי חוק זכויות יוצרים 27/א')
כזכור, במהלך הפגנה קשה בכביש 531, שכללה חסימת צומת מל"ל, נהג רכב פרטי, ליאור לזריאן, ממושב חגור האיץ ופגע בשלושה מפגינים, בהם בהדס. לזריאן, קבלן שיפוצים במקצועו, נעצר ומעצרו הוארך ובכוונת המשטרה להגיש נגדו כתב אישום. מורגנשטרן הובהלה לבית החולים מאיר לטיפול רפואי, ולא ייצוב מצבה היא שוחררה.
כעת, לראשונה כמעט בחייה, היא החליטה להחשף ובפוסט שכתבה היא מגוללת את הרשמים שלה מהאירוע הכואב והשלכותיו על המדינה ועלינו: "אני לרוב לא כותבת ולא מתראיינת, אני לא ממש אישה של דיבורים ופרסומים. לא תמצאו אותי נואמת במפגשים חברתיים. כן תמצאו אותי בכל מוצאי שבת בקניון ערים מפגינה, באותה פינה, באותה נקודה. כל מוצ"ש. תמצאו אותי גם עם דגל עומדת בצומת רעננה, מול בית של פוליטיקאי ולאחרונה גם הגעתי לקפלן.
"אבל הפעם החלטתי לדבר ולכתוב כי אני לא יכולה לשתוק יותר. כי הפעם זה פגע בי, אוטו פגע בי, אוטו עם אדם שאיבד צלם אנוש, שברגע החליט שהוא מתיר כל רסן ומחליט לדהור לקהל של מוחות ומוחים ואני בינהם. מה בסך הכל ביקשתי? להשתמש בזכותי הדמוקרטית למחאה לא אלימה כנגד עוולות שאני רואה, לשמור על המדינה שלי דמוקרטית כמו שגדלתי בה, למען שני ילדי הרכים.
תיעוד הדריסה
(צילום: רונן משולם)
"השיח הציבורי היום הוא שיח אלים, ההנהגה שלנו מלבה את האש עם שיח אמירות כמו "לדרוס את בית המשפט" , גידוף של הגיבורים שמגנים על המדינה לאורך שנים תוך כדי סיכון חייהם והנה הגענו לשפל חדש, נהג שמבצע פיגוע דריסה ופוגע באנשים, רק במזל לא נגמר באסון גדול שבו הרוגים. ואיש לא מגיב, אף אחד מההנהגה לא אומר מילה על כך, אף אחד לא מגנה והשתיקה שווה תמיכה, השתיקה של ההנהגה היא דרך לעודד אנשים להמשיך ולנהוג באלימות. הם מלבים את האש ולצערי אנחנו קרובים לאסון חמור יותר.
"אני, שראיתי את המוות מול העיניים, ברגעים שבהם הרכב דהר לכיווני וכל מה שיכלתי לחשוב באותם מאיות השניה זה כמה אני אוהבת את המשפחה שלי. בתמונות אפשר לראות אותי ברגע הפגיעה וזרוקה על הרצפה בתוך האש.
"אני רוצה להגיד תודה ששרדתי, תודה למוחה המדהים שהרים אותי מהאש ולקח אותי לאמבולנס, תודה לצוות של מגן דוד אדום שטיפל בי במהרה במקום ובמקצועיות ורגישות, תודה ענקית לכל הצוות הרפואי של בית חולים מאיר שטיפלו במסירות, במהירות ומקצועיות ורגישות רבה עם כל העומס הרב שיש עליהם. הצוותים הרפואיים עושים עבודת קודש וזו זכות שהם איתנו. תודה לכל מנהיגי המחאה וכל המעורבים שפנו, התקשרו, תמכו ונתנו רוח גבית גדולה. תודה לכל החברות והחברים, המכרים ובני המשפחה שנמצאים יחד.
"אני מאחלת לימים טובים ושקטים יותר, אומנם הם פגעו בי ובעוד מוחים שהיו איתי יחד אבל הם לא ידרסו לי את הנשמה, את הרוח ואת המוטיבציה לשמור על ישראל חופשיה ודמוקרטית. נתראה בהפגנה הבאה".
בעלה של הדס, ניב נמורגנשטרן, שיתף אמש (ערב תשעה באב) פוסט כואב גם הוא: "ערב ט' באב ואנחנו עוד מנסים לעכל את שנאת החינם האחרונה שהגיע אלינו. המומים מכך שאדם בחר לפעול וכמעט לקחת את אהבת חיי. המומים מכך שאיש לא בחר לגנות את הפיגוע הזה. שזה כמעט עובר לסדר היום שקבוצה של אנשים פשוט נדרסו רק בגלל שהם מחו והביעו דעה אחרת.
אישית אני גאה באהובה שלי שבחרה לעמוד מול הפחד ולדבר ולהביע עמדה. אנחנו נפעמים מגילויי האהבה ותמיכה שאנחנו מקבלים מכל הסביבה. אנשים זרים, מכרים רחוקים וכמובן משפחה וחברים לא מפסיקים להתקשר ולהביע תמיכה. זרי פרחים שקיבלנו מאנשים זרים לחלוטין שפשוט רצו לאחל בריאות, החלמה מהירה ואהבה.
"שואלים אותי כל הזמן איך דסי? אני עונה שגופנית יחסית בסדר, יש פצעים שדורשים החלמה וכאבים חדשים שצצים מדי יום אבל סך הכל באמת בסדר. אבל לעכל את האירוע הזה? להפסיק לראות את הרכב המתקרב, להפסיק לדמיין איך זה יכל להסתיים.. זה עוד חי בועט. ואני מודה שאני עסוק עמוק עמוק בתפקוד לצד הודיה, לצד לנסות להבין מה קורה בעולם ומה קורה עם הפושע שניסה לגזול ממני את אהבת חיי.
קראו גם:
"אני מודאג ממה יהיה עם המפגע, האם הוא ישלם את המחיר וגלגלי הצדק יחרקו בו. או שמה נצטרך להמשיך לרדוף צדק ובזמן שאנחנו עסוקים בהחלמה הוא יסתובב? ובתוך זה אני מודאג שהשנאה תמשיך להתלבות, שהאלימות תורחב עוד יותר ושהתהום תפער ללא יכולת לסגור. שהרופאים יעלמו, שהנשות ואנשי המילואים לא יגיעו ושכל העסק הזה יתפרק ללא היכר.
"בא לי להיות אופטימי, אני מחפש אותה ובכל יום מתקשה למצוא קצת יותר אבל עוד מוצא. רוצה להאמין שהמאבק העיקש הזה יינשא פרי, שההיגיון והטוב ינצחו את האטימות והרצון לפרק ולהשניא. אני קורא את השיח משני הצדדים ואני מודאג וחושש שהשנאה והחושך ינצחו את האור והאהבה. אני חושש שהרצון ההדדי להכנע והצדקה המלאה של כל צד מבלי לראות את האחר תמשיך ושנתדרדר.. בא לי שנדע להסתכל גם על האחר בעין טובה, ננסה להבין את הצד השני ויחד ננסה לחיות זה לצד זה ולמצוא את דרך הזהב".
