מרגש: הכל התחיל לפני כשנה, כשעדן לוי (23) מרעננה, הגיעה להתנדב לראשונה במרכז הרפואי לשיקום, בית לוינשטיין. בחדר הראשון שאליו נכנסה היא ראתה אותו: סמ"ר אבי קאסה (22), מ"כ צלפים בגדוד 51 של גולני, שנפגע אנושות בראשו כשהגן על חייל פצוע.
לוי פחות התרשמה מהמכשירים שאליהם הוא מחובר, ויותר התמקדה בעיניים. "החיוך שלו פשוט כבש אותי", היא סיפרה. בסוף השבוע האהבה הזו הולידה הצעת נישואים מרגשת.
קראו גם:
הלסת נשמטת כששומעים את סיפורו מעורר ההשראה של קאסה. בבוקר ה-7 באוקטובר הוא היה יחד עם חייליו בסיור, המחבלים החלו להגיע בטנדרים, ואבהי החליט יחד עם חייליו להיות זה שיעצור אותם מלהגיע לכיסופים. הוא נפצע באורח אנוש, ואיבד חלק מחייליו.
"לאט, לאט התחלתי להבין את גודל הפגיעה המוחית. באותם ימים כל צד שמאל שלי היה משותק לחלוטין, כולל הגפיים, השמיעה והראיה. חצי גוף היה יחסית בסדר, והחצי השני משותק לחלוטין. חודש לאחר הפציעה הועברתי למרכז הרפואי בית לוינשטיין לשיקום אינטנסיבי.
"למשך חצי שנה הייתי באשפוז מלא, ומאז אני באשפוז יום. אני כמובן לא מתלונן על כלום, אני חי ונושם וצריך לומר תודה גדולה לבורא עולם. חוץ מזה, שם, בתוך התהום והכאבים, הכרתי את אהבתי הראשונה והגדולה ביותר, את עדן".
עדן מחייכת. כצעירה דתייה, אין לה ספק שהייתה זו "הכוונה של הקב"ה", שבזכותה מצאה את אהבת חייה דווקא ביום הראשון להתנדבותה בשירות הלאומי.
"הגעתי לבית לוינשטיין במסגרת עמותת 'משפחה אחת', שמלווה נפגעי טרור", היא מספרת. "עשינו סיור במחלקות והחדר הראשון שאליו נכנסתי היה של אבי. לא יודעת להסביר איך זה קרה, הסתכלתי עליו, הוא היה מחובר לכל המכשירים, אבל הביט בי וחייך. החיוך שלו כבש אותי. גיליתי שהגיבור הגולנצ'יק המחוספס הוא בעל רגישות יוצאת דופן. זה מה שגרם לי להתקרב אליו ולהסיר את כל החומות".
אבי: "ברגע שהסתכלתי עליה ראיתי מלאכית. היא הייתה מאוד ביישנית, ואני הייתי בטוח שאין לי סיכוי. במצבי הרפואי חשבתי, 'מי תסתכל עליי בכלל?'. אבל הייתה כזו תגובה מצידה, ואמרתי, נמשיך עם זה. מה כבר יכול לקרות, לפחות השהות תנעם לי כאן. וככה זה המשיך. היא הייתה מגיעה בקביעות כל יום, יושבים, מדברים, צוחקים, היו הרבה שיחות עומק וגם עצב. החלפנו טלפונים, דיברנו שעות אל תוך הלילה. אני כבר התאהבתי קשות, אבל לא ידעתי מה איתה. היו לי הרבה ספקות. היא התאימה לי מבחינת הרקע, שנינו דתיים, אני בוגר ישיבת דרכי נועם ובוגר המכינה בעלי, היא בוגרת אולפנת צביה בהרצליה. אמרתי, למה לא בעצם? החלטתי לפתוח את לבי ולבקש 'לצאת איתה', לא האמתי שהיא תסכים".
עדן: "ידעתי שזה הולך לכיוון הזה, היו לנו שלושה חודשים אינטנסיביים יחד, המשפחה שלי גם התחילה להרגיש, הם פתאום רואים אותי יוצאת עם אוכל בערב שוב לבית החולים, הם התחילו לשמוע עליו, שמעו על הגבורה שלו, מאוד התגאו בו. אפשר לומר שגם אני התאהבתי בו עם הזמן, למדתי להכיר אותו, להכיר את הנפש שלו. כשהוא הציע לי עצרתי אותו ואמרתי, 'ניפגש ונדבר על זה'. חשבתי קצת והחלטתי ללכת על זה".
