"אני לא מכירה אישה אחת שלא חוותה הטרדה מינית בשלב כלשהו בחייה"
גם את?
"כן, גם אני ומדובר בהטרדה מינית שטלטלה אותי ואת עולמי. אני פעלתי באותה עת באופן מידי, ולכן חשוב לי לחשוף את הסיפור כעת בשעה שלצערי תחום ההטרדות והפגיעות המיניות נמצא על סדר יומנו בסיפורים מזעזעים חדשות לבקרים, כי זה מתחיל משם".
2 צפייה בגלריה
הדר לביא השבוע בביתה. "אוי ואבוי אם הבן שלי היה מתנהג רבע מהתנהגות כזו"
(צילום: אלי דסה)
קראו גם >>>
שונה בנוף
הדר לביא, חברת מועצת עיריית כפר סבא ומועמדת לראשות העיר, בראיון ראשון בו היא חושפת את ההטרדה המינית שעברה, מדברת על פגיעות מיניות והטרדות יומיומיות שחווות נשים במרחב הציבורי ולמה למרות הפמניזם היוקד בה היא רואה תמיד לנגד עיניה את סבתה רחל מסיקה, הדתיה האדוקה בת ה-94, כמודל נשי שכולו אמפתיה וחמלה: "אסור לנו להחליט עבור נשים כמו סבתי האהובה מהו האושר הנכון או כיצד היא אמורה לחיות".
היא נולדה לפני 37 שנה בכפר סבא, ילדה "'חנונית' שבאיזה מקום נשארה כזו עד היום", כמו שהיא אומרת בחיוך ביישני תואם, עברה את המסלול החינוכי בכפר סבא כמצטיינת "היינו שתי בנות בכיתת הפיזיקה בתיכון, לצערי", התגייסה ליחידת העילית 8,200 שם שהתה כ-12 שנים בתפקידים פיקודיים ושם גם הכירה את בעלה אורון, איתו ציינה השבוע עשור להיכרותם. עם שחרורה בדרגת רס"ן החלה ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, שם סיימה תואר ראשון ושני בהצטיינות, בבריכת האוניברסיטה, חוותה אירועים של הטרדה מינית והשבוע החליטה לחשוף אותם.
"הייתי מגובשת בדעותיי כבר כילדה קטנה. הייתי מאוד שונה בנוף, אגב, גם בתוך המשפחה שלי. ילדה ממוקדת ונחושה, שיודעת בדיוק מה היא רוצה. הרגע שבו התחלתי לצאת ממתחם הנוחות הפרטי ולהתחיל לנסות ולהשפיע על הסביבה היה ביחידה ב-8200. התחלתי להתנדב בקידום נערות לתחום המדעים, ולעשות סדנאות הדרכה לנשים בדרגות פיקודיות ביחידות המודיעין השונות, הרגשתי שחייבים לשנות את המצב הזה, היום, המצב יותר טוב במקצת, אבל עדיין בעייתי.
"בצבא כמו בפוליטיקה חושבים 'גברית' - כלומר, קיימות נשים בדרגות שונות, גם פיקודיות, אבל עדיין המודל הניהולי והמנהיגותי הוא של גבר בן 60 עתיר ניסיון ויוזמה. כאילו נשים לא יכולות לצבור ניסיון או להיות בעלות יוזמה. בפוליטיקה זה מתחיל להשתנות. היום יש קונסנזוס בשיח שנשים חייבות להוביל ולהנהיג, אבל במבחן התוצאה מתוך 260 ראשי רשויות ומועצות - רק 15 הן נשים. גם אותי ניסו להקטין כשהתמודדתי לראשות העיר: הביקורת החוזרת ונשנית ששמעתי כלפיי הייתה שחסר לי ניסיון ניהולי, זה לא משנה שברזומה אותו הם שמעו דקה לפני כן פיקדתי על מאות חיילים וניהלתי תקציבים של מיליארדים, עדיין, אישה וניהול נתפס אצל רבים כדיסוננס לצערי".
"הרגשתי מושפלת"
המילים שחזרו ונשנו אצל לביא כמעט לאורך כל השיחה היו "הקטנה" "זלזול", "הנמכה". אלו גם המילים ששימשו אותה כשהיא מתארת את שתי ההטרדות המיניות שעברה: "הייתי שוחה בקביעות בבריכה של האוניברסיטה", היא משחזרת, "כששוחים לא כל כך שמים לב למה שמסביב. באחד הימים הקבועים, בעודי שוחה, כשלצידי גבר בבריכה, אני חשה לפתע בתוך המים, לטיפה ממושכת לאורך כל גופי, ממש אבל. נרתעתי מיד. ומכיוון שעד כה לא חוויתי דבר מסוג כזה חשבתי לעצמי שאולי אני טועה, ואולי סתם היה מגע בלתי רצוני מכורח שחייה משותפת, החוויה הייתה מאוד מוחשית אבל כאחת שמנסה לעשות אנליזה רציונלית לכל דבר פטרתי אותה גם אם באחוזים מזעריים כטעות אנוש.
"בפעם השנייה לא היה מקום לספק. הגבר הזה נכנס לשחות כשראה אותי בבריכה, התקרב לעברי ושוב, בכוחניות ובבריוניות שאין דומה לה, חזר על אותו מעשה, כשהוא מסב הנאה לעצמו, וליטף את כל גופי, שלמותר לציין עטה בגד ים. זה זעזע אותי ברמות. הייתי נסערת. הרגשתי מושפלת, הרגשת הכי קטנה, הרגשתי שהגבר הזה לקח אותי למקום הכי נמוך שיכול להיות - שאני לא הדר לביא, שאני לא אישה ואני לא סטודנטית, אלא אני סתם גוף. מי אתה לעזאזל שתחשוב ככה?".
איך הגבת?
"ההתמודדות שלי עם העניין הייתי תלונה מיידית לאחראי על הבריכה. הוא אמר לי, כן אנחנו מכירים את הסיפור הזה, הגבר הזה מועד לפורענות מה שנקרא, אבל את יודעת שאסור להכניס מצלמות לבריכה ויהיה קשה מאוד להוכיח, כי הוא פרופסור מיוחס. את בטוחה שאת רוצה להתלונן? אמרתי, כן, ועכשיו גם. מיד מילאתי טופס תלונה ומה שעשו עם 'הפרופסור המיוחס' זה הרחקה מהבריכה. אני אגב, משוכנעת שהוא המשיך וממשיך עד היום לפגוע בנשים, אם לא באוניברסיטה אז במקומות אחרים".
זהו, הרחקה מהבריכה?
"אני לא רוצה להיכנס לפרטים זה נושא מורכב, תהיה בטוח שעשיתי כל מה שאני יכולה כדי שהוא לא ימשיך לפגוע הלאה, השאר זה מורכב מכדי לחשוף.
"שמע, אני בהחלט מבינה נשים שהתמודדות שלהן היא אחרת, יותר הסתגרות וסוג של הפנמה הכלה ואז אקט לפעולה, אצלי זו הייתה ההתמודדות, ואני בהחלט מבינה ויודעת שעל הספקטרום של הטרדות ופגיעה מינית אני לא במקרים החמורים, אבל דווקא בגלל זה, ודווקא בגלל שאני יודעת שאין אישה אחת שאני מכירה שלא חוותה הטרדה, חשוב להוציא את זה החוצה.
"לאף גבר או אישה אין רשות להשתמש בכוח שלהם לפגוע באחר, לא משנה באילו נסיבות ובאילו תנאים. זה אסור. אוי ואבוי אם הבן שלי היה מתנהג רבע מהתנהגות כזו. זה החינוך שאנחנו כהורים מחויבים לתת לילדים, זה החינוך הביתי שהורים אמורים לתת לילדיהם שאסור בכל מקרה לפגוע באף אדם בגלל שאתה יכול, או חזק, או בעל תפקיד, לא מילולית ובטח לא פיזית".
סבתא רחל
להדר ואורון שלושה ילדים: איתמר בן השש, גור בן השלוש ונדב בן השנתיים ("לא האמנתי שאתחבר לאימהות בצורה כה טוטאלית - אני אוהבת את זה ועדייין לא נאמרה המילה האחרונה בנושא מבחינתי"), ומיד לאחר נישואיה היא קפצה לבריכה הפוליטית, תחילה כיו"ר מועצת הנשים, לאחר מכן בבחירות האחרונות כמועמדת לראשות העיר שהפתיעה עם שלושה מנדטים וכיום היא עתידה להתמודד שוב לראשות העירייה.
למרות היותה פמיניסיטית בהגדרה, ומאוד ליברלית בכל הקשור למרחב הציבורי היא מפתיעה בגישתה השמרנית כלפי הפרט: "אמונתי וערכיי הם פשוטים מאוד, כל גבר או אישה שמעוניינים להגשים את עצמם, אני בעד לתת להם את כל הכלים לעשות זאת, ולהגן עליהם במידה הצורך והדרישה, אבל בשום פנים ואופן לא להחליט עבורן או עבורם. מבחינתי, גישה כזו היא כפייתית במהותה לא פחות מכפייה אחרת.
"אחת הנשים שהן ללא ספק המנטוריות שלי לחיים: היא סבתי האהובה רחל מסיקה, אישה חרדית ואדוקה מטריפולי שגידלה בתנאים לא תנאים שמונה ילדים שמהם שרדו שבעה אחת מהן היא אימא שלי. היא בת 94 ומאוד שלמה עם עצמה ומאוד מאושרת. עולם הערכים בהן היא גדלה הוא לא עולם הערכים שלי, היחס לתפקידם של הגבר והאישה אצלה הוא אחר ממה שאנחנו חושבות שראוי ואולי צריך להיות. אבל היא שלמה עם זה. היא מאושרת עם זה. יש לי את הזכות לבוא ולהתערב לה? יש למישהו זכות כזו? הלוואי ונשים רבות שאני מכירה היה להן את האמפתיה והחמלה שהיא מקרינה רק בליטוף אחד. היא אישה חזקה לא פחות מהנשים הלוחמניות ביותר שישנן, והיא כמובן לא היחידה, יש נשים רבות כאלו, גם בגילאי העשרים, בו ברגע שהן מאושרות מבחינתי הן שלמות וערכיות באותה מידה כמו נשים אחרות שחושבות אחרת. בו ברגע שמישהו מנסה לפגוע בהן, להטריד אותן, לא לתת להן את הכלים לחיות כמו שהן מבקשות ורוצות, אני אהיה המגן שלהן".
