שני פרסי מפעל הפיס לתרבות הוענקו לפסנתרן, המלחין והצייר רונן שפירא מכוכב יאיר: פרס אחד בזכות אלבום ה"רוק-אורטוריה ישראלית", והשני בזכות הפסנתר הרב תרבותי שהמציא ובנה באופן שיתאים למוזיקה עכשווית המשלבת מזרח עם מערב ותרבויות שונות.
2 צפייה בגלריה
שפירא והפסנתר הייחודי שלו. "תהליך ארוך שבו לאט-לאט שיניתי את הפסנתר המערבי"
(צילום: יאיר שגיא)
לדבריו גם כילד הוא ניגן קלאסי לצד דיסקו. המורה לפסנתר שלו, אמו, כלל לא הייתה נלהבת שיהפוך למוסיקאי מקצועי, אך הוא לא שמע בקולה. "אני מת על שופן אבל אוהב גם רוק ופאנק", אומר שפירא (56). הוא למד באקדמיה למוסיקה בתל אביב, השלים תואר שני בג'אז וקיבל דוקטורט בקומפוזיציה בארה"ב. כיום הוא מלמד יצירתיות (נגינה בפסנתר והלחנה) במדרשה למוסיקה במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט.
במהלך השנים הוא שילב מוסיקה קלאסית עם מוסיקה קלה. ליווה כקלידן זמרים-יוצרים ישראלים (צביקה פיק ונושאי המגבעת, ברי סחרוב וערן צור) ואף הלחין עבורם כמה שירי משוררים; גם שרון מולדבי, עמיר לב וסיון שביט נהנו מכישוריו כמלחין ומעבד.
שילובים מיוחדים
בהמשך הוציא תחת ידיו יצירות קלסיות שנכתבו לפסנתר רב תרבותי ובוצעו בארץ וברחבי העולם. בטוקיו, למשל, ביצע את יצירתו "מלחמת לבנון השנייה" וקיבל היתר מיוחד לשנות את כיוון הפסנתר יקר הערך שקיבל. "דרגה חדשה בתרבות המערבית", כתב אחד ממבקרי המוסיקה היפניים. לא מכבר בוצעה בטוקיו יצירה נוספת שלו, אופרה שהלחין למילותיו של משורר יפני ידוע; בקרנגי הול היוקרתי בניו יורק בוצע קונצ'רטו לפסנתר שכתב בהזמנת האו"ם, ובפסטיבל "צלילים במדבר" שנערך בשדה בוקר ביצעה התזמורת הפילהרמונית הישראלית קונצ'רטו שהלחין לשני פסנתרים שאחד מהם כוון לסולם ערבי.
ולא הייתה זו הפעם הראשונה. הוא הוריד כמה מהמיתרים ברבעי טון כדי התאימם לסולם הערבי כבר ב-2005 לאחר שכתב יצירות לתזמורת נוער יהודית-ערבית שאותה הקים יחד עם מנצח ערבי.
מזה שנים הוא עוסק בהפיכת פסנתרים סטנדרטיים לפסנתרים רב תרבותיים. "הפסנתר הרב תרבותי הוא פסנתר מכוונן כאשר חלק מצליליו נשארו סטנדרטיים כדי לשמור על העבר אך חלק גדול השתנה ופונה לעבר העתיד", מסביר שפירא. "זהו פרי של תהליך ארוך שבו לאט-לאט שיניתי את הפסנתר המערבי, בתחילה לפסנתר ערבי ואחר כך בהדרגה לפסנתר אוניברסלי. במרכז הפסנתר הורדתי ברבע טון את הצלילים מי וסי, כך שיתאימו למוסיקה הערבית; בכל קליד באוקטבה הגבוהה של הפסנתר הורדתי את גובה שניים משלושת המיתרים ואת המיתר האמצעי השארתי בגובה המקורי, וכך נוצר אפקט של פעמונים טיבטיים ופעמוני רוח; את הצלילים הנמוכים הפכתי למערכת תופים תעשייתית (עם בורג גדול לתוף סְנֶר ופקק שעם לרגל תוף בס) ובס חשמלי (הכנסתי בדים ודיבלים מפלסטיק בין המיתרים לעמעום הצליל); בקצה הגבוה של אזור הבס, יחד עם הסולם הערבי, נוצר סולם פנטטוני (המורכב מחמישה צלילים) שנשמע אפריקאי-אתיופי.
קראו גם >>>
עד היום הוא בנה כבר שמונה פסנתרים רב תרבותיים ברחבי העולם – ביפן (הפסנתר שבנה במיוחד לביצוע האופרה שהלחין), באוניברסיטת מיאמי, במדרשה למוסיקה בלוינסקי, במרכז האקדמי אונו, באוניברסיטת בר אילן, בבית החולים לחולי נפש בבאר יעקב (הפסנתר משמש גם לתרפיה במוסיקה) במוזיאון "ראלי" בקיסריה ובסטודיו שלו בכוכב יאיר.
להבדיל מפסנתר חשמלי, שבו ניתן לשנות את אופי הצליל בלחיצת כפתור תוך כדי נגינה, בפסנתרים הרב תרבותיים שבנה שפירא עדיין אי אפשר לעשות זאת. בימים אלה הוא עוסק במסגרת חברת סטארט אפ בפיתוח ידית רובוטית לכיוון המיתרים בעת הנגינה.
לצד פעילותו המוסיקלית הוא גם מצייר. "הציור מרגיע אותי", הוא אומר. הוא מצייר בעיקר פרצופים, גם על אבנים. אבנים צבועות כאלה הוא הכניס לתוך חלל הפסנתר הרב תרבותי שבסטודיו שלו.
"יחד עם האבנים ותווי הפנים שבתוכו הפסנתר הפך למעין פסל אודיו-ויזואלי. אני קורא לו 'פסנתר כנף נוח' כי בתיבת התהודה שלו, כמו בתיבה המקראית, שוכנים זוגות-זוגות של אבנים שעליהן מצוירות דמויות של בני אדם, בעלי חיים, והכלאות של אדם וחיה. הפסנתר מנגן והאבנים מזדעזעות בתוכו, מנסות לשמור על באלאנס, להחזיק מעמד ולהסתגל לשינויים. משמרות את העבר ותרות אחר העתיד הלא נודע. לעיתים האבנים לוחצות על מיתרי הפסנתר ומשנות אגב כך את הסאונד שלו".
ים של צבעים
גם את הפסנתר עצמו הוא עיטר בצבעים פסיכודליים וצבע גם את מקשי הפסנתר, כל אזור בצבע אחר. האזור הערבי (רבעי הטונים) נצבע באדום; המזרח הרחוק (הפעמונים) – בצבע זהב; אזור הבס - בכחול, התופים – בשחור, והבס-רגל – בכחול-שחור.
בעוד כשבועיים ישיק רונן שפירא במוזיאון "ראלי" בקיסריה את האלבום שזיכה אותו בפרס מפעל הפיס לתרבות. ה"רוק-אורטוריה ישראלית" שכתב כוללת בין היתר שיתופי פעולה עם הרוקיסטים ברי סחרוף, סיוון שביט וערן צור, יצירות לפסנתר רב תרבותי, ושירים אוטוביוגרפיים הנוגעים בכאב השכול, כמי ששכל את שני אחיו הצעירים. במהלך האירוע תבוצע אחת היצירות על ידי התזמורת היהודית-ערבית. במוזיאון כבר מוצגים פורטרטים שצייר, והתערוכה זכתה לשם המתבקש - "תווי פנים".
