פרקליטות המדינה הגישה כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד שמונה מבני משפחת כראג'ה ושתי חברות שבבעלותם בגין סחיטה באיומים של קבלני בנייה בחריש, כפר סבא, עפולה בסכום כולל שמגיע עד לכדי 4 מיליון וחצי שקל.
2 צפייה בגלריה
שני עבריינים חשודים - תמונת פייסבוק
שני עבריינים חשודים - תמונת פייסבוק
סחיטה באיומים
(צילום המחשה: shutterstock)
כתב האישום מייחס לכלל הנאשמים ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (סחיטה באיומים) והלבנת הון. כמו כן, מואשמים הנאשמים, כל אחד לפי חלקו, בעבירות נוספות של קשירת קשר לביצוע פשע (הלבנת הון) וסחיטה באיומים שהביאה לידי דבר (בצוותא). סך כספי הסחיטה על פי כתב האישום מסתכמים בכ-4.5 מיליון שקלים, והלבנת ההון לחלק מהנאשמים בלמעלה מ-12 מיליון שקלים.
בהתאם לכתב האישום, שהוגש על ידי עורכי הדין יונתן טל והנרייט טיבי מפרקליטות מחוז תל אביב, פעלו הנאשמים במשך מספר שנים באופן שיטתי להשתלט על שירותי השמירה באזור חריש, אגב ביצוע עבירות של סחיטה באיומים והלבנת הון בהיקף של מיליוני שקלים.
הנאשמים עאבד כראג'ה מחריש, אמיר אזברגה מרהט ותומר דיסקין מתל אביב, הקימו רשת של חברות שמירה, שפעילותן העסקית התבססה על "המוניטין העברייני" של בני משפחת כראג'ה ואשר העסיקו את בני משפחת כראג'ה בתפקידי שמירה בעיר חריש ובסביבתה.

2 צפייה בגלריה
הרכבים אותם החרימה המשטרה
הרכבים אותם החרימה המשטרה
הרכבים אותם החרימה המשטרה
(צילום: דוברות המשטרה)

בתוך כך, קשר עאבד כראג'ה קשר פלילי עם יתר הנאשמים ובמסגרת הקשר, סחטו באיומים קבלנים שונים, בין במישרין ובין באמצעות אחרים. זאת, על מנת להניע את הקבלנים לשכור את שירותי השמירה שהציעו הנאשמים בתמורה לתשלום חודשי של אלפי שקלים ובסך הכל כ-4.6 מיליון שקלים. כספי הסחיטה הועברו לחשבונות חברות השמירה באופן שיש בו להסוות את מקור הכספים ואת בעלי הזכויות בהם.
לעתים, פעלו הנאשמים באמצעות חברות בבעלות אחרים, תוך הסתרת בעלותו של הנאשם עאבד כראג'ה בחברות אלו והעסקת עובדים בני משפחת כראג'ה, ולעתים תוך העסקה גלויה של הנאשמים ובני משפחת כראג'ה בחברות.
הנאשמים יצרו קשר עם הקבלנים, הזדהו בפניהם כמי שנמנה על משפחת כראג'ה, ודרשו סכומי כסף של עשרות אלפי שקלים עבור שירותי השמירה באתרי בנייה. הנאשמים דרשו מהקבלנים לחתום על הסכמים למתן שירותי שמירה עמם מטעם חברה שהקימו והמתלוננים נאלצו מתוך חשש לגופם או לרכושם, לשלם לנאשמים את מה שדרשו.
לעתים, תוך כדי התקדמות עבודות הבנייה בפרויקט, דרשו הנאשמים להגדיל את סכומי סחיטה. כאשר נמנעו המתלוננים מתשלום עקב קשיים כלכליים, נגנב לפתע מאתר הבנייה ציוד בשווי רב, או לחילופין נקטו הנאשמים באיומים ברורים לפגיעה בהם או בציוד הבניה.

קראו גם:

החקירה בוצעה בשיתוף פעולה של ימ"ר חוף ולהב 433 במשטרת ישראל, ובליווי פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי).
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. בבקשת המעצר צוין, כי הנאשמים "מדגימים הלכה למעשה את המציאות העגומה שתוארה על ידי קבלנים ויזמים שהעידו בתיק, לפיה שטחי מדינת ישראל מחולקים באופן בלתי רשמי בין שירותי שמירה של גורמים בעלי מוניטין מאיים".
עוד צוין, כי הנאשמים עשו שימוש מופגן במוניטין המאיים של משפחת כראג'ה על מנת להניע קבלנים לשכור את שירותיהם, אך בהמשך, כבר לא היה להם בכך צורך, שכן כלל הקבלנים התאימו את עצמם למציאות המייאשת שנכפתה עליהם ופנו מיוזמתם לנאשמים על מנת לשכור את שירותם פן יבולע להם.
גם התחכום הרב של הנאשמים, שהקימו והשתלטו על חברות באופן שנועד לטשטש את העובדה כי כל החברות קשורות למשפחה אחת – כראג'ה ועושות שימוש במוניטין האלים והמפחיד של המשפחה, מלמדת על מסוכנותם הרבה.
בהתאם לחוק איסור הלבנת הון, מבקשת הפרקליטות מבית המשפט להורות על חילוט רכוש הנאשמים בשווי של מיליוני שקלים.