"עצוב כל כך": האמא של החתולים בישראל, ריבי מאיר, תושבת שדה ורבורג הלכה לעולמה במהלך החג לאחר מאבק של שלוש שנים במחלת הסרטן והיא בת 63: "היתה אישה נדירה שהקדישה את כל חיה ונפשה להצלת נשמות על ארבע".
ריבי, בתו של מרדכי מאיר ז"ל, האיש שבנה את מגדל שלום, גורד השחקים הראשון בתל־אביב, הקימה לפני כ-30 שנה את "העמותה למען החתול בישראל" ובהמשך יזמה את "בג"ץ החתולים" המפורסם, שהפך את החתול הישראלי לחיה מוגנת באופן רשמי. לאחר שהוציאה את כל כספה למען החתולים, סגרה את העמותה למען החתול והקימה יחד עם ריני עמירן, בת זוגה ושותפתה, את מרכז מומחים לחתולים (טו פור קאטס) והן גם כתבו ספר הדרכה, "חתולים, עולם של אהבה".
בראיון האחרון שנתנה לאתר ynet שיתפה ריבי את דבר גילוי מחלתה: "בגיל 60 לערך התחלתי לחוש ברע. כאבי בטן, חולשה, הלכתי לקופת חולים, רופא המשפחה אמר שהוא לא מתרגש מכאב שבא והולך, וככה עבר עוד חודש, והכאב חזר. בדיעבד, הרופאים טוענים שלא הרשמתי אותם כחולה רצינית. הבטן כאבה, אבל זה לא היה כאב היסטרי. והקורונה בעיצומה. ברנטגן קבעו לי תור לעוד חצי שנה. המשכתי לדרוש הפניה לאולטרה סאונד, וברגע שהטכנאית התחילה את הבדיקה ראיתי על פניה את התוצאה. היא זיהתה משהו חשוד, קראה לרופא, נשלחתי לאבחון מהיר בשיבא, עשו לי ביופסיה והופ – גידול סרטני בלבלב.
"ברגע הראשון זה סוף העולם. ברגע השני זה 'טוב, מה עושים?' הפרוטוקול היה חצי שנה של כימו, הקרנות ואז ניתוח. כשראו ששרימפי לא מתכווץ בכימו, ויתרו על הקרנות וישר לניתוח. הוציאו לי את הטחול והתריסריון, חלק גדול מהלבלב וגם 36 בלוטות לימפה.
"מאז הניתוח ירדתי יותר מעשרה קילוגרמים בגלל שאין לי תיאבון ואני מאוד חלשה. בנוסף, יש לי תופעות לוואי של הכימו, תחושות של נימול בקצות האצבעות בידיים וברגליים, הן כל הזמן נרדמות. לפעמים אני לא מסוגלת לטפל בחתולים. זה החלק הכי קשה עבורי. הם אהבת חיי".
יעל ישראל חברת ילדות: "ריבי מאיר, האימא הרשמית של החתולים בישראל, שעשתה כה רבות למענם, נפטרה בגיל 63, אחרי מאבק ארוך בסרטן. את ריבי הכרתי בנעוריי, כשלמדנו בגימנסיה הרצליה. היא היתה אז ספורטאית נמרצת, וקינאנו בה על כך שהיא מגיעה מדי יום לבית הספר עם מכונית נהוגה בידי נהג המשפחה. ידענו שהיא בת לאצולת הממון הישראלית, אבל היא עצמה הייתה כל כך רחוקה מזה: נערה צנועה וביישנית. לימים, הקימה עם ריני זוגתה מקלט לחתולי רחוב, ושתיהן עבדו כיועצות להתנהגות וטיפול בחתולים. היא היתה שורדת אמיתית ואמיצה, אבל את הסרטן לא הביסה.
קראו גם:
"העולם איבד את אחת הנשמות הכי גדולות שלו. היתה אישה נדירה שהקדישה את כל חיה ונפשה להצלת נשמות על ארבע. תודה ריבי על האור והחמלה שהבאת לעולם והלוואי שבעולם היו עוד אנשים כמוך. תודה שלימדת אותי לראות אותם, תודה שהיית. מבטיח להמשיך לשמור על אלה שסביבי לזכרך".
הלווייתה תתקיים היום (שני) בבית העלמין בשדה ורבורג. יהי זכרה ברוך.
