רוקסטאר בפגייה: הזמר דני בסן, סולן להקת תיסלם, כבר מילא לאורך הקריירה אולמות ענקיים ואין ספק שיש לו עדת מעריצים בדיוק כמו בשיר האגדי – אבל גם הוא לא תיאר לעצמו שאחת ההופעות המרגשות ביותר שלו תהיה מול קהל אינטימי ומיוחד במינו, חלקו בן ארבעה ימים בלבד - בפגייה במרכז רפואי מאיר.
בסן הגיע לפגיית מרכז רפואי מאיר ובשיתוף אייל עצמון, מטפל במוסיקה בפגייה שהוא גם טכנאי הסאונד שעובד עם בסן, הם ערכו הופעת "אנפלגד" מדהימה לפגים ולהוריהם. "מוסיקה ושירה הם אלמנטים שמתבססים על דבר כל כך טבעי של לקיחת אוויר והוצאה שלו ולא בכדי מוסיקה מהווה מקור לקידום תחושות של רוגע והשפעה על מצבים מנטליים שונים דוגמת מצבי סטרס, לחץ, פוסט טראומה וכדומה ומעניקה לרבים נחמה ותחושת שחרור". מדגיש אייל עצמון.
"המוסיקה היא הדבר היחיד שהציל אותי ושימש לי עוגן במהלך החיים הלא פשוטים שעברתי", שיתף בסן את אנשי צוות הפגייה ואת ד"ר ירון מושקט, מנהל מרכז רפואי מאיר, במפגש האישי שערך איתם לפני ההופעה."אבא שלי נטש אותנו כשהייתי צעיר מאוד, וזמן קצר לאחר מכן גם איבדתי את אמי שנפטרה והועברתי למשפחה מאמצת. אחד הדברים שאמא שלי, שהיתה אחות במקצועה, דאגה לו היה הצד המוסיקלי שלי – היינו המשפחה היחידה בקריית גת בתחילת שנות ה-60 שהיה לה פטיפון ופסנתר – והמוסיקה היתה העוגן הכי חזק שלי. היום כשאני סבא, המוסיקה היא גם זו שעוזרת לי לקבל את תואר 'המרדים הלאומי'", הוא משתף בחיוך.
דני בסן בבית חולים מאיר
(צילום: דוברות בית חולים מאיר)
בסן ביצע להורים המרוגשים, לצוות ולפגים הקטנטנים – חלקם במשקלים של 650 גרם בלבד, גיבורים אמיתיים - שירי ילדים כמו ""אוניה", "ידיים למעלה על הראש","שיר ליקינטון" וכמה מלהיטיו שלא השאירו אף עין יבשה בפגייה. הוא אף שיתף את המשפחות והצוותים בקשיים שעבר עם אשתו עד להולדת שלישיית בניו, אחרי שנים של טיפולי פוריות, והקדיש להם בהרבה אהבה את אחד השירים שחיזקו אותם בימים ההם יותר מהכל – "דרכנו". "כשהתחלנו לנגן ולשיר את השיר הזה הצטרפו אלינו ברגע כל אנשי הצוות וההורים לשירה משותפת ובאמת שקשה לתאר במילים את החוויה המוסיקלית המעצימה שהורגשה בחדר", משתף עצמון.
"הפגייה במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית הינה פורצת דרך בגישת הטיפול ההתפתחותי התומך בפגים בישראל ובמזרח התיכון, הינה היחידה בארץ שקיבלה הכרה בינלאומית כפגייה תומכת התפתחות ונחשבת לפגייה המובילה את תחום הטיפול במוסיקה בישראל. מטרת גישת הטיפול התומך המכונה NIDCAP היא למתן את מצבי הדחק (סטרס) אליהם נחשף הפג, לקדם את הקרבה בין ההורים לתינוקם וליצור תנאים מיטביים להתפתחותו", מסבירה ד"ר צופיה באואר-רוסק, מנהלת הפגייה במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית.
"כחלק מיישום השיטה ניתן דגש על טיפול עדין והדרגתי תוך שימת לב לסימני מצוקה אצל הפג ומתן תמיכה בארבע ידיים על ידי ההורה או איש צוות נוסף בעת בדיקות וטיפולים, תנוחת הפג, עידוד תנוחת ה"קנגורו" (מגע "עור לעור" שבו ההורה מחזיק את התינוק על חזה חשוף), דיבור בעצמת קול נמוכה, עמעום אורות הפגייה ועוד", מוסיפה חולוד שביטה, מנהלת הסיעוד בפגייה במאיר.
"טיפול תומך התפתחותי הינו חלק אינטגרלי מהטיפול שניתן על ידי הצוות הרב תחומי בפגייה שיחד עם המעורבות הפעילה של ההורים מביא את הפג ומשפחתו ללכת הביתה בריאים בגוף ובנפש כאחד. הטיפולים במוסיקה אצלנו בבית החולים נערכים בנוסף לפגייה גם במחלקת אם עובר ולאחרונה התחלנו גם טיפולים קבוצתיים ליולדות עם התינוקות ובני ובנות זוגן. הפגייה במרכז רפואי מאיר הייתה הראשונה בישראל שערכה מחקרים בנושא פגים ומוזיקה, ויישמה אותם הלכה למעשה כאמצעי נוסף להפחתת הסטרס בפגים, התחברה לפגיות נבחרות בעולם אשר ביחד ממשיכות לקדם את התחום ולהוות מקור השראה ולמידה שלו לפגיות אחרות", מספר פרופ' שמואל ארנון, מנהל יחידת הילודים במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית.
"מדובר באחד הטיפולים המוצלחים בקידום רגיעה, וויסות חושי, חיזוק קשר הורה-תינוק ויצירת תהליכי למידה אצל פגים. במפגשים הטיפוליים עם ההורים אנו בוחרים כל שיר שההורה רוצה והופכים אותו למעין שיר ערש, כדי שהפגים יוכלו לשמוע אותו במקצב עדין במיוחד. לנגינה ולשירה העדינה השפעה מובהקת על מערכת העצבים (הפרהסימפטטית) של הפג", מדגישה ד"ר דנה יעקובסון, מומחית לטיפול במוסיקה בפגים במרכז רפואי מאיר אליו מגיעים סטודנטים מאוניברסיטת חיפה להתמקצע בתחום. "באמצעות כלים דוגמת תוף אוקיינוס המדמה את הסביבה התוך רחמית, גיטרה וקופסה ייחודית בשם 'גאטו בוקס' המדמה את דפיקות הלב של האם, עם הרבה אהבה לתחום והכרה ביכולות שלו לעזור ולצד תמיכה עוטפת של הפסיכולוגיות שלנו אנו זוכים לראות בפגייה שלנו רגעים נדירים", היא מוסיפה.
קראו גם:
"באופן טבעי הפגייה קצת משנה את המרחב הטבעי של ההורה והילד בתחילת דרכם המשותפת – והמוסיקה היא דרך מיוחדת להחזיר את הפונקציות ההוריות שבין השניים. החיבור הרגשי בין הפג להורה מועבר דרך המוסיקה והרבה פעמים במקום בו נעלמות המילים אנו שומעים את המוסיקה וצופים בדיאדה מדהימה בין ההורים לתינוקות", מסבירה הפסיכולוגית דפנה הר-שמיר.
"אחד השירים ששמענו פה היום היה 'מתי עשית בפעם האחרונה משהו בשביל מישהו'' שיתף בהתרגשות פרופ' ארנון ואמר "דני ואייל עשו היום הרבה טוב להרבה משפחות שמתמודדות עם רגעים מאתגרים. אין מילים מדויקות מכך לתאר את הרגעים המיוחדים שחווינו ביחד בהופעה הנדירה הזו", הוא סיכם.
