כל אחד מהאירועים הרפואיים שפקדו בעשרים השנה האחרונות את דוד קלדרון מרעננה (65) היו יכולים לסיים את חייו, אך בעזרת מה שהוא מגדיר "יד אלוהים שמשגיחה עליו", הוא ניצל מכל אחד מהם בנפרד.
1 צפייה בגלריה
קלדרון. "צריך להודות על מה שיש"
קלדרון. "צריך להודות על מה שיש"
קלדרון. "צריך להודות על מה שיש"
(צילום: "עמל בשרון)
קראו גם >>>
כשהיה בן 41 עבר קלדרון שני אירועי לב שעליהם הצליח להתגבר: "אלה היו רגעים לא נעימים", הוא משחזר השבוע, "אבל בגלל עירנות טובה ובעיקר מוטיבציה ואמונה הצלחתי להתגבר על זה יחסית במהרה, וחזרתי לעבודה סדירה בתום תקופה של החלמה".
כעבור שנה הוא שוב לא חש בטוב, וכשפנה לרופא המשפחה התבשר שחלה בסרטן עצמות קטלני. "הייתי אז בן 42. הרופאים בבית החולים שבו אושפזתי זימנו את משפחתי ובישרו להם שנותרו לי רק רק שבועות לחיות. הדמעות שזולגות מעיניהם של קרוביי לשמע הבשורה המרה עדיין צרובות בזכרוני. הבטחתי לאמי ולמשפחתי הקרובה שאחזיק מעמד", מספר קלדרון.
הימים חלפו להם עם טיפולי כימותרפיה קשים והקרנות שהתישו אותו מאוד. במהלך הטיפולים הוא גם נאלץ לעבור שתי השתלות מח עצם. בסיום הטיפולים המאסיביים בבית החולים, כשהצליח להתאושש, חל אט אט שיפור משמעותי במצבו, והרופאים הצהירו חד משמעית כי הוא נס רפואי.
קלדרון נולד בארץ בשנת 1955 והוא דובר לדינו ועברית. בצעירותו התפרנס בהרכבות שיש. למרות העבודה הפיזית הקשה הוא מספר כי אהב את עבודתו. הוא משתתף בהנאה בכל הפעילויות בבית האבות "עמל בשרון", כמו בישול ואפייה, ובזמנו הפנוי אוהב לצייר ולנגן על הגיטרה שלו: "אני נהנה לשבת עם החברים בקפיטריה ומודה לאלוהים שאני חי ונהנה מהקיים. אני מודה למשפחתי על התמיכה הרבה, בזכותם אני חי עד עצם היום הזה".
האירועים הללו שינו בוודאי את דרך ההסתכלות שלך על החיים.
"בהחלט. הראייה שלי היום על כל הדברים היא אחרת. אני אופטימי יותר, ומבין שחיים רק פעם אחת וצריך ליהנות מכל רגע".
איך אתה מרגיש היום?
"היום אני מרגיש טוב יותר, על אף שיש עדיין כאבים. החיים זה לא פיקניק, אבל צריך להודות על מה שיש. עצם העובדה שאני חי, נושם ומתפקד זה נס שאני צריך להודות עליו".
לירון מרחב, מנהלת בית האבות "עמל בשרון" ברעננה, מוסיפה: "דוד הגיע אלינו לאחר התמודדות ארוכה עם אירועי לב ומחלה קשה. הוא נמצא בבית האבות 'עמל בשרון' כשהוא זוכה לטיפול עוטף וליחס חם מהצוות המקצועי, כאשר משפחתו המורחבת מרעיפה עליו אהבה ומגיעה לביקורים תכופים. אנו מאחלים לדוד בריאות איתנה ועוד שנים של הנאה, עשייה וחברות טובה. אין ספק שבהדלקת הנרות אצלנו הנס שלו יזכה לאזכור מיוחד".