אחרי יותר מארבעה חודשים קשים ומפחידים, מתוכם חודשיים כשהוא מורדם ומונשם, נע בין מחלקת הקורונה למחלקת טיפול נמרץ - ולאחר שהרופאים כבר כמעט אמרו נואש - השתחרר השבוע אופיר ורמשטיין (43), נשוי ואב לשלושה שעבר לאחרונה להוד השרון מכפר סבא, מבית החולים.
קראו גם >>
למרות מצב הרוח המרומם שבו הוא שרוי כעת, הוא עדיין מודאג, וחשוב לו להעביר מסר: "צאו מהאופוריה, קורונה זה לא שפעת, ואנשים שמתבטאים ככה, במיוחד אנשי רפואה, עושים עוול גדול. זה חסר אחריות".
כאבים נוראים
האירוע שכמעט עלה לורמשטיין בחייו התחיל בפגישת עבודה שגרתית עם החבר הכי טוב. הוא עצמאי בתחום אבטחת המידע ובאחד מימי חמישי לפני ארבעה חודשים הגיע לביתו החבר, שהוא גם אחד מעובדיו. השניים אמנם שמרו על מרחק ועל מסכה, אבל גם אכלו אבטיח מאותה צלחת. כבר באותו ערב, כך הוא מספר, החל לחוש כאבי בטן נוראיים והובהל לבית החולים "מאיר" באמבולנס. "אני כבר לא זוכר את זה, אבל לטענת אשתי, כשהגעתי התקשרתי להגיד שמרדימים ומנשימים אותי, וקרסתי באופן מיידי", הוא משחזר.
ורמשטיין, יש לציין, הוא מושתל כליה והתרופות שהוא נוטל בקביעות כדי למנוע מצב של דחיית האיבר המושתל מחלישות משמעותית את מערכת החיסון שלו. לכן, להבדיל מאחרים שעשויים לזלזל במחלה או בהשלכותיה, הוא עצמו נשמר: "אני נזהרתי, כל המשפחה שלי נזהרה", הוא אומר.
לאורך התקופה הארוכה בבית החולים הוא לא היה לחלוטין מחובר למה שמתרחש סביבו. עכשיו הוא מתעדכן עם קרוביו במה שעבר עליו ומגלה איך הסוף היה יכול בקלות להיות אחר: "אחי מספר לי שדיבר עם הרופאים והם אמרו לו 'אין לנו יותר מדי מה לעשות, זה הולך לכיוון של קדיש'. זה הדבר הכי נורא וזה בטח לא שפעת, אני חושב שאנחנו עושים עוול לעצמנו כשמתייחסים לזה ככה. כי תראי את מספר המתים, אנחנו כבר מתקרבים ל־3,000, ואני לא רואה הבדל בין מלחמת יום הכיפורים לבין היום. אז זה זעזע את כולם והיום פחות".
אל תזלזלו
חשוב לו להעלות את המודעות לאנשים הרבים עם מחלות רקע שמסתובבים בינינו, ומצויים בסיכון ענק לחלות באופן קשה. "אנחנו, האנשים עם מחלות הרקע, וזה לא משנה אם מדובר בכליה או סרטן או כל מחלת רקע אחרת, אנחנו לא מסתובבים עם שלט על הראש שאומר 'אדוני, יש לי מחלת רקע, אל תתקרב אליי'. אז כשאתה נכנס לסופר אתה צריך להבין שייתכן מאוד שתפגוש בן אדם כזה בלי שתדע. אדם נכנס למעלית, משתעל, מתעטש, מדביק. וזו לא שפעת, חשוב להבין את זה. אני שומע אנשים שאומרים 'עזוב אותך, זה שטויות', וזה מדהים אותי, זה מוציא מהשלווה ומהדעת".
מה הרופאים אמרו שעזר לך להשתפר?
"מה שעזר לי זה התושייה, הכוח שלי. אמנם אין לך מחשבות בזמן ההרדמה, אתה לא חושב. ובכל זאת אתה יודע בפנים שאתה אבא לשלושה ילדים מקסימים ועם אישה נהדרת, יש לך משפחה. אני עמוד התווך של הבית. אם אני קורס ואני מת, מה היא תעשה? עזבי את הבעיות הכלכליות, אני וקרן 22 שנים יחד, מאז שהכרנו בצבא אף פעם לא נפרדנו. בעולם שאנחנו חיים בו כל זוג שני מתגרש אבל אנחנו יחד בטוב וברע, ועל זה אתה נאבק. אתה לא רוצה לוותר, אתה רוצה לחיות. אני לא חושב שסיימתי את דרכי פה. נאבקתי בשיניים, ויצאתי מהבאר הכי עמוקה שאפשר".
