"כולם דואבים את לכתך, הותרת רושם חזותי, ערכי ורוחני היכן שפעלת, היית ממש מוזה גדולה מהחיים, ורוחך תמשיך לעצב ולהוביל אותי תמיד". כך הספיד השבוע אלעד אדר את אמו מיכל–דוגמנית העל, דיילת "אל על" שהתפרסמה כמי שנמנתה על צוות המטוס שמנע את חטיפתו על ידי מחבלים, ויועצת תקשורת מצליחה–שהלכה השבוע לעולמה בגיל 75.
קראו גם >>>
"זה היה היום הקשה בחיי", אומר אלעד, שגילה את אמו ללא רוח חיים בביתה שברעננה. "היא נפטרה בלילה שבין רביעי לחמישי. היינו אמורים להיפגש בחמישי בתל אביב לארוחת צהריים. כשהיא לא הופיעה, וגם לא השיבה לטלפון, נסעתי לרעננה. כשהגעתי לביתה, ראיתי שהמכונית שלה בחנייה, ודלת הבית הייתה נעולה כשהמפתח בחור המנעול. פרצנו את הדלת, רצתי פנימה, וגיליתי אותה שוכבת על המיטה בחדר השינה שלה. היא נראתה ישנה אבל היה לי ברור שהיא נפטרה. כשקבעו את מותה נשאלתי לגילה, ושאמרתי שהיא בת 75, כולם מסביב נדהמו. היא נראתה צעירה יותר והייתה בריאה לגמרי. אני יודע שהיא הייתה בוחרת למות כך מאשר להזדקן ולהפוך לסיעודית".
דוגמנית ודיילת
מיכל נולדה בחיפה, חיידק הדוגמנות דבק בה כבר בתיכון, ובגיל 16 ניצבה בראשונה לפני מצלמתו של חבר שלמד צילום. אחרי השחרור מהצבא החלה לעבוד כדוגמנית מקצועית, תחילה כדוגמנית צילום, אחר כך גם כדוגמנית מסלול. היא זכתה להצלחה מסחררת והייתה הראשונה שנבחרה לייצג את חברת קסטרו.
במרץ 1970 החלה לעבוד במקביל כדיילת ב"אל על". חצי שנה לאחר מכן, ב-6 בספטמבר 1970, בעת טיסת אל על מאמסטרדם לניו יורק ניסתה חוליית מחבלים בפיקודה של לילה חאלד לחטוף את המטוס. מיכל אדר הייתה אז אחת מצוות המטוס. "בעת שהמראנו ישבתי בכיסא הצמוד לדלת תא הטייסים", היא סיפרה לפני כשנה, "אחרי כרבע שעה פניתי לכיוון המחלקה הראשונה ואז ראיתי יד מסיטה את הווילון שמפריד בינה לבין מחלקת התיירים. גבר ג'ינג'י נמוך כיוון אליי אקדח כשבידו השנייה רימון והורה לי לפתוח את תא הטייס. לרגע חשבתי שמצלמים שם סרט. קפאתי על מקומי ולא הגבתי, ואז הווילון הוסט שוב וראיתי יד של אישה אוחזת בשני רימונים. 'פתחי את הדלת או שאני מפוצצת את המטוס', היא אמרה לי. כיוון שעדיין לא הגבתי המחבל היכה אותי באקדחו בעורפי. הפלתי את עצמי על הרצפה, והם דרכו עליי ורצו לכיוון תא הטייס. שם תפסו דיילת אחרת ואיימו עליה שתפתח את הדלת. בינתיים התחלתי לזחול בשקט על הרצפה, עד שמצאתי את המאבטח שישב בקצה המטוס (המאבטח השני היה בתוך תא הטייס). אמרתי לו שחוטפים את המטוס. הוא חשב שאני מתבדחת אבל המבט בעיניי כנראה שכנע אותו.
"הטייס החליט לגרום למטוס להשתולל ולאבד גובה במטרה להפיל את החוטפים. כל הנוסעים שנמנמו ולא היו קשורים הוקפצו עד לתקרה. גם אני. באותו זמן אחד הדיילים התנפל על החוטף ונורה בבטנו. המאבטח שהיה בתא הטייס התנפל על החוטף, ירה בו ופצע אותו קשה (אחר כך נפטר מפצעיו). דייל אחר התנפל על ליילה חאלד, חטף ממנה את הרימונים והשכיב אותה על הרצפה. אני התבקשתי לשמור על הרימונים בזמן שהצוות קשר את ידיה ורגליה בעניבה של אחד הדיילים ובכבל של מחבת חשמלי שהבאנו מהמטבחון".
ליילה חאלד נעצרה על ידי האנגלים ושוחררה אחרי שבועיים בעסקה לשחרור המטוסים האחרים שנחטפו באותו יום. מאז החטיפה נהגה אדר לחגוג יום הולדת שני בכל 6 בספטמבר.
בית פתוח
אחרי אירוע החטיפה, המשיכה מיכל אדר לעבוד ב"אל על" עוד 31 שנה. ב-1980 הורשע בן זוגה ואבי ילדיה, קברניט "אל על" עקיבא פרסמן בהברחת זהב. היא עצמה זוכתה מכל אשמה. היא המשיכה לעבוד בדוגמנות כמעט עד גיל 40.
מיכל נפרדה מבן זוגה וגידלה את שני ילדיה–אוהד (41) המתגורר בסן פרנסיסקו ואלעד (36) המתגורר בתל אביב, שניהם אנשי הייטק. "אני ואחי היינו הדבר הכי חשוב לה בחיים", אומר אלעד. "היא לא הייתה אמא שגרתית. תמכה בכל מה שרצינו לעשות, הבית שלנו היה תמיד פתוח לחברים".
מזה שנים שהיא עוסקת בייעוץ. ב-2001, אחרי שפרשה מ"אל על", הצטרפה לחברה לביטחון תעופתי ישראלית-אמריקאית והדריכה אנשי צוות אוויר אמריקאים איך להתמודד עם מצבי חירום כמו בעת חטיפת מטוס, גם מתוך ניסיונה האישי.
במשך הקימה משרד לייעוץ תקשורתי, והתמחתה בין היתר בייעוץ תדמיתי. בין המפורסמים שיעצה להם (איך להתלבש ואיך להתראיין)–אהוד ברק, השר עוזי לנדאו וסגן ראש עיריית רעננה עוזי כהן. בשנים האחרונות היא עסקה בעיקר בשיווק דיגיטלי. במשך שנים ליוותה את מערכות הבחירות לראשות עיריית רעננה של זאב בילסקי. הם שמרו על קשר לאורך השנים, והוא היה בין המספידים אותה בלוויה.
"היא הבינה פוליטיקה והבינה תקשורת, וידעה לחבר בין שניהם", אמר השבוע בילסקי, "היא הייתה לצדי מהקמפיין הראשון ב-1989, כשניצחנו היא הייתה מאושרת. הקשר בינינו נמשך שנים. היא אהבה אותי, ואני אהבתי אותה, אבל יותר מכל היא אהבה את עוזי כהן, והחיבור בין שלושתנו היה חזק. היא הייתה מעורבת מאוד בענייני רעננה, היא הייתה אכפתית מאוד. נהגה להתקשר אליי ולעוזי ולהתריע על מפגעים. רצתה שהעיר תהיה יפה, שכל הגנים יהיו מטופחים.
"בשנים האחרונות היינו בקשר רופף, הסתמסנו מדי פעם, ודווקא ביומה האחרון שלחתי אליה תמונה של שנינו שצולמה לפני שנים והפייסבוק פתאום העלה אותה. שלחתי לה את התמונה אבל היא כבר לא הספיקה לראות אותה. מותה היה הפתעה גדולה. הנחמה היחידה שהיא נפטרה בשנתה, כמו צדיקים גמורים שעשו מעשים טובים בחייהם".
מיכל אדר הייתה פעילה גם במאבק נגד השחיתות ויושב ראש ארגון 'אומץ' בא לכבד אותה. גם ד"ר מרים אדלסון, חברתה, ספדה לה וסיימה את דבריה במשפט: "מיכל היקרה, את עולה לטיסה האחרונה שלך".
"היא הייתה בעלת נשמה צעירה, זכיתי לנהל איתה קמפיינים מרתקים ומוצלחים", כתב אורי ארזי, בעל משרד לייעוץ תקשורתי, "למרות גילה המתקדם הייתה מחלוצות הדיגיטל ושימשה דוגמא ומופת לחריצות, מקצועיות, דבקות במטרה, אכפתיות לצד חוש הומור. הייתה גם לוחמת צדק עם תודעה חברתית גבוהה. אהבתי אותה. השיחות הרבות עמה יחסרו".
