עם מכנסי הברמודה והסנדלים כשכיפה מתנוססת בגאווה על ראשו מתיישב לו נתנאל שלר בבית הקפה משל היה קומונר בסניף בני עקיבא. קומתו גבוהה, דיבורו מהיר וחיוכו צחור. לפני מספר ימים מונה כמנכ"ל הראשון של "חברותא" - עמותה להומוסקסואלים דתיים וחרדים והוא בן 25 בלבד. בחור מאמין, שומר מצוות ובד בבד מתגורר עם בן זוגו בארבע השנים האחרונות ניב מהוד השרון. נראה לכם דיסוננס? לנתנאל זה בא הכי טבעי והוא גם ינסה להסביר למה.
קראו גם >>>
"לצאת מארון הקודש"
הוא נולד בכוכב יאיר למשפחה מהזרם הציוני דתי. שני הוריו בעלי תארים במשפטים המתפעלים סוכנות ביטוח מצליחה, הוא השני לארבעת ילדיהם. אחותו הגדולה נשואה עם שני ילדים, אח שני סיים את הצבא ומתחיל ללמוד והאח הקטן החל ללמוד בישיבת ההסדר מעלות: "למותר לציין שכולם דתיים ששייכים לקהילת הדתיים הלאומיים בכל נימי נפשם".
כמותם גם נתנאל שלר שייך עד לרגע זה ל"כור מחצבתו" כמו שהוא מגדיר. הוא עבר את כל המסלול הרגיל, בית ספר יסודי דתי ולאחר מכן תלמיד ישיבת אמית כפר בתיה ברעננה. חניך תנועת בני עקיבא במשך כעשר שנים המתנדב במקביל במד"א ובעמותות רבות המסייעות לזולת.
"עד גיל 18", אומר שלר, "לא חשבתי לרגע שאני שונה מהקהילה שלי. הייתי בזוגיות של שלוש שנים עם בחורה מדהימה, שעד היום אני איתה בקשר, הייתי אומנם פעיל מאוד חברתית וקהילתית, אבל אתה יודע איך זה במגזר, היינו בסביבת בנים כל הזמן, וגם כשייתה זוגיות כזו או אחרת הייתה שמירת 'נגיעה' ומבחינתי, כולם מסביבי היו כמוני".
חשבת שאתה סטרייט עד גיל 18?
"חשבתי שזו הנורמה, כמובן שמגיל צעיר, היום אני מבין את זה, הייתה לי סוג של משיכה שהיא לא סטרייטית, אבל לא חשבתי בזמנו שזה משהו ייחודי, חשבתי שכל הבנים כמוני, ושזוגיות זו חברות טובה. במגזר שלנו הקמת משפחה וזוגיות לא עוברת קודם בחדר המיטות, לא חושבים על זה בצורה הזו, חושבים על המהות, על החברות, על הכימיה - זה בגדול. ועוד דבר: להיות הומו דתי זה לא דבר קל או מקובל. זה לא העולם החילוני שבו מספיק קשה לצאת מהארון, כאן גם צריכים לצאת מארון הקודש".
המהפך הראשוני בתודעתו של שלר הגיע כשעמד בצומת הדרכים האם להתגייס לצה"ל במסגרת 'בייניש"ים' (בני ישיבות הסדר) או לסדיר: "החלטתי שאני מתגייס לצנחנים 'דוך' בלי לעבור את המסלול הרגיל של כל חבריי, וזה הגיע משני כיוונים שונים, הראשון, רציתי להיות עצמאי בהחלטותיי, סוג של אוטונומיה. והשני, התחלתי לקלוט לאט לאט שאולי אני שונה".
שלר הצטיין בשירותו הקרבי בצנחנים ונשלח ללימודים. כשהוא לומד במכללת אונו לימודי משפטים כשהוא עוד בצה"ל קרה המפנה הגדול.
שבתות ביחד
"יום אחד קורא לי המפקד שלי לשיחה אחד על אחד, וסיפר לי שהוא גיי, והוא חושב שגם אני, ואני לא חייב לענות לו, אבל הוא כאן אם אני צריך עזרה. הוא סיפר לי שהוא הגיע ממשפחה דתית, יצא מהארון והוריו סילקו אותו מהבית. כשהוא ברחובות יחד עם בן זוגו הם הצליחו בעזרת הצבא לקבל איזו דירה וחיו שם, כאשר הניכור מהמשפחה גדול. ולכן, הוא יודע כמה קשה לאנשים דתיים לממש את עצמם. הדברים שלו הלחיצו אותי עוד יותר, כי הבנתי שאולי גם ההורים שלי יקבלו את זה קשה".
כשהוא לחוץ מאוד החליט נתנאל לקבל תמיכה מחבר נשכח אחד שעבד איתו במד"א, ניב שמו. הוא ידע שהוא הומוסקסואל והחליט לשוחח איתו. השיחה הזו הובילה לזוגיות ומגורים משותפים עד היום. "התחלנו בזוגיות ועוד לא יצאתי מהארון. הייתי מגיע אליו במוצ"שים, נשאר לישון אצלו וכאלו, יש לו משפחה מדהימה. אבל ההסתרה הזו הייתה מייגעת, נפשית בעיקר. ואז יום אחד ההורים שלי שאלו אותי 'תגיד לניב הזה אין מישהי, הוא לא מתכוון להתחתן?' אמרתי להם אולי עם מישהו וברחתי לחדר שלי, ואז שלחתי לשניהם הודעת ווטסאפ ארוכה מאוד שהכנתי מראש ליום שאצא מהארון".
איך הם הגיבו?
"אבא שלי היה הראשון שנכנס לחדר, ותבין אבא שלי הוא מאוד תורני, כותב ומרצה על פרשות שבוע וכאלו, הוא חיבק אותי חזק, וכעס עליי למה לא שיתפתי אותו, ואיך נשאתי את העול הזה לבדי. אמא שלי נכנסה אחריו ופשוט חיבקה אותי חזק ואמרה שהיא כאן תמיד בשבילי. לא יודע אם הם חשדו, מה שכן כשהם באו לספר לסבתא שלי הפולניה הארד קור, ועוד דתייה, היא אמרה להם מיד לפני שהם פתחו את הפה: 'אני יודעת שהוא הומו'. שני האחים שלי בכלל היו אדישים, בשבילם זה לא היה אישיו גדול".
והם מקבלים את בן הזוג?
"ניב? בטח. שבתות, חגים, ליל הסדר הכול יחד".
לאבד חבר
כשהוא משוחרר מעול ההסתרה, משפטן בהשכלתו, פעיל חברתי בארגוני המגזר השלישי הוא פתח את חברת היח"צ והמדיה "שלר תקשורת" וראה חיל בעמלו, עד הבשורה הקשה שאותה קיבל: "המפקד שלי בצבא שסולק ממשפחתו ושמרתי איתו ועם בן זוגו על קשר הדוק, התאבד. לקחתי את זה קשה, הבנתי שניכור משפחתי עלול להוביל למוות. זה בער בי, בלוויה הייתי שבור מזה, לא יכולתי להסתכל על בני המשפחה שלו שהגיעו ללוויה בעקבות מה שעשו לו.
"החלטתי שאני הולך להיות פעיל בקבוצות של דתיים וחרדים כדי להסביר שאפשר לחיות אחרת. פניתי ליו"ר עמותת 'חבורתא' (ראו מסגרת) והתחלתי לדברר את העמותה להעלות תכנים להציל עוד כמה נפשות ולהסביר לרבים מאוד ש'הם לא לבד'". פעילותו האינטנסיבית בעמותה הביאה את היו"ר שי ברמסון, תושב האזור, למנות אותו לפני מספר ימים למנכ"ל הראשון של העמותה: "יש רבים מאוד מהרבנים בציונות הדתית שנלחמים בנו, אפילו באובססיה, אבל מנגד יש המון רבנים שתומכים בנו".
איך רבנים יכולים לתמוך בעוון "משכב זכור" האסורה איסור חמור בתורה?
"יש איסור משכב זכור, יש גם איסור נידה ויש גם איסור לחלל שבת. לא זוכר שאף אחד מהרבנים המתנגדים לנו שואל את מתפללי הקהילה שלו אם הם שומרים נידה, לא נכנסים לזה. זה מביך. אל תיכנסו לחדר המיטות. האם יש איסור ביהדות לאהוב גבר? לחיות איתו יחד? ברור שלא. יש איסור אחר, אבל למה להיכנס לשם? לא שואלים סטרייטים על חדר המיטות שלהם.
"איסור חילול שבת שווה בחומרתו לאיסור משכב זכר, כמה מתפללים בבית הכנסת שלכם מחללים שבת? אתם יודעים, מישהו שואל אותם? מניחים שזה כך ואפילו מעלים אותם לתורה. אז מה הבעיה דווקא אצלנו, ברור שהיא כנראה בעיה פסיכולוגית עמוקה שלא קשורה בדת. אם אתה מקבל בבית הכנסת שלך מסורתי שנוסע לים אחרי התפילה, אין לך שום פתחון פה לבוא בטרוניות על אחרים.
"והגישה הזו גורמת לתופעות לא רצויות שאחר כך נערים ונערות מצולקים נפשית, כמעט באופן חסר תקנה, בגלל היחס הזה, השליחה לטיפולי המרה שהם פשוט נוראיים. בטיפולים האלו פשוט מנסים לשנות אותך, והדבר הראשון שידוע אצל כל מטפל נפשי זה שאסור לשנות את המטופל, אלא לתת לו כלים נפשיים כיצד להתמודד עם מה שהוא, ולא מי שאתה, המטפל, רוצה שהוא יהיה".
ולסיום יש לו רק בקשה אחת: "אל תנסו לשנות אותנו, אתם לא חייבים לאהוב אותנו, רק אל תשנאו אותנו".
בית ללהט"בים דתיים
'חברותא - הומואים דתיים' הינה עמותה של גברים מקהילת הלהט"ב, הנמצאים על הרצף הדתי. הארגון פועל למען בניית קהילה דתית להט"בית, חזקה ומאוחדת הכוללת קבוצות חברתיות ברחבי הארץ, המשמשות בית ומרחב ללהט"בים דתיים, חרדיים, מסורתיים, חוזרים בתשובה ודתיים לשעבר.
חברותא מקדמת שיח מכיל ומקבל בחברה הדתית באמצעות מפגשים עם רבנים, דמויות מפתח ואמצעי תקשורת דתיים. הארגון מקדם את רווחתם של להט"בים דתיים ע"י פעילות לשינוי המדיניות הציבורית במדינה ולהכרה במשפחה הגאה כנדבך חיוני ובריא בחיים של להט"בים דתיים, ונמצאת בחזית המלחמה בתופעת "טיפולי" ההמרה.
