שלב ההוכחות במשפטו של המחבל מחמד רישה, בן ה-20 מטול כרם, שניסה לרצוח את בתיה לבל בכפר סבא ביום הזיכרון לחללי צה"ל בשנת 2020 נפתח היום (שלישי) בבית המשפט המחוזי בלוד.
קראו גם >>>
לבל, בת 62 נפצעה קשות בפיגוע ונדקרה מעל ל-13 פעמים בכל חלקי גופה. לבל מיוצגת על ידי עו"ד בלייכר ומלווה ע"י תנועת "אם תרצו" במאבקה הציבורי בדרישה להשית עונש משמעותי על המחבל.
כזכור, ביום הזכרון האחרון המחבל הצטייד בסכין בעלת להב באורך כ-15 ס"מ, ולאחר שיחה קצרה אותה יזם עם לבל במטרה לוודא כי היא אכן ישראלית ויהודייה - הוציא את הסכין, הסתער עליה כשהפנתה אליו את גבה ודקר אותה פעמים רבות. המחבל המשיך לדקור את הנפגעת גם לאחר שנשברה ידית האחיזה של הסכין וכשהוא אוחז בחוזקה אך ורק בלהב הסכין שנותר בידו.
על פי כתב האישום שהוגש לבית המשפט: "גמלה בליבו של הנאשם, שוהה בלתי חוקי, ההחלטה לרצוח יהודי ישראלי מתוך רצונו להיות 'שאהיד' - הוא עשה כל שלאל ידו במטרה להוציא את מעשה הטרור אל הפועל והפגין קור רוח קיצוני במעשיו".
בתיה לבל, פצועת הפיגוע התייצבה בעדותה מול המחבל ואמרה: "הפיגוע התקיים בזמן שישראל מתייחדת עם נופליה ביום הזכרון. ב28.4.2020 יצאתי מהבית שלי לקניון G בכפר סבא. כאשר חזרתי עמדתי בתחנת אוטובוס. תוך כדי המתנה, הגיע הנאשם שחצה את הכביש והתמקם מאחוריי. אני שאלתי אותו שאלה. האם יש אוטובוסים? והנאשם אמר: 'אוטובוסים יש'.
"אחרי כמה שניות המחבל התנפל והסתער עלי. קבלתי מכות חזקות לגולגולת לראש שממנה ניתן להבין כי עוד רגע אני אפול על הארץ ולא אקום. הסתכלתי בתדהמה לכיוון הנאשם. הרמתי את היד כדי להוריד את האגרופים שלו. לא הבנתי איפה זה בא לי. לא הבנתי מה עשיתי רע. הבנתי שאני נמצאת במלכודת מוות. העיניים שלו היו עיניים של שנאה עזה. הן היו מפוקסות חדורות מטרה עם קור מקפיא שכל אחד יכול להבין לאן זה הולך.
"ראיתי שאין לי סיכוי לעמוד מולו. בדל כוחותיי כאשר גופי חש צמרמורת, רצתי לכביש כאשר ידעתי שעוברות הרבה מכוניות ואפשר לראות זאת בתיעוד. הייתי מודעת לזה שאני יכולה להידרס אבל הפחד להישאר באותו מקום לא איפשר לי להישאר שם. תוך כדי זה שנמלטתי, הנאשם נתן לי מכות. אני חשבתי שאלה אגרופים אבל לא הבנתי למה יש לי פרץ של דם. פרצי הדם גרמו לי לאי יציבות ואיבוד שליטה על עצמי והתמוטטתי על הכביש. הייתה לי זיק של תקווה שברגע שהוא יראה שהוא נחשף לעיני כל הוא יברח. לא רק שהוא לא ברח, אלא הוא המשיך לדקור אותי עם סכין שרדפה אחרי.
"הוא המשיך לדקור אותי הרבה פעמים שאני מונחת בתוך שלוליות דם. כולם ראו את הדם על הכביש. הייתי נגיעה מהמוות. כל השתלשלות הדברים הייתה מהירה מאוד בזמן מאוד קצר. אחרי זה שסגרתי את העיניים שמעתי שתי יריות באוויר ואז אני פותחת את העיניים. אני רואה את האזרח שירה שתי יריות במחבל, שירה בנאשם הייתי מופתעת שמישהו ניטרל אותו. עד שהאיש הגיע אליו וירה הוא המשיך לדקור ולדקור ולדקור עם טירוף בעיניים. כאשר אני מלאה בדם ראיתי את הסכין מלאה בדם לידי והנחתי שזה הדם שלי.
"ניסו לעצור לי את הדם. אני זוכרת שאספו בזירה ראיות ואז הובלתי לבית חולים מאיר. כאשר הגעתי לבית החולים הייתי במצב קשה מאוד כי אבדתי הרבה דם. טמפרטורת הגוף שלי הייתה 34 מעלות צלזיוס.
"זו טראומה קשה. יש לי כאבי ראש ענקיים עד היום ואני ישנה שעות על גבי שעות. זה לא עובר וזה משתק אותי אני לא יכולה לעשות דברים. אני סובלת מקשיי הליכה. עליתי הרבה במשקל והסכרת שלי חזרה. זה סיפור מטלטל ובלתי נסבל בגלל מישהו שעל דעת עצמו ניסה לרצוח ולנתק אותי מהמשפחה שלי. המחבל לא חשב שאצא חיה מהאירוע. הוא רצה לרצוח".
מתנועת "אם תרצו" אשר מלווה משפחות שכולות ונפגעי פעולה איבה נמסר כי: "כל מחבל שפל חייב לחשוב פעמיים לפני שהוא יוצא מביתו לפגוע בישראלים. במצב הנוכחי בתי המשפט ממסמסים לאורך השנים את כלי הרתעה של ישראל וכך למעשה מחבלים פוטנציאליים לא מורתעים. אין הריסת מחבלים עד היסוד, אין שלילת תושבות, אין גירוש, אין גזר דין מוות. אנו מקווים שהפעם יצא הצדק לאור והמחבל יבוא על עונשו."
עו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו שמייצג את בתיה לבל כנפגעת עבירה אמר: "בתיה העידה על פיגוע אכזרי שחוותה בו נדקרה מעל ל- 13 דקירות רצחניות בניסיון נחוש להביא למותה, כל זאת רק בשל היותה יהודייה. אנו מצפים שבית המשפט התייחס בחומרה רבה וישפוט את המחבל ברף הענישה הגבוה ביותר הקיים בחוק".
את המדינה ייצגה עו"ד נתנאל בוג'ו ומאי מדרוני מפרקליטות מחוז מרכז בפני הנשיאה רות לורך, דבורה עטר והשופט עמי קובו.
