"מאז המקרה הנורא הזה אני לא מצליחה לישון בלילות. זה עובר לי כמו סרט נע מול העיניים. אני מנסה לדמיין מה הבן שלי חווה באותו יום ולא מצליחה בכלל להירגע. החיים שלנו התהפכו ברגע אחד". כך מספרת אמו של ילד בן 12 על הרצף האוטיסטי שעבר לטענת הוריו פגיעה מינית מצד תלמידים שלומדים איתו בבית הספר - ואף גורם לא מסייע למשפחה.
2 צפייה בגלריה
אישה נערה צעירה בוכה מוכה תמונה מותאמת לפייסבוק
אישה נערה צעירה בוכה מוכה תמונה מותאמת לפייסבוק
(צילום המחשה: shutterstock)
יותר מחודש חלף מאז שבנם של י' ו-א' חזר הביתה וסיפר על מסכת ההתעללות וההשפלות שעבר לכאורה לעיניו של אחיו הקטן שהיה עד למתרחש. חודש במהלכו הם הגישו תלונה במשטרה, נחקרו ב"מרכז לין" לנפגעי תקיפה מינית והתחננו בפני גורמים בכירים בעירייה ובמשרד החינוך להרחיק את הילדים הפוגעים לכאורה מבית הספר. "אף אחד ממי שפניתי אליו לא עשה כלום", טוענת י'. "הילד שלי יושב בבית כי הוא מפחד לחזור לבית הספר וסובל מסיוטים ומרגרסיה בהתנהגות".

"כולם אמרו שאין מה לעשות"


זה קרה ביום שלישי, 1 בנובמבר, יום הבחירות לכנסת. ד', תלמיד כיתה ו' שמאובחן עם אוטיזם, חזר הביתה יחד עם אחיו הקטן (שבע) כששניהם נסערים. הם סיפרו לאם כי שלושה ילדים שהם מכירים מבית הספר נגעו באיבריו המוצנעים של ד', קיללו אותו והשפילו אותו כשהכריחו אותו לנשק את כפות רגליהם ולאכול חול. לדבריהם, מסכת ההתעללות החלה בגן הציבורי והמשיכה בסמוך למבנה בית הספר בו הם לומדים. בכל הזמן הזה נאלץ האח הקטן לעמוד מהצד ולצפות באחיו חסר הישע.
למחרת ניגשו ההורים להנהלת בית הספר וביקשו להרחיק את הילדים הפוגעים לכאורה. שם הבהירו להם באופן חד משמעי כי ידיה של ההנהלה כבולות וכי על פי חוק הם מנועים מלהוציא את הילדים מהמסגרת החינוכית. במשטרה הסבירו לאם כי לא ניתן לפתוח תיק נגד הילדים שטרם מלאו להם 12 שנים והפנו אותה ל"בית לין", המרכז נגד תקיפה מינית שעוסק בין היתר בתחקור אירועים מסוג זה.
במקביל המשיכה האם להתלונן גם בפני דרגים גבוהים יותר וביקשה את התערבותם של ראשי מנהל החינוך והנהלת העיר. "פניתי לראש עיריית אשדוד, יחיאל לסרי, פניתי לסגן שלו אלי נכט והגעתי למשרד של ראש מנהל החינוך אריה מימון", אומרת י'. "כולם אמרו לי שאי אפשר לעשות שום דבר כי הכל נמצא בחקירה".
כשהם על סף ייאוש פנו ההורים ביום חמישי האחרון לעמותת אהב"ה (ארגון הנכים בישראל) וביקשו לסייע להם במאבק למען בנם. בעזרתה של עמליה עמית, שמנהלת את תחום ילדים מורכבים בעמותה, הם ניסחו מכתב שנשלח למנכ"לית משרד החינוך גלית שטאובר, ראש העירייה לסרי, והממונה על החינוך המיוחד בעירייה טלי מימון. "ד' הוא אוטיסט עדין נפש וחסר ישע", נכתב במכתב. "כשהוא נפגש עם אנשים שלא מבינים את ההתנהגות שלו הם מגיבים בשליליות. הם יכולים לצחוק עליו, ללעוג לו ולנצל אותו". ההורים דרשו מכל המעורבים להציב את הטיפול במקרה בסדר עדיפות גבוה כדי לעשות צדק עם בנם.
"אנחנו מדברים על מקרה מזעזע שאסור היה לעבור עליו בשתיקה", אומרת עמית. "הילדים שביצעו את המעשה חייבים טיפול מיידי ואף הוצאה מבית הספר. הילד שעבר התעללות המשיך ללכת לבית הספר וראה בכל יום את מי שהתעלל בו".

"פתאום לא ראיתי את הילדים"


כיום ד' יושב בבית עד שהנושא יבוא על פתרונו. "מערכת החינוך הפכה אותו פעמיים לקורבן: פעם כשעבר התעללות ופעם כשהוא זה שנאלץ לשלם את המחיר ולהתרחק מבית הספר, מהחברים ומהשגרה שכל כך הכרחית לילדים במצבו", אומרים ההורים.
ד' הוא בנם הבכור של י' ו-א' ויש לו שני אחים קטנים ממנו. ד' נולד עם אי ספיקת כליות חמורה ונזקק לטיפולי דיאליזה ולמעקב רפואי צמוד. לפני כשנה עבר ניתוח להשתלת כליה. כשהיה בן שש, קצת לפני העלייה לכיתה א', הוא אובחן עם אוטיזם ושולב בכיתת תקשורת באחד מבתי הספר היסודיים בעיר. "הבן שלי הוא ילד אהוב ועם לב מאוד רגיש", אומרת י'. "עברנו איתו התמודדות לא פשוטה מאז שהוא נולד. הצלחנו להתגבר על כל הניתוחים, האשפוזים והאבחון שלו כילד אוטיסט, אבל ההתעללות שהוא עבר שברה אותי ואת בעלי. שני הילדים שלנו עברו טראומה שתלווה אותם לכל החיים".

2 צפייה בגלריה
ילד בוכה
ילד בוכה
(צילום המחשה: shutterstock)

האם חוששת להחזיר את ד' לבית הספר, אך מנגד מסרבת להעביר אותו מוסד חינוכי בשנה האחרונה ללימודים. היא לא מצליחה להבין את השיקולים של המערכת שבעיניה מפקירה לכאורה את הקורבנות: "זה לא נתפס שהילדים האלה ממשיכים ללמוד כאילו לא קרה כלים והילד שלי יושב בבית מפוחד. בהנהלת בית הספר ובעירייה הודיעו שיעשו 'תוכנית מוגנות', אבל הילדים נמצאים ולומדים שם כרגיל ואני לא בטוחה שמישהו יגן על הילדים שלי".
י' מספרת כי ביום הבחירות ירדו שני בניה לשחק בגן הציבורי הסמוך לבית. "הם טיילו ומדי פעם הסתכלתי מהחלון כדי לראות שהם שם", היא משחזרת. "פתאום קשר העין איתם נותק ולא ראיתי אותם. התקשרתי למשטרה והודעתי שאני לא מוצאת את הילדים שלי. בדיעבד אני מבינה שכנראה הילדים האחרים הובילו אותם קרוב יותר לבית הספר כדי שיוכלו לעשות את מה שעשו בלי להיראות".

"הוא מתעורר מסיוטים"


שעות ספורות לאחר מכן חזרו הילדים הביתה ו-ד' סיפר לאמו את מה שקרה. "הפנים שלו היו שחורות", היא אומרת. "הוא רעד בכל הגוף. אחד הדברים המחרידים שהוא סיפר גם לחוקרת ב'בית לין' היה שאחד הילדים השתין על הרצפה והם הכריחו את הבן שלי ללקק את השתן מהרצפה. הם אמרו לו שרק בתנאי הזה הם ישחררו אותו הביתה".
מה קורה איתכם מאז?
"אני ושני הילדים היינו ב'בית לין', אבל הם עדיין לא קיבלו טיפול פסיכולוגי. הילד הגדול התחיל להרטיב ובוכה בלילות בגלל סיוטים. הוא כל הזמן שואל מה יהיה אם הילדים יחזרו לחטוף אותו ויפגעו בו שוב. מאז הוא מרגיש תיעוב עצמי ואומר שהוא ילד לא יפה ושהוא חרא. הוא סיפר לי שאחד הילדים אמר לו שהוא 'ילד קקי, מכוער' ולכן הוא צריך להיות משרת שלו".
ואיך אחיו הקטן מתמודד?
"הילד הקטן לא סיפר כלום במשך כמה ימים. הפחד שיתק אותו. לאחר מכן הוא אישר את כל מה שאחיו הבכור סיפר. הוא מאשים את עצמו על זה שלא עזר לאחיו הגדול. יום אחד הוא התפרץ בבכי ושאל אותנו אם אנחנו עדיין אוהבים אותו למרות שהוא לא עזר לאחיו. הוא ביקש מאיתנו מספר פעמים שנסלח לו על כך שהוא לא הצליח להגן על אח שלו. גם הוא סובל מחרדות ומתעורר בלילות בגלל חלומות רעים. המראות שהוא ראה שם לא עוזבים אותו".
ההורים ושני הילדים מרגישים חוסר אונים. "איך ייתכן שילד אוטיסט הולך לבית ספר ופוגש את מי שהתעלל בו ואנחנו שותקים?", תוהה האם. "כל המערכת אטומה למצוקה שלנו והתחושה היא שאין עם מי לדבר. זה חידלון ובושה שאנחנו חיים בחברה שלא מצליחה להגן על החלשים. בבית הספר ובעירייה אומרים לי 'אנחנו איתך', אבל זה לא עוזר לי. במשך חודש אני צועקת וזועקת על מה שקרה, אבל אף אחד לא שומע אותי. מה שמעניין אותם זה לכסת"ח את עצמם ולומר שהאירוע התרחש מחוץ לכותלי בית הספר ולא בשעות הלימודים".

קראו גם:

מעיריית אשדוד נמסר בתגובה: "מרגע שהאירוע הובא לידיעת בית הספר, הוא הועבר לטיפולו של המרכז הארצי לנפגעי הטרדה מינית. אין בסמכות בית הספר לקבל החלטות ללא חוות דעת מקצועית של המרכז הארצי וללא ראיות התומכות בטענות לכאורה. עד שתתקבל חוות הדעת הילדים הופרדו מהילד נשוא התלונה והם אינם שוהים יחד, לא בכיתת הלימוד ולא בחצר בית הספר. יודגש כי עד כה אין שום ראיה לאירוע הקשור בפגיעה מינית ואת זאת יכול לקבוע רק המרכז הארצי. לצערנו, על אף שלעת הזאת אין כל ראיה התומכת בטענות על פגיעה מינית לכאורה, הנושא פורסם ברשת החברתית. חומרים אלה שעלו לרשת הועברו ללשכה המשפטית להמשך טיפול".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "התלמיד מקבל טיפול רגשי וקיימת הפרדה מוחלטת בין התלמידים. האירוע נמצא בבדיקה על ידי רכזי ההגנה של משרד הרווחה. צוותי החינוך פועלים בשיתוף פעולה עם גורמי החקירה, הרווחה, הייעוץ והשירות הפסיכולוגי".