אתמול (שלישי) חל יום הולדתה ה-43 של הילה בכר ז"ל מהוד השרון שנרצחה לפני 13 שנה על ידי בעלה יחד עם שני ילדיה הקטנים, יובל בן השנתיים והתינוקת ירדן בת ה-43 ימים.
קראו גם >>>>
ציפי בכר שאיבדה ביום אחד את בתה האהובה ואת שני נכדיה הגיעה לחלקת הקבר בו טמונה המשפחה שנגדעה באבחת טירוף על ידי אביהם ורשמה פוסט כואב עד דמעות: "יום הולדת נוסף בת אהובה שלי, אם נכדי יובל וירדן. יום הולדת נוסף, הילה ילדתי האהובה. אני חוגגת לך כאן, בחלקת הקבר הזו. השנים חולפות, שנים של כאב עמוק שלא נותן מנוח. שלא חולף, שאינו מרפה. שנים שיש בהם ציפייה מטופשת שאולי...אולי בשנה הבאה ביום ההולדת הבא משהו ישתנה. אולי תופיעו שלושתכם, כך לפתע, בין אבני הגל-עד הנורא שבנינו לך ותגידו- אמא, סבתא! זה לא באמת קרה, זאת רק הזייה, אנחנו כאן איתך סבתא.
13 שנים של ציפייה לשווא, של ימי הולדת בבית עלמין, מאז אותו יום ארור בו נלקחתם מאיתנו באכזריות מטורפת את וילדייך. ואולי, עד כמה שכואב, כדאי לצעוק את זה שוב ושוב- כי נרצחתם! נרצחתם בידי בעלך ואבא שלכם, בתוך הבית שלכם, ברגע אחד שהמיט אסון על הכל. רק כי הוא היה חזק יותר, והיה יכול. כל פעם שהחדשות מבשרות על עוד אישה ועוד ילדים, אני נחרדת, מתקפלת, מה יהיה עם כל הכאב הזה?
גם היום, 16 בפברואר, היום בו נולדת והבאת כל כך הרבה אור לביתנו, הדלקנו נרות לכבוד יום הולדתך הילה אהובה שלנו. קנינו בלונים ובאנו לבקרך, אבל הנרות היו נרות זיכרון ולא נרות על עוגה שראוי לכבותם. גם לא יכולנו לשיר לך כי הלב זעק לשמיים בתקווה שאת הילה, ילדה אהובה שלי שהיום מלאו לך 43 שנים, את וילדיך יובלי וירדן- תשמעו. רוצה שתשמעו את הגעגוע, את מילות האהבה שאני לוחשת לכם מידי יום ביומו. אני מברכת אותך ילדה אהובה שלי היום בלב כל כך כואב ומקוה שמצאת מנוחה ונחלה בגן עדן של מעלה, ואת עם ילדיך ואבא שעלה לשמור עלייך. אוהבת אותך כל שנה יותר ויותר ומתגעגעת נורא.
אמא".
