בגיל 32 גילתה אוראל רון מראשון לציון שהריון נוסף יגרום לכליות שלה לקרוס ויסכן את חייה. כעת היא פונה לבקש סיוע מהציבור על פנת לעבור הליך פונדקאות. "כל החיים את חולמת על משפחה גדולה ופתאום מבינה ששרדת את ההיריון בנס, שילד נוסף עלול להרוג אותך ושהחלום על משפחה גדולה כרוך במסע ארוך ויקר".
4 צפייה בגלריה
אוראל ומשה רון עם בנם. "הלוואי שהחקיקה בנושא תסייע לזוגות במצב שלנו"
(צילום: קובי קואנקס)
מחלה מגיל צעיר
לפני ארבע שנים אוראל (32) ומשה (35) רון מראשון לציון התחתנו, הם הכירו באתר הכרויות ואחרי שלוש שנות חברות נישאו, תוך זמן קצר אוראל נכנסה להריון הראשון, אך אז החלו הבעיות. "מאוד התרגשנו, חיכינו להריון הזה אבל ידעתי שיש לי בעיה בכליות. אני מתמודדת עם מחלת כליות מגיל צעיר, גילו אותה בבדיקות שגרתיות, משה כמובן ידע מזה אבל לא חשבנו שזה ישפיע על החיים שלנו כי ביום יום אני מתפקדת כרגיל וזה לא מפריע לשגרה שלי".
בהריון המצב היה קצת שונה, אוראל לא יכלה לקחת את התרופות הקבועות שלה וכתוצאה מכך מחלת הכליות שלה התפרצה והיא נאלצה להתאשפז מספר פעמים עקב חשש מרעלת הריון ולעבור זירוז לידה בשבוע 37.
"ברגע שראו ערך גבוה של חלבון בשתן הבינו שתפקוד הכליות שלי לא תקין ושבלי התרופות הגוף לא מאוזן ויילדו אותי מוקדם כדי למנוע עומס על הכליות, לשמחתי למרות הכל הלידה עברה בשלום ונולד לנו בראל שהיום בן 3. אומנם הריון היה קשה ועברנו טלטלה קשה, אבל הרגשתי שעברנו אותו בשלום, שלמרות כל הקשיים הכל הסתדר וכבר אחרי שנה פנינו לרופאה במטרה להיכנס להריון נוסף".
"לא יכולה ללדת"
בשלב זה בני הזוג קיבלו בשורה מטלטלת. "עשיתי בדיקות דם כדי לבדוק מה מצב הכליות שלי, בדיקות הדם שלי חשפו שמצב הכליות לא טוב ולמעשה ערך המדד היה ברף העליון, מה שאומר שאם אני נכנסת להריון הכליות שלי פשוט יקרסו, מה שיסכן אותי וכמובן את העובר.
אוראל הבינה כי היא לא תוכל לשאת ברחמה ילד נוסף. "זה היה שוק לשנינו, היינו המומים, לא חשבנו שזה המצב. חלמנו על משפחה גדולה, על ילדים ופתאום הנחיתו עלינו בשורה בלתי נתפסת".
בני הזוג לא קיבלו את רוע הגזרה, הם פנו לחוות דעת נוספת ואף עברו ועדה רפואית, אך הייתה תמימות דעים בקרב המומחים - הריון נוסף יהווה סיכון משמעותי על חייה של אוראל.
"הבנו שזה חד משמעי, שאין פתרון ושרק בנס צלחתי את ההיריון הראשון. זה לא קל לקבל בשורה כזאת, עד עכשיו לפעמים קופץ לי לראש 'אולי בכל זאת אנסה'. כל פעם שחברה או בת משפחה מכריזה על הריון יש לי קווץ' בלב, זו שמחה מהולה בעצב, אני שמחה עבור אחרות, אבל זה צובט לי בלב. עברנו תקופה מורכבת, הרבה בכי ושאלות, ניסיונות להבין את המצב שלנו ומה האופציות שנותרו לנו. זה בומבה רצינית, אף אחד לא מוכן לקבל בשורה כזאת, בעיקר לא זוג שרצה כמה ילדים".
תהליך פונדקאות
בשלב הזה בני הזוג מבינים כי האפשרות להליך פונדקאות זו האופציה היחידה שנותרה להם. "התחלנו לעשות בירורים, הבנו שבארץ זה תהליך של שנה שעלותו יכולה להיות מעל 300 אלף שלק. המדינה לא עוזרת בהוצאות, הקופה מסייעת עד ילד שני בתרופות וטיפולים, אבל לא בפונדקאות. מצד שני הבנו שבחו"ל זה גם יותר זול, כ-250 אלף שקל וגם יותר מהיר, בגאורגיה, בה אנחנו רוצים לעבור את התהליך, זה יכול לקחת שלושה חודשים בלבד ויש גם יותר עזרה לקדם עניינים ולאתר פונדקאית".
בני הזוג מכירים את הביקורת על פונדקאות בחו"ל, הם עשו שיעורי בית וכבר נערכים לקראת התהליך "שוחחנו עם נשים אחרות, אנחנו נברר הכל לעומק, כמובן שחשוב לנו שכל התהליך יעשה ברצון, בלי ניצול ועם קשר הדדי.
"שמעתי על נשים שמנתקות כל קשר עם הפונדקאית, רואות בזה עבודה נטו, אני לא חושבת שאני מסוגלת לעשות דבר כזה. חשוב לי שהאישה הזאת תהיה חלק מהתהליך וזה כמובן משפיע גם על העובר שיהיה רחוק ממני. יש הרבה יתרונות וחסרונות לביצוע התהליך בחו"ל, אבל אחרי שבדקנו הכל הבנו שזה מה שנכון לנו".
הקושי הכלכלי
לאחר שצלחו את הבירוקרטיה והתמודדו עם האתגרים הנפשיים, צריכים בני הזוג לגייס 250 אלף שקל על מנת להתחיל את התהליך.
"זה הרבה כסף, משה עצמאי ואני עובדת עירייה, את הכסף שחסכנו עבור דירה השקענו רק בזה, את החלום על הבית הקפאנו ושמנו בצד, כרגע אנחנו מתרכזים במשפחה עצמה, יש לנו חלום לנגד עינינו והוא כל מה שחשוב לנו. הרבה בני משפחה וחברים טובים התגייסו לסייע לנו, זה ממש ריגש ואתי ובכלל לא מובן מאליו. כולם מתמודדים עם יוקר המחיה, הכל נהיה יותר יקר ודווקא עכשיו אנשים פותחים את הכיס ורוצים לסייע לנו. זה לא קל להיות במקום של מי שמבקש עזרה, אז ההיענות הזאת מאוד חשובה לנו.
קראו גם:
"ההורים של משה לא צעירים, למרות זאת הם מכרו את הרכב כדי לסייע לנו. אין לנו גב כלכלי, אנחנו מתמודדים עם הכל לבד. אם היתה לי בעיה רפואית להיכנס להריון אז המדינה היתה מסייעת לי, אז מדוע לא מסייעים במצב כזה? הלוואי שהחקיקה בנושא תסייע יותר לזוגות במצב שלנו".
בינתיים בני הזוג הצליחו לגייס 50 אלף שקל, ולמרות הקושי הם פונים לציבור בבקשה לסייע בהקמת משפחתם.
"לפני כשנה בראל ניגש אליי בגן משחקים, לכל החברים שלו כבר יש אחים קטנים והוא ראה אותי ניגשת לעגלות ומתלהבת מתינוקות. פתאום הוא אמר 'אמא אני רוצה אחות', זה ממש הפתיע אותי. לא חשבתי שבגילו הוא כבר מבין את ההבדל בינו לבין חבריו שיש להם עוד אחים ואחיות. חיבקתי אותו ואמרתי לו שאבא ואמא עובדים על זה מאוד קשה והבטחתי לו שנעשה הכל כדי שנצליח".
לתרומות: חשבון נאמנות: בנק דיסקונט (11) הקריה ת״א (34) חשבון מספר 194672087 (חשבון על שם עו"ד עובדיה לייבוביץ גיל - ישראל בנאמנות אוראל ומשה רון).
