"חן התקשר אליי בלילה ואמר לי שכדאי שאגיע מהר לבית החולים. כשנכנסתי לאוטו התחילה תוכנית ברדיו ששמה 'השעה הכי עצובה בעולם'. כמה סמלי. הספקתי להגיע אליך, לנשק לך את היד להגיד לך בפעם האחרונה שאני אוהב אותך, ואז הלכת מאיתנו". כך סיפר אור רז לאמו, אירית רז, המורה המיתולוגית בתיכון רוטברג שנפטרה השבוע בגיל 73.
קראו גם >>>
"החיידק תקף את הלב. יכול היה לכאורה לבחור איבר אחר, כליות של מוסר, המוח החד, אבל בחר בלב. כל מי שהכיר את אירית ידע שלפני הכול היא כל כולה לב. איך בן יכול להיפרד מאמא שכולה לב?", ספד לה בנה נוי.
אירית רז נולדה ברמת השרון, בת למייסדי המושבה (אביה היה הבעלים של קולנוע "אורית" במורשה ומסעדה בתל אביב). היא בוגרת תיכון רוטברג ולימים לימדה שם ביולוגיה וביולוגיה רפואית במשך עשרות שנים. לפני ארבע שנים פרשה לגמלאות. "אם זה היה תלוי בה היא הייתה ממשיכה ללמד עד יומה האחרון", אומר נוי. הוא בוגר תיכון אלון, שלושת אחיו - חן, הדר ואור, למדו ברוטברג. "אנחנו גדלנו יחד עם התלמידים שלה. הם היו מתחרים על הזמן שלה איתנו. הם נהגו להתקשר אליה גם בשישי-שבת, ואף הגיעו אלינו הביתה כדי להתייעץ איתה או כדי שתנחה אותם בעבודות הגמר. לפעמים אמרנו לה: 'די, שימי גבול', אבל לא היו לה גבולות". רבים מתלמידיה הגיעו לשבעה כדי לנחם את בניה.
"כילדים היינו נלווים אליה לשדות רמת השרון", נזכר נוי, "היינו מטיילים עם מגדיר הצמחים שלה, והיא הייתה מסבירה לנו איך מזהים פרחים". היא אהבה לטפח את הגינה שלה. בשנים האחרונות גידלה סחלבים וגם חמישה נכדים.
בעלה מוטי נפטר לפני כמעט עשור. "אחרי שאבא נפטר, אמא התחילה לעסוק בצילום. כך היא התמודדה עם האובדן", מספר נוי. "זה לא הגיע לך", אמר לה אור בדברי ההספד, "הגיע לך לקנות מצלמה חדשה וליהנות מהפלאפון החדש שלך. אהבת את הטכנולוגיות הכי חדשות למרות שלפעמים היה לך קשה להסתדר איתן. לעולם לא ויתרת. גם אם לנו הייתה פחות סבלנות להסביר, תמיד התעקשת שנסביר לך שוב ושוב. מעין תמונת ראי של הימים שהיית עושה לי 'שיעורים פרטיים' בתיכון, וגם אם לי הייתה פחות סבלנות, תמיד התעקשת והסברת לי שוב ושוב".
"40 שנה אנחנו צמודות", ספדה לה חברתה טובה אגוז, שעבדה לצדה בתיכון רוטברג. "הגענו יחד, צמחנו יחד, למדנו יחד, יד ביד, מוח אל מוח. נפש לנפש. ילדנו יחד, בילינו יחד. נפש גדולה את, חברתי, מוכשרת ברמות על, יצירתית, משקיענית, ופרפקציוניסטית - כמורה מדהימה, כמחנכת של לב ונשמה, מורה לחיים, כצלמת מחוננת. תלמידייך העריצו ואהבו אותך וכך גם אני".
