"אנחנו יודעים שיואב לא יחזור לעצמו במאה אחוזים, תהיה לו איזו מוגבלות, אבל אנחנו מודים שיש לנו לפחות ילד": שלושה חודשים עברו מאז קיבלו אבי ויפעת אברביה מהרצליה את ההודעה ששינתה את חייהם על תאונת הדרכים בה נפגע בנם יואב בן ה-12 באורח אנוש. היום, כשהוא נמצא בשיקום ובדרך להחלמה הם מודים על הקיים ומקווים לימים טובים יותר: "עברנו מסע של סיוט בין חיים למוות, בזכות האמונה וגם בזכות הרבה אנשים טובים אנחנו במקום אחר לגמרי היום".
קראו גם >>>>
בין חיים למוות
בערב יום הכיפורים האחרון רכב יואב אברביה בן ה-12 על אופניו עם חברו מבית ספר הנדיב בהרצליה. קרוב לשעה 20:00 בערב, סמוך למחלף כפר שמריהו, נכנסה בו מאחור במהירות גבוהה נהגת עם רכבה והעיפה אותו מספר מטרים לאספלט בשולי הכביש. יואב נפגע באורח אנוש, וכשהוא מפרפר בין חיים למוות עם חבלת ראש חמורה וחבלות רב מערכתיות, הרופאים בבית החולים איכילוב לשם הובהל קיוו לנס. שלושה חודשים אחרי, וכנגד כל הסיכויים, יואב בדרך להחלמה, ובחנוכה האחרון אף הגיע להדליק נר חנוכה עם ראש עיריית הרצליה משה פדלון, שליווה, יחד עם רבים מתושבי העיר, את המשפחה ברגעיה הקשים.
"יש לנו ילד וזה הכי חשוב", אומרים השבוע הוריו אבי (50) ויפעת (43) בביתם במרכז הרצליה, "עד לפני פחות משלושה חודשים זה בכלל לא היה בטוח. אם לא הקסדה שהקפדנו שיחבוש, ולא האמונה שלנו, היום היינו במצב אחר לגמרי".
מה היה שם בדיוק?
"כבר בשעות הערב לפני כניסת הצום ויום הכיפורים", מספרת יפעת, "הזהרתי את שני הגדולים שלי, יואב ועומר בן ה-10 (יש לי עוד ילד קטן, עמית, בן 5) שיחבשו קסדה. פשוט 'ישבתי' עליהם. כמובן שלא דמיינתי שיכול לקרות דבר כזה, אלא חשבתי על נפילות וכאלו, דברים 'סבירים' מה שנקרא. בעלי לקח את יואב למקום המפגש ברכב והתכוון לנסוע להוריו לשהות שם בכיפור. אני כבר הייתי אצל הוריי ברעננה".
אבי ממשיך מכאן: "הורדתי את יואב במקום המפגש ובדיוק שאני מתכון להיכנס לבית הוריי אני מקבל טלפון. תקשיב, יום כיפור, דממה, ופתאום טלפון. על הקו היה אבא של החבר של יואב שרכב איתו: 'יואב נפגע קשה בתאונה, אני איתו באמבולנס לכיוון איכילוב, בואו מהר המצב חמור'. זו בערך הייתה ההודעה שקיבלתי, ואתה יכול להבין מה קרה לי באותו רגע. התקשרתי ליפעת, הודעתי לה, וטסנו לבית החולים".
"אני לא מאחלת לאף אחד את מה שעברנו באותן דקות נסיעה שנדמו כנצח", מתארת יפעת, "לא ידענו אם יואב בכלל בחיים. זה משהו שאי אפשר לתאר במילים, זו הרגשה חלולה של חוסר אונים ונפילה לתוך תהום אפלה".
בהגיעם לאיכילוב יואב כבר היה בחדר טראומה, כשהוא מחובר למכונת הרדמה: "הרופאים לא נתנו לנו תשובות ברורות באותו זמן, הם אמרו שהוא במצב של סכנת חיים מיידית, והם יעשו את המקסימום שהם יכולים וצריך לקוות לנס. מאותו רגע ובמהלך חמשת הימים הבאים כשיואב היה מורדם ומונשם ועובר אינספור ניתוחים, צנתורים, ופעילות פולשניות, גם במוח וגם בגפיים, הפכנו להיות על אוטומט, כמו מכונות. ניטרלנו את הרגש לחלוטין, לא מאמינים שניתן היה להכיל באותו רגע את הדבר הזה. למעשה, כשאנחנו חושבים על זה עכשיו, עד לרגע זה עדיין לא הצלחנו לעכל את מה שקרה. עוד לא התפרקנו כמו שאומרים. אנחנו יודעים שזה יגיע מתישהו".
הנס והשיקום
במשך השבועות הבאים, יפעת, אדריכלית במקצועה, ואבי, מנהל פרויקטים בתחום הנדל"ן, עזבו הכול והתמקדו במשימה אחת: הצלת בנם. מעבר לכל הפרצדורות הרפואיות, הם התחזקו באמונתם ולדבריהם גם קיבלו מעטפת חמה ו"חיבוק ענק" מהקהילה ובפרט מראש העיר משה פדלון, "שלא עזב אותנו לרגע", ומהרב יעקב נקי שאימץ את המשפחה וליווה אותה.
"צריך להבין שהיינו נוכחים נפקדים בבית, יש לנו שני ילדים קטנים בבית, שגם הם בדרכם קיבלו טראומה, פתאום ההורים עוזבים אותם, ונמצאים כל הזמן בבית החולים, הם התחילו כבר לקבל טיפול פסיכולוגי, כי גם הם מתגעגעים לאח האהוב שלהם, אז היה חשוב לנו לקבל תמיכה נפשית מהסובבים אותנו, והם לא איכזבו בכלל".
הנס קרה. יואב החל לגלות סימני התאוששות מדהימים, ובדרך שלא ניתן להגדירה במילים קליניות, הוא השתחרר לאחר חודש מטיפול נמרץ ושוהה כעת בשיקום בבית חולים לוינשטיין: "המצב של יואב כעת, יחסית למה שהוא היה, זה פלא גדול. הוא התחיל לדבר קצת, אומנם לא ברור, כי יש לו פגיעה מסוימת בכמה אזורים במוח, שמנסים לטפל בהם, עומד, אפילו מחייך לפעמים. בחנוכה הוא אפילו הדליק נר עם ראש העיר שבכה כשראה אותו, כי גם הוא לא האמין".
מה אומרים הרופאים, יואב יוכל לחזור למה שהוא היה?
"הם לא יודעים, פגיעות מוחיות הם שדה לא מוכר מספיק למדע", אומרים יפעת ואבי, "הם מתקדמים איתו, והוא עושה צעדי קידום. אנחנו רוצים שיעבור לפחות לאשפוז יום, שיהיה קצת בבית. יואב היה אמור להיות עכשיו בכיתה ז' בחטיבת הנגיד, אבל הוא כמובן לא לומד, ויש הרבה מה להשלים, והמסע הזה רק בתחילתו, אבל אנחנו מאוד אופטימיים, מאוד מאושרים שהוא לפחות נמצא איתנו, אנחנו יודעים שהוא יישאר עם מגבלות כלשהן, לאט לאט מפנימים את זה, אבל כל עוד אפשר לחבק אותו זה מספיק לנו".
הוריו של יואב שכרו את שרותיו של עו"ד דניאל שריד על מנת לדאוג לכל ענייני תביעת הנזיקין וההליכים נגד חברת הביטוח של הרכב הפוגע, ובכל זאת הם טוענים: "מדובר בטרגדיה גדולה למשפחות רבות, גם לנהגת הפוגעת ומשפחתה, היא בוודאי לא עשתה את זה בכוונה, היא גם לא ברחה, ואנחנו משערים שגם היא חיה בסיוט, לכן אנחנו מתחננים בפני כל ההורים באשר הם, אל תוותרו לילדים שלכם, אלצו אותם לשמור על כללי בטיחות, די עם תאונות הדרכים האלו, הן קוטלות אותנו יום יום ללא רחם".
