צביקה אדלר (69) הוא אב הקהילה בקהילה תומכת של נטלי-שירותי רפואה בהרצליה. צביקה אחראי לרווחתם של המבוגרים, חברי הקהילה, בבתיהם. הוא מבקר אותם בבית באופן קבוע, מוודא לשלומם, עוזר בתיקונים בבית או בכל דבר אחר שהם צריכים. התפקיד הפגיש את צביקה עם קשיש ניצול שואה בשם איציק שלו (88) שעבר אירוע מוחי וכתוצאה מכך נפגע תפקודו והוא כמעט ולא תיקשר עם הסביבה. עד אשר פגש את צביקה.
צביקה אדלר ואיציק שלו ז"ל (צולם לפני מגיפת הקורונה)צביקה אדלר ואיציק שלו ז"ל (צולם לפני מגיפת הקורונה)
צביקה אדלר ואיציק שלו ז"ל (צולם לפני מגיפת הקורונה)
(צילום: פרטי)
קראו גם >>
"אני אב הקהילה של הקהילה התומכת של נטלי-שירותי רפואה בהרצליה כבר שלוש שנים", מספר צביקה, "זה בעצם אומר שאני אחראי לרווחתם של חברי הקהילה בבתיהם. אני בא באופן קבוע כדי לראות שכולם בסדר, מתקן דברים בבית כשצריך ולפעמים גם קופץ לביקור וכוס קפה. אני מאוד אוהב את העבודה, אוהב להיות שם בשביל המבוגרים ולעזור להם גם בדברים היומיומיים הכי קטנים. זה תפקיד עם נשמה. לראות את הכרת התודה על הפנים שלהם זה משהו שאי אפשר לשים עליו תג מחיר".
התפקיד הפגיש את צביקה עם זוג ניצולי שואה, איציק ז"ל ואינה שלו, חברי הקהילה התומכת. מספר שנים קודם לכן, איציק עבר אירוע מוחי שהותיר אותו בתפקוד נמוך. "החלטתי שאני ממש לוקח אותו כפרויקט. רציתי לגרום לו להביע רגשות ולדבר", מספר צביקה.
"הייתי בעבר בהכשרה מקצועית בה נחשפתי לכך שאם מחזירים אדם עם תפקוד מנטלי נמוך לחוויות מהילדות שלו, הדבר מעורר כל מיני תאים במוח ויכול לגרום לו לתקשר. דיברתי עם אינה, אישתו, עשיתי תחקיר וניסיתי למצוא את הנקודות האלה שאוכל להעלות בפניו", צביקה ממשיך, "גיליתי שאיציק דובר יידיש, במקור מפולין. אני גם דובר יידיש מהבית. התחלתי לדבר איתו ביידיש, סיפרתי לו סיפורים שלמים. גיליתי גם שהוא אהב להאזין למוזיקה ולשירים חסידיים, אז שרתי לו שירים מקבלת שבת שאני מכיר ביידיש... הכל בתקווה שזה יעורר אצלו משהו" הוא מספר. "וזה עבד. זה באמת עורר אצלו משהו. הוא התחיל להגיב. הוא הצליח להגיד כמה מילים, הצליח להביע רגשות, הוא היה שמח".
צביקה אדלרצביקה אדלר
צביקה אדלר
(צילום: פרטי)
"הייתי בא לבקר אותם אחת לשבוע במשך שנה, עד שאיציק נפטר. לקראת סוף ימיו, כשהייתי מגיע ועומד בפתח הדלת, הוא היה מחייך אליי חיוך גדול, הוא זיהה אותי ושמח לראות אותי. זה היה מאוד מרגש". מסכם צביקה.
"יש לי משפחה מקסימה ונהדרת, ילדים ונכדים. החום והחיבוק של המשפחה זה משהו נהדר. אבל כשמישהו מבחוץ בא לבקר, יושב ומדבר ושר איתו זה היה כל כך מחמם את הלב", מספרת אינה שלו, אלמנתו של איציק ז"ל, "צביקה הוא אדם מיוחד במינו, הוא הכל. הוא בן אדם עם רגש ועם הרבה רצון טוב ועשייה, אני בטוחה שאני לא היחידה שחושבת כך. אין לי מילים.
איציק ז"ל ואינה שלו. "היה שמח כשהיה רואה את צביקה"איציק ז"ל ואינה שלו. "היה שמח כשהיה רואה את צביקה"
איציק ז"ל ואינה שלו. "היה שמח כשהיה רואה את צביקה"
(צילום: פרטי)
"איציק מאוד נהנה מהפגישות איתו, כשהוא היה רואה את צביקה היה אפשר לראות את האור בעיניים שלו. גם לאחר שהוא נפטר צביקה המשיך וממשיך להגיע לבקר אותי. אני לא חסרת ישע אבל זה נחמד מאוד שהוא בא, הוא מדבר איתי ומספר דברים. שרק ירבו האנשים כמוהו".